פתרון בחינת הבגרות ארץ ישראל והמזה"ת - מהאתר של יואל גבע

הכנסו לקישור הזה:

http://fgcl16.n2.gns.co.il/Geography_summer2010_A_203.pdf

עברתי על הפתרון והוא בסדר גמור.

בהצלחה!

יורם

שאלות ותשובות על המזה"ת - מהאינטרנט

פרק שני: המזרח התיכון – על סף המאה ה- 21

שאלות

נושא 2: אוכלוסייה ודמוגרפיה במזרח התיכון

66. תפרוסת האוכלוסייה

אוכלוסיית המזה"ת אינה פרוסה על השטח באופן אחיד.

א. ציין שני אזורים במזה"ת בהם צפיפות האוכלוסייה גבוהה במיוחד, הסבר את הצפיפות
באזור באמצעות גורם פיסי אחד וגורם אנושי אחד.

ב. ציין שני אזורים במזה"ת בהם צפיפות האוכלוסייה נמוכה במיוחד, הסבר את דלילות
האוכלוסייה באזור באמצעות גורם פיסי אחד וגורם אנושי אחד.

67. תנועות הגירה במזה"ת

א. ציין שלושה סוגי הגירה שונים האופייניים למזה"ת.

ב. הבא דוגמא לכל אחד מסוגי ההגירה השונים.

ג. הסבר שתי תוצאות הנגרמות מההגירה למדינות המוצא ושתיים למדינות היעד מכל אחד
מסוגי ההגירה שציינת.

68. באחדות מארצות המזרח התיכון קיימת הגירה אל מחוץ לגבולות המדינה.

א. מה הם הגורמים העיקרים להגירה זו?

ב. ציין שלושה כיווני הגירה שונים (אל מדינות בתחומי המזרח התיכון או אל מדינות אחרות לפי

בחירתך). בתשובתך ציין את אזורי המוצא והיעד, הסבר את המאפיינים של כל אחד מכיווני

הגירה אלה.

ג. פרט את התוצאות השונות של תהליכי ההגירה לגבי ארצות המזרח התיכון. בתשובתך התייחס

ארצות המוצא וארצות היעד.

69. ריבוי טבעי

החברה המוסלמית מעודדת ילודה רבה.

א. ציין והסבר שתי סיבות לעידוד הילודה מצד הדת.

ב. הסבר כיצד משפיעות הסיבות שציינת על החברה המוסלמית.

ג. ערב הסעודית נמנעת מלנסות ולצמצם את תופעת הריבוי הטבעי, ציין שתי סיבות לכך.

71. המיעוטים במזרח התיכון
אזור המזה"ת סובל ממתחים לאומיים ועדתיים חמורים.

לפניך ארבע קבוצות מיעוטים: דרוזים, שיעים, נוצרים, כורדים.

א. אפיין כל קבוצה מבחינת מיקומה במזה"ת ומעורבותה בסכסוכים בתוך המדינות ובין מדינות שכנות.

ב. בחר סכסוך אחד בין מיעוטים במזרח התיכון ומנה והסבר שלושה גורמים למאבק זה.

72. לפניך טבלת ריבוי האוכלוסייה במדינות המזה"ת.

א. מיין את המדינות והסבר את שיקולך לעריכת מיון זה.

ב. ציין ארבעה תהליכים חברתיים, כלכליים המאפיינים את רב מדינות המזה"ת וכיצד הם
משתקפים בנתוני ריבוי האוכלוסייה בטבלה.

ג. כווית יוצאת דופן – הסבר מדוע.

המדינה	שיעור לידה ל- 1000 איש	שיעור תמותה ל- 1000 איש	אחוז גידול שנתי
סעודיה	50	23	2.8
תימן	50	23	2.8
כווית	43	7	3.6
עירק	49	15	4.4
סוריה	48	15	3.3
ירדן	48	16	3.3
תורכיה	40	15	2.5
ישראל	27	7	2.8

שראל

73. בתהליכי המעבר של מדינות המזה"ת מחברה מסורתית לחברה מודרנית קיימים קשיים
בתחומים שונים:

א. קשיים בתחום החקלאות. ( פיסיים ואנושיים)

ב. קשיים בתחום התעשייה. ( פיסיים ואנושיים)

ג. בעיות עיור.

בחרו בשניים מהתחומים הנ"ל. בכל אחד מהתחומים, הסבירו את הקשיים בתהליכי המעבר
מחברה מסורתית לחברה מודרנית.

74. המושגים "צפיפות אוכלוסין חקלאית" ו"צפיפות אוכלוסין עירונית" קשורים למושג "התפוצצות אוכלוסין".

הסבירו את שני המושגים הראשונים ואת הקשרים שלהם למושג "התפוצצות אוכלוסין"

א. מדוע סובלת מצרים מבעיות התפוצצות אוכלוסין ?

ב. באילו דרכים ניתן לפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסין של מצרים ?

נושא 4: המים במזרח התיכון

78. אגן הנילוס

א. תאר שני גורמים המגבירים את מצוקת המים של מצרים בשנים האחרונות.

ב. במצריים הוקם סכר אסואן כפתרון למצוקת המים. ציין שלוש השפעות חיוביות של הסכר
ושלוש השפעות שליליות.

79. בעיית המים במזה"ת

א. בשנים האחרונות בעיית המים במזה"ת הולכת ומחריפה, הסבר שלושה גורמים להחמרה זו.

ב. ציין שתי מדינות שיש ביניהן מחלוקת על השימוש במי אגן הפרת והסבר את טענות המדינות
במחלוקת על חלוקת המים.

80. נהרות במזה"ת

לפניך ארבעה טיעונים, שמדינות שונות מציגות בוויכוח על חלוקת מי הנהרות במזרח התיכון:

· "מימיו של נהר שייכים למדינות שקיום היישוב בהן התבסס עליו מאז ומתמיד".

· "מימיו של נהר שייכים למדינות הנזקקות להם ביותר".

· "מימיו של נהר שייכים לכל המדינות שבהן הוא זורם".

· "מימיו של נהר שייכים לכל המדינות שבהן הוא זורם".

· בחר באחד מאגני הנהרות: הנילוס או הפרת, ושייך כל אחד מן הטיעונים למדינה (או למדינות) שבתחומי האגן. נמק את קביעותיך.

81 . סכרים

א. בחר אחד מהסכרים הבאים: סכר אסואן במצרים, סכר טבקה בסוריה. תאר את מיקומו והסבר שלושה גורמים להקמתו. (8 נק')

ב. הסכרים הביאו ברכה ובמקביל יצרו בעיות. הסבר שתי בעיות שונות שנוצרו בעקבות הקמת הסכר שבחרת בסעיף א. (8 נק')

ג. תאר דרך נוספת לניצול מקורות מים חדשים במזה"ת, הסבר יתרון וחיסרון של דרך זו.

(6 נק')

82. אגן הנילוס

א. אגן הניקוז של נהר הנילוס- תאר את אגן הניקוז, ציין את גבולותיו ובאילו מדינות
הוא עובר .

ב. "מצרים היא מתנת הנילוס" - הסבר משפט זה ותן דוגמא.

ג. בשנים האחרונות מנסים המצרים לפתח אזורים נוספים. תן דוגמא לאזור פיתוח
ותאר את מפעל הפיתוח בו.

83. תעלת הע'ור

א. מהם הגורמים להקמת תעלת הע'ור ומהי תרומתה לכלכלת ירדן ?

ב. מה הייתה המטרה בהקמת הסכרים ומה הקשר בין הסכרים האלה לבין תעלת הע'ור ?

ג. פרטו מאילו בחינות הגבירה הקמת מפעל הע'ור את הדמיון משני צדי בקעת הירדן.

84. זיהום מי תהום במזרח התיכון

חדירת מזהמים למי התהום מהווה סכנה חמורה למי התהום ולמי שמשתמש בהם לשתיה,
לרחצה ולהשקיה.

א. לפניך רשימה של מזהמים: מתכות, דשנים וחומרי הדברה, חומרי דלק, שפכים למיניהם.
ציין לגבי כל מזהם מה מקור/ות הזיהום באחת ממדינות המזרח התיכון.

ב. הסבר כיצד נוצר מצב של שאיבת יתר ומדוע מצב זה קורה כיום במזרח התיכון אך לא קרה
בעבר, תן דוגמא.

ג. מהן הסכנות בשאיבת היתר?

נושא 5: הנפט- קללת הברכה

85. א. תאר שלושה מארבעת התנאים הדרושים להיווצרות מאגר נפט , וציין מקום אחד במזרח
התיכון שבו תנאים אלה מתקיימים .

ב.מדוע מדינות הנפט מנסות להשתחרר מהתלות הכלכלי בנפט ? בתשובתך הבא שני הסברים.

86. הנפט כמנוף להתפתחות במזה"ת

א . עיין בנספח י"ב: תאר והסבר את השינויים שחלו בקטר על פי נתוני המפות.

ב. תאר את השלבים השונים בהתפתחות האזור.

87. יש הטוענים כי תפרוסת צינורות הנפט במזרח התיכון משקפת את ההיסטוריה הפוליטית של
האזור. עיין בנספח י"ד: "תפרוסת צנורות הנפט במזרח התיכון" (באטלס) .

א. תאר את התפתחות רשת צינורות הנפט במזרח התיכון.

ב. התפתחות רשת צינורות הנפט משקפת את אי היציבות הפוליטית באזור. הבא שלוש דוגמאות לאישור טענה זו.

ג. היכן היו צריכים לעבור צינורות הנפט , אילו השיקול במהלכם היה השיקול כלכלי בלבד, דהיינו – המרחק הקצר ביותר משדות הנפט אל השוק האירופי ?

88. הפקת נפט במפרץ הפרסי

עיין בנספח ט"ו: "הפקת נפט באזור המפרץ הפרסי בשנים 1991-1992 "

א. תאר את תנודות הנפט בשנים 1991-1994 בכל אחת משלוש המדינות שבגרף והסבר את
התנודות בכווית.

ב. תאר שני תחומים שבהם התחוללו במדינות המפרץ תמורות ניכרות כתוצאה מהפקת הנפט
(מסוף מלה"ע ה-1).

נושא 6: גיאוגרפיה של מצרים

89. הכפר המצרי

תאר שלושה מאפיינים של הכפר המצרי.

אלו שינויים חלו בשנים האחרונות בחקלאות במצרים? הצג שני שינויים והסבר אותם.

90. התעשייה במצרים

א. ציין שלושה גורמים שהביאו להקמת תעשיות במצרים.

ב.הסבר את השפעתם של הגורמים שציינת על אופי התעשייה ועל ענפי התעשייה.

ג. הסבר שני גורמים המקשים על פיתוח התעשייה במצרים.

91. קהיר

בקהיר באים לידי ביטוי בצורה קיצונית התהליכים הפוקדים את מצרים כולה (גידול אוכלוסייה
מואץ וחוסר תשתיות פיסיות וכלכליות).

א. הסבר מהו "עיור יתר". תן דוגמא לכך מהעיר קהיר.

ב. מנה וסבר שלוש הסיבות לתופעת "עיור היתר".

ג. כיצד מתמודדת ממשלת מצרים עם בעיות אלו ובאילו פתרונות היא נוקטת. מנה שני פתרונות.

פרק שני – גיאוגרפיה של המזרח התיכון

תשובות

נושא 2: אוכלוסיה ודמוגרפיה במזרח התיכון

66. תפרוסת האוכלוסייה: אזורים צפופים במיוחד :

• עמק הנילוס – אזור עשיר במים ושטחים הראויים לעיבוד חקלאי וכן זהו אזור המיושב משחר ההיסטוריה ובעל ערך תרבותי רב. בנוסף, במצריים הריבוי הטבעי גבוה מאוד ובהעדר שטחי מחייה נוחים מחוץ לעמק הנילוס, הצפיפות בעמק הולכת ומחריפה.
• מישור חוף ישראל, לבנון וסוריה – לאורך חוף הים האזור מישורי, נוח להתיישבות ובעל אקלים ממוזג וחמים כל ימות השנה. כמוכן, לאורך החוף עברו בעבר דרכי מסחר יבשתיות עתיקות שתרמו להתפתחות הערים שם וכן הקרבה לים הביאה בעבר ובהווה לשגשוג המסחר הימי והחקלאות הימית.
• מישור מסופוטמיה – מישור רחב ידיים, מיושב בצפיפות הן בשל הנפט הרב שיש באזור, העושר במי הפרת והחידקל, ריבוי הקרקעות הראויות לעיבוד ופיתוח חקלאי והריבוי הטבעי הגדול האופייני לאוכלוסיית עירק. מישור מסופוטמיה נזכר כבר במקרא כמקור האנושות והתרבות ובמהלך ההיסטוריה היווה מקום אסטרטגי בעל חשיבות רבה לממלכות רבות שכבשו אותו בזה אחר זה והשאירו בו את חותמם התרבותי והכלכלי.

א. אזורים דלילים במיוחד :

• רוב שטח ערב הסעודית – האקלים באזור חם ויבש, זהו מדבר שהקיום בו קשה מאוד, רוב השטחים הם חולות המקשים על סלילת כבישים והקמת מבנים (שכן חול אינו אדמה יציבה עליה ניתן לבנות), רוב השטח למעט נאות מדבר קטנים ונדירים אינו ראוי לעיבוד ולפיתוח חקלאי, גם בשל העדר מים.
• מדבר ערב ומדבר לוב במצרים – כמו שמצויים לגבי ערב הסעודית.

67. תנועות הגירה במזה"ת :

סוגי הגירה המאפיינים את המזה"ת :

· הגירה פנימית מהכפר לעיר.

· הגירה של עובדים אל מדינות הנפט (הגירה שנשארת בגבולות המזה"ת).

· הגירה של עובדים אל העולם הראשון.

· הגירה של משכילים אל מדינות העולם הראשון (בריחת מוחות).

א. דוגמאות :

· הגירה מהכפר אל העיר אופיינית לכל מדינות המזה"ת (למעט ישראל) בשל תהליך העיור המואץ המתרחש בהן וכולל כניסה של מיכון, צמצום שטחי חקלאות ופליטה של כוח אדם מהכפרים אל הערים.

· הגירה של עובדים ממצריים אל מדינות הנפט, למשל כווית, קטר, ברית האמירויות וכו' במטרה למצוא פרנסה בתחום קידוח ועיבוד הנפט.

· הגירה ממדינות נחשלות למדינות המערב במטרה למצוא פרנסה בעבודות כפיים ודחק. למשל, עובדים מתורכיה משמשים כמנקים, פועלים וכוח עזר במדינות אירופה בעיקר גרמניה.

· בריחה של משכילים ילידי מדינות המזה"ת ממנו אל העולם הראשון במטרה לזכות להכרה בכישוריהם ולהעלות את רמת חייהם . משכילים ממצרים, לבנון ועוד מהגרים לארה"ב, קנדה, אוסטרליה לממש את הפוטנציאל שלהם ולהתקדם.

ב. תוצאות :

מדינות מוצא	מדינות יעד
במדינה נשארת מאחור משפחה חד הורית הפגיעה לזלזול ופגיעה מצד הסביבה.	ריבוי העובדים המגיעים שהינם ברובם גברים, מחייב הטלה של מנגנוני פיקוח חברתי על מנת להמנע מהתבוללותם בחברה ודרישה לזכויות כמוגם יצירה של תחרות דמוגרפית על ליבן של הנשים. לכן העובדים הזרים זוכים ליחס מחמיר שלא פעם מהווה פגיעה בזכויות אדם
הכסף שנכנס למשפחה שנותרה מאחור הינו מטבע זר עבור המדינה, מעלה את רמת חייה של המשפחה ומונע מהמדינה את הצורך לדאוג לתמיכה במשפחה החד הורית.
עובד שחזר למדינתו מביא עימו ידע וכישורים וכן יכולת כלכלית המהווה בסיס לפיתוח המדינה.	הזרים ששונים מהמקומיים ותופסים חלק נכבד של משרות זוכים לעויינות מצד המקומיים ובעיקר המובטלים והקיצוניים
יציאת עובדים מהמדינה מוריד את כמות כוח האדם העובד במדינה. דבר המקשה על המשך פיתוחה. בהעדר גברים החל להתרחב היקף הנשים המועסקות במדינה	העובדים הזרים יוצרים עם הגעתם עומס על התשתיות העירוניות.
	המדינות מתקשות במניעה של כניסת עובדים לא חוקיים.
יציאה של משכילים מותירה את המדינה ללא כוח אדם מוכשר ומיומן שרבות הושקע בהתפתחותו ובהעדרו קשה יותר למדינה להתקדם ולהתפתח. עובדים אלה לרוב אינם חוזרים ועל כן מדובר באיבוד כוח אדם יקר.	העובדים מביאים עימם תרבות שונה וזרה היוצרת עושר תרבותי מחד והבדלות שיש עימה עויינות מצד המקומיים מאידך.

68. א. הגורמים להגירה

מספר גורמים להגירת תושבים אל מחוץ למדינתם הם שילוב של תנאים כלכליים ודמוגרפיים
שהפכו את העבודות לכדאיות גם מחוץ למדינות תושבי המזה"ת.

· הגירת אנשים משכילים ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות בכדי למצוא עבודה.

· הגירה של עובדים רבים לארצות הנפט בהם יש מקומות עבודה רבים ומחסור בכוח אדם:
* אחת התופעות הבולטות בתחום ההגירה היא הגירת מוחות והכוונה להגירת מומחים
ממדינות אירופה וארה"ב לעבר מדינות המפרץ הפרסי כדי לעבוד בתחום הנפט המשגשג
וכן הגירה של משכילים ממדינות ערב למדינות הנפט.

* הגירת אנשים לא מקצועיים למדינות הנפט – לעבודות בנייה, תעשייה , הפקת נפט וכו'.

• עוני, רעב, בצורות, תהליכי מידבור ורעידות אדמה.
• גורמים נוספים הם: צפיפות רבה בעיר המרכזית (עיר ראשה), עוני ותחושת תקווה לגלות
  עתיד טוב יותר במקומות אחרים, צורכי לימוד והשכלה.
• סיבות פוליטיות של גרוש תושבים שהפכו לפליטים ונמלטו מאזורי קרבות (כגון
  הפלשתינים שנמלטו לירדן).

דוגמאות למדינות שקלטו מהגרים רבים הן: ערב הסעודית, כווית (מעל 60% עובדים זרים)
ולוב, ששכרו עובדים רבים בעיקר מהנדסים, טכנאים ועובדים למגזר התעשייתי המגוון.

ב. כיווני ההגירה העיקריים הם:

· הגירה לעבר מדינות שמחוץ למזה"ת, בעיקר ממדינות מצרים וירדן לעבר מדינות אירופה המתועשות כגון: גרמניה, אנגליה וצרפת. המהגרים העיקריים מחוץ לגבולות המזה"ת הם צעירים המחפשים אתגרים.

עוד דוגמה: מתורכיה לארצות אירופה במטרה לחפש עבודה, להרוויח כסף ולעלות את רמת החיים.

פלשתינאים מהגרים לאירופה וארה"ב- בעיקר אוכלוסייה משכילה שלא מוצאת עבודה באזור
המזרח התיכון או שלמדה בחו"ל ונשארה שם.

· הגירה למדינות בתוך המזרח התיכון (הגירה סיבובית) - ממצרים לכווית, ערב הסעודית (מדינות הנפט)- מציאת עבודה, העלאת רמת החיים, מכניסים כסף זר למדינה.

ג. תוצאות ההגירה:

תוצאות שליליות:

· הגירת כוח אדם משכיל- ארץ המוצא נשארת ללא שכבה משכילה שתוכל להוביל בה תהליכי פיתוח, המדינה שהשקיעה באנשיה מפסידה.

· פגיעה במרקם החברתי שמרני של התושבים המקומיים לבין העובדים הזרים וכאן מתפתחים מוקדי מתח ותסיסה חברתית פוליטית דתית. יש לציין כי החברה הערבית ברובה הינה חברה שמרנית ולכן חדירה אליה יוצרת עימות.

· הגירת עובדים פשוטים למדינות עשירות בכדי למצוא עבודה- ארצות היעד- נוצר מצב של שנאת זרים (גרמניה- תורכיה, ישראל-פלשתינים).

· מביא במדינות המוצא למצב שלילי של הרבה משפחות חד הוריות.

תוצאות חיוביות:

· פיתוח מרחבי בעקבות מהפכת הנפט – תוכניות חומש במפרץ הפרסי של פיתוח נמלים, כבישים, תעשיות פלדה, תעשיות כימיות, תוך כדי השקעות כספיות רבות. כתוצאה מהפיתוח ישנה עלייה בכמות האוכלוסייה העירונית וברמת החיים, לדוגמא: העיר ריאד שבסעודיה הפכה מנאת מדבר לעיר ענקית, הצומחת בקצב מהיר.

· הגירת כוח אדם למדינות הנפט- מכניסה כסף רב לארצות המוצא (האנשים שולחים כסף למשפחות), מעלה את רמת החיים במדינה.

69. ריבוי טבעי

סיבות לעידוד ילודה :

· ריבוי ילודה מהווה ריבוי של מאמינים. הדת האיסלמית הינה מסיונרית ושאיפתה לחזק את עוצמתה באמצעות ריבוי של מאמינים.

· ריבוי ילדים הוא מצווה המצויינת בקוראן וחשובה מאוד למאמינים.

· ריבוי טבעי גבוה מביא לנחשלות של החברה ולקושי בקיום. הקושי יוצר תסכול עליו הדת נותנת מענה באמצעות תמיכה ואמונה והיא ממשיכה ומעודדת ילודה בהסתמך על כוח עליון שיעזור.

· חיזוק האמונה על ידי תמיכה בנזקקים מעצימה את כוחה של הדת ומעכבת את חשיפת החברה המוסלמית במזה"ת לעולם המערבי הנוצרי- חילוני וסממניו.

א. ריבוי טבעי גבוה מביא לנחשלות היות והמשפחה מתקשה בקיום ומתן מענה לצרכיה הכלכליים. לכן, ילדים אלה יוצאים לעבודה לשם עזרה בפרנסת המשפחה כבר בגיל צעיר מאוד ואינם זוכים להשכלה היכולה להביא בעתיד לקידומם הפרטי ולקידום כלל החברה. ריבוי הילודה מעכב התפתחות, כניסה של השכלה, חידושים ומיכון וכן פיתוח של תשתיות פיסיות. מחסור או ליקוי בתשתיות אלה מביא לירידה ברמת החיים ותוחלת החיים.

ב. ערב הסעודית נמנעת מצמצום אוכלוסייה בשל כמה סיבות :

· חוקת המדינה היא הקוראן, במדינה זו הדת שולטת בכל תחומי החיים ועל כן קשה לעודד צמצום ילודה המצווה בקוראן.

· בערב הסעודית אין בעיה של צפיפות אוכלוסין, לכן, קיימת האמונה כי השטחים הנרחבים יוכשרו בעתיד לקלוט אליהם את האוכלוסייה הגדלה בקצב מהיר.

· מרבית הכנסות המדינה הם מנפט. בערב הסעודית מאמינים כי ההכנסות הללו הם המקור לטיפוח ופיתוח המדינה ואוכלוסייתה הגדלה כך שאין בעייה עם הילודה הרבה.

70. שינויים באוכלוסייה

א. מצרים- השינוי שחל ,עליה איטית וקטנה יחסית באוכלוסייה העירונית (13% בלבד).

טורקיה- השינוי גדול. מ-1950 ועד 1970 גדלה ב-20% ומ-1970 ועד 1998 בעוד .32% שזה גידול

משמעותי. כיום חלק גדול מאוכלוסיית טורקיה עירונית.

ערב הסעודית- גידול איטי מ-1950 ועד 1970. מ- 1970 ועד 1998 יש גידול משמעותי-מ- 24%
ל - 81% - האוכלוסייה העירונית גדלה כמעט פי 4. רוב האוכלוסייה במדינה כיום עירונית.

ב. הגורמים המסבירים את קצב הגידול בכל מדינה הם:

מצרים- 1. ריבוי טבעי מאוד גבוה בכפרים מביא להגירה, אבל חוסר בפיתוח אזורים עירונים בכל
שטח המדינה מונע מחלק גדול של האוכלוסייה להגר. מהגרים בעיקר לקהיר.

2. רוב האוכלוסייה עדיין מתפרנסת מחקלאות מאחר ואין פיתוח גדול של התעשייה.

טורקיה- 1. פיתוח של התעשייה ברחבי טורקיה הביא להגירה מהכפר לעיר.

2. פיתוח ערים גדולות בכל רחבי תורכיה .

ערב הסעודית-1.פיתוח תעשייה והתעשרות המדינה בעקבות מציאת הנפט הביא לכך
שהאוכלוסייה עברה מהכפרים ומנוודות לערים.
2 . בנית ערים חדשות ופיתוח של הערים הקימות.

3. התנאים הפיסים אינם מאפשרים פיתוח חקלאות.

74. התפוצצות אוכלוסין

א. הסבר המושגים: צפיפות אוכלוסין חקלאית: מספר החקלאים חלקי השטח המעובד.

ב-1990 היו במצרים יותר מ - 20 מיליון חקלאים על שטח מעובד של כ- 30,000 קמ'ר. אפשר להתייחס למדד זה גם כמספר כל התושבים חלקי הטח המעובד ואז כמובן מקבלים מדד הרבה יותר גבוה כי מדובר על כ- 60 מיליון תושבים חלקי 30,000 קמ'ר.

צפיפות אוכלוסייה עירונית : מספר התושבים העירוניים חלקי כל השטח העירוני. בקהיר רבתי בלבד מתגוררים כרבע מתושבי מצרים כולה ויוצרים צפיפות עצומה של כ-30,000 תושבים לקמ'ר.

התפוצצות אוכלוסין הוא מצב בו כמות האוכלוסייה וקצב גידול האוכלוסייה עולים על כמות המשאבים וקצב גידולם ופיתוחם. כאשר בתחום החקלאי מדובר במחסור הולך וגובר בקרקע ראויה לעיבוד, מחסור במים, ניצול יתר של הקרקע. בתחום העירוני מדובר בקריסת תשתיות ומערכות שירותים עירוניים, מחסור בדיור, מחסור בתעסוקה (שעורי אבטלה גבוהים) .

ב. הסיבות בגללן סובלת מצרים מהתפוצצות אוכלוסייה:

· כמות השטח המעובד מוגבלת ונמצאת רק באזור הנילוס והדלתא שלו.

· תהליך העיור בעיצומו וקצב ההגירה לערים מהיר ביותר, בעיקר לקהיר ולערים הגדולות.

· קצב גידול האוכלוסייה, כלומר שעור הריבוי הטבעי גבוה ביותר ובגלל הממומנטום הדמוגרפי גם ירידה בשיעורי הילודה תשפיעה רק בעוד עשרות שנים. אוכלוסיית מצרים מסורתית מושפעת מהדת, בעלת שעורי בערות גבוהים מאד ולכן קשה להביאה להורדה בשיעורי הילודה.

· יש ניצול מרבי של מי הנילוס דבר שעלול לגרום למחסור במים.

ג. דרכים לפתרון בעיית התפוצצות האוכלוסייה במצרים :

· נקיטת צעדים לירידה בשעורי הילודה.

· התייעלות בניצול המים : מעבר לשיטות השקיה מודרניות וחסכניות, הקטנת שטחי גידולים עתירי מים.

· מדיניות פיזור אוכלוסייה להקלת הלחץ על הערים הגדולות והצפופות.

· תיעוש: מתן פתרון לבעיות אבטלה ואמצעי להעלאת רמת החיים.

נושא 4: המים במזרח התיכון

78. אגן הנילוס

א. גורמים המגבירים את מצוקת המים של מצרים :

· ריבוי טבעי גבוה – ריבוי של צרכני מים.

· שנות בצורת ממושכות .

· בזבוז מים גדול עקב חוסר התאמה בין הגידולים וכמות המים ושימוש בשיטות השקיה בזבזניות.

ב. השפעות חיוביות ושליליות של סכר אסואן :

חיובי	שלילי
ויסות של הנילוס הנוטה לשטפונות בקיץ ויובש בחורף כדי לאפשר לחקלאים ולתושבים אספקת מים רציפה כל השנה.	המים במאגר עומדים ועל כן ההתאדות רבה. מים עומדים הם גם מקור לטפילים
ויסות המים מונע הצפות וכתוצאה מכך ביצות, הרס גדות הנהר והתאדות.	פסקה הגעת הסחף ששימש כמקור לדישון טבעי ונוצר צורך ברכישת חומרי דישון.
הסכר והמאגר שלפניו הוא מקור לתיירות, פנאי ונופש.	נפסק גידול הדלתא והדבר גרם לירידה בכמות הדגה, עלייה בכמות האצות וחדירה של מי ים אל תעלות המים
הסכר יצר אפשרות להתחיל ולהעביר מים אל אזורים אחרים במצרים אליהם ניתן לפזר את האוכלוסייה הצפופה מעמק הנילוס ולהכשיר שטחי חקלאות	קשייה הכלכליים של מצריים מקשים על התחזוקה של מפעל כה גדול.

79. בעיית מים במזה"ת

א. גורמים להחרפת בעיית המים :

· גידול האוכלוסייה מהווה גידול ניכר בכמות הצרכנים.

· אחוז ניכר מהאוכלוסייה הינה חקלאית וזקוקה לכמות מים גדולה.

· חקלאות ברובה מסורתית ועל כן אין שימוש בשיטות חסכניות במים.

· אין התאמה בין הגידולים וכמות המים, מרבית הגידולים אינם מתאימים לאקלים

באותו אזור.

· האקלים באזור הפכפך, לעיתים קרובות ישנן שנות בצורת ואילו בשנים שופעות אין אגירה נכונה של מים ומים רבים מתאדים ומוזרמים לים.

ב. מחלוקת על השימוש במי נהר הפרת :

עירק	סוריה	טורקיה
מדינת השפך, למעט הפרת והחידקל המגיע אליה מטורקיה, מקורות המים שלה דלים מאוד. הפרת מגיע אליה אחרון כשהוא נושא עימו כמות מים קטנה מאוד ומזוהמת. על מנת להתפתח זקוקה עירק לכמות מים סדירה, גדולה יותר ונקיה יותר.	נהר הפרת עובר על שטח גדול בתחומה, האזור מיושב מאוד בכפרים וערים הזקוקים למי הפרת. נוסף על הפרת נהנית סוריה מנהרות נוספים אך נהר הפרת נחוץ לה לצורך פיתוח תעשייה, אנרגיה (שלא כמו לעירק, אין בה נפט), התיישבות עירונית ותעסוקה. לכן היא זקוקה לאספקה סדירה של מים כדי להפיק אנרגיה ולהתפתח.	מדינת המוצא, הפרת יוצא משטחה הריבוני ועל כן היא זו הקובעת את כמות המים והאיכות היוצאים מגבולב דרמוה אל סוריה ואח"כ לעירק. לטורקיה אין בעיית מים אך באזור זה היה חשוב לה להקים מפעלי מים על מנת לעודד פיזור אוכלוסייה, לדכא את דרישות הכורדים באזור ולספק עבודה.

81. סכרים

א.

	סכר אסואן	סכר טבקה
מיקום	בחלקו הצר של עמק הנילוס באזור בו הנילוס זורם בתוך סלעי יסוד, קרוב לגבול עם סודן. אקלים צחיח	בחלקו הצר של נהר הפרת, באזור בו הנהר זורם בסלעי גיר קשים. אקלים ערבתי.
גורמים להקמה	1.בכדי לאפשר אספקת מים קבועה כל השנה . 2.מניעת שטפונות- הנילוס עולה על גדותיו בתקופות בהם הזרימה חזקה מאוד ומציף שטחים גדולים מאוד. 3. ייצור חשמל בכדי לפתח את התעשייה באזור.	1.הרחבת השטח החקלאי באזור בו יש קרקעות חקלאיות אבל יש מחסור במים. 2.ייצור חשמל- בכדי להחליף את יבוא הנפט ולפתח תעשייה במדינה. 3.אספקת מים לחקלאות ולשתיה במשך כל השנה.

ב. הבעיות שנוצרו בעקבות הקמת הסכרים:

סכר אסוואן-1.פגיעה בדלתה של הנילוס כתוצאה מירידה בכמות הטעונת שהגיעה מהנילוס.

2.אובדן מים רבים כתוצאה מחלחול ואידוי(אזור מדברי).

3. האגם נסתם כתוצאה מכמויות הסחף הרבות המגיעות אליו.

4. אגם נאצר הציף שטחים גדולים מאוד של עתיקות וכפרים.

סכר טבקה- 1.הטורקים שואבים מים רבים מהנהר וכתוצאה מכך כמות המים שמגיעה קטנה ואינה מאפשרת ייצור חשמל.

2. המלחת קרקעות באזור האגם כתוצאה מאידוי גדול של מים באגם (כמות המלחים במים
עולה).

82. הנילוס

א. אגן הניקוז של הנילוס-מתחיל בימת ויקטוריה הנמצאת באוגנדה וזורם לכיוון הים התיכון,
בדרך מצטרפים אליו הנילוס הכחול שמתחיל מימת טנה באתיופיה ואח"כ מצטרף אליו נהר
העטברה. הנילוס הלבן עובר דרך בריכות הסוד בסודן.

ב. מצרים היא מתנת הנילוס- מצרים היא ארץ מדברית, נהר הנילוס הוא מקור המים העיקרי של
מצרים, 90% מאוכלוסייתה של מצרים חיה לאורך נהר הנילוס ובדלתה.

המצרים מתפרנסים בעיקר מחקלאות- האזורים הנוחים לחקלאות הם עמק הנילוס והדלתה-
קרקע ומים. נהר הנילוס משמש ליצור חשמל (סכר אסוואן).

ג. אזור פיתוח במצרים: העמק החדש ממוקם במדבר לוב בשקע בו ניתן למצוא מי
תהום, מצרים העבירו תעלת מים מאזור הנילוס לאזור העמק החדש, הקימו שם ישוב
חדש וניסו לשכנע איכרים לעבור לאזור (שקע פיום).

83. תעלת הע'ור

א. גורמים להקמת תעלת הע'ור:

· מחסור חמור במים בירדן ובצורות. * משטר זרימה לא קבוע של נהר הירדן שיוצר שטפונות ומאבד חלק גדול מהמים שזורמים לים המלח.

· מחסור במים במזרח בקעת הירדן בשטח בו היה פוטנציאל טוב לניצולו לחקלאות בגלל הקרקע הפורייה, פני השטח המישוריים והנוחים לעיבוד והאקלים החם.

· חלק ממדיניות פיזור האוכלוסייה של המשטר הירדני.

תרומת הקמת התעלה לכלכלת ירדן : הקמת התעלה אפשרה התיישבות חקלאית חדשה, מתוכננת ומודרנית בבקעת הירדן באזור שהיה לפני כן דליל אוכלוסייה. בעקבות מפעל המים הזה הונחה תשתית תחבורה הוכשרו מאות אלפי דונמים לעיבוד אינטנסיבי ומגדלים שם ירקות ופרות דבר שטרם לתפוקה הכוללת של הגידולים החקלאיים בירדן ואפשר ייצוא של מוצרי חקלאות למדינות המפרץ הפרסי.

ב. המטרה בהקמת הסכרים הייתה להגדיל את אגירה גשמי החורף ומי השיטפונות העודפים.
הקמת הסכרים אפשרה לנצל את פוטנציאל המים המקומי ואפשרה לקיים חקלאות בבקעת
הירדן המזרחית.

ג. הקמת מפעל המים בע'ור הגבירה את הדמיון בין שני צדי הירדן כיוון שממשלת ירדן פתחה,
בעזרתה של ישראל, חקלאות מודרנית בצד שלה של הבקעה: החקלאות נעשית בשיטות עיבוד
מודרניות, שיטות השקיה חדישות וחסכוניות, מיכון, שימוש בדשנים ובחומרי הדברה והתאמת
זני גידולים לתנאים במקום.

84. א. מקורות זיהום מי התהום:

· מתכות- אפר פחמי שנוצר על ידי שריפת פחם,זיהום תעשייתי שנשטף למי התהום.

· דשנים וחומרי הדברה-חקלאים שמשתמשים בכמויות גדולות של דשנים לחקלאות – בעיקר בעמקי הנהרות.

· חומרי דלק-דליפות מצינורות נפט, תחנות דלק, מיכלי דלק – בעיקר במפרץ הפרסי.

· שפכים למיניהם-ביוב ביתי ותעשייתי המוזרם ללא טיפול לנחלים ולים, מגיע למי התהום – בעיקר בערים הגדולות: קהיר, טהרן .

ב. שאיבת יתר-מצב שאיבת היתר נוצרת כתוצאה מכך שכמויות המים שנשאבות מהאקוויפר
גדולות מכמויות המים החוזרות כמשקעים לאקוויפר. מפלס מי התהום יורד ואז השאיבה
הופכת להיות קשה יותר.

מצב זה אופייני היום במזרח התיכון בגלל מספר דברים: צריכת המים עלתה בגלל ריבוי
עצום באוכלוסייה, גידול בצרכים באופן ישיר- שתייה ורחצה, עקיף-חקלאות ותעשייה.
דוגמא- בעזה מי התהום מלוחים (חדירת מי הים בגלל שאיבת יתר)

ג. הסכנות בשאיבת יתר הן:

· המלחת מי התהום-מי הים חודרים במקום מי התהום שנשאבו.

· יצירת חללים שבהם היו המים המתוקים אליהם חודרים מים מלוחים שממליחים את מי התהום שנותרו.

· השאיבה קשה בגלל שמפלס המים ירד.

· איכות מי התהום יורדת כתוצאה מחדירתם של מזהמים שונים.

נושא 5: הנפט במזרח התיכון

86. התפתחות המפרץ הפרסי

א. פיתוח בנסיכות הנפט קטר

בנספח י"ב מוצגות שתי מפות של קטר מן השנים 1950-1977. על פי נתוני המפות, ניתן להבחין בשינויים עצומים שחלו בקטר בתקופה המוצגת:

· גילוי שדה הנפט והגז הגדול דוחאן.

· הקמת נמלי נפט בערים דוחה וסעיד ונמל קטן באל רוייש.

· הונחו קווי צינורות לנמלי נפט.

· התפתחה רשת כבישים פנימית מסועפת בין היישובים, שדה הנפט והחופים.

· חיבור בכבישים לסעודיה ונסיכויות הנפט השכנות.

· הוקמו שדות תעופה בערי הנמל סעיד ודוחה.

· הוקמו כ 20 יישובים חדשים, לאורך החופים ובפנים האי.

· הוקמו מפעלי תעשייה אחדים, סמוך ליישובים הגדולים.

· הוכשרו שטחים חקלאיים קטנים המפוזרים בכל שטח האי.

ב. שלבים בהתפתחות אזור המפרץ הפרסי

· משנות ה – 80 של המאה ה – 19 נסיכויות עצמאיות למחצה נשלטות בידי שייח'ים, תחת מרות בריטניה.

· עד מלחה"ע ה – 2, בוצעו סקרים גיאולוגים ונתגלו שדות נפט עשירים לכל אורך הפרץ
הפרסי, ביבשה ובים.

· קמו חברות נפט רבות, רובן כשותפויות בין השלטונות המקומיים לבין חברות זרות
אמריקאיות, בריטיות ואחרות. נוסדו הסכמים וזיכיונות הפקה ארוכי טווח.

· לאחר מלחה"ע ה – 2, הוגברה הפקת הנפט והחלו בהכנתן וביצוען של תכניות פיתוח
נרחבות על יסוד רווחי נפט, כגון מפעלים, רשתות תחבורה, שירותים ציבוריים וכדומה.

· נתגלעו חילוקי דעות וסכסוכים לגבי קווי הגבול בין המדינות ולגבי זכויות בשדות נפט
המשתרעים ביותר ממדינה אחת.

· בתחילת שנות ה – 50, החלו בהנחת קווי צינורות מן המפרץ הפרסי אל נמלים אחדים
בחוף הים התיכון. בשנים אלו החלו מדינות האזור בתהליכי הלאמת תעשיית הנפט.

· בשנת 1960, הוקם אופ"ק (opec) – ארגון המדינות המייצאות נפט. בשנת 1968, הוקם
אופ"ק (oapec) – ארגון המדינות הערביות המייצאות נפט.

· תוצאות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור (איבוד שטחים ע"י הערבים ב 1967
וניסיון כושל לכובשם חזרה ב 1973) וכן, שאיפותיה של סעודיה לזכות בכתר מנהיגת
העולם הערבי וברווחים גדולים, גרמו להתפתחותו המהירה של משבר הנפט (להשגת לחץ
עקיף על ישראל, ע"י הצרכניות המערביות).

· בשנות ה – 70, לפני, בזמן ואחרי סיומו של משבר הנפט, נהנו המדינות המפיקות
מהכנסות עצומות של פטרודולרים. הכנסות אלה היוו בסיס לקשת רחבה של שינויים
ותהליכי פיתוח :

- הרחבה והקמה של רשתות כבישים, נמלי תעופה וים ומערכות תקשורת.

- אספקת שירותים ציבוריים זולים וברמה גבוהה בעיקר בערים (חינוך,בריאות).

- מפעלי התפלת מים ענקיים.

- מפעלים פטרוכימיים ותעשיות מגוונות.

- פיתוח שטחי חקלאות שלחין, תוך שימוש במים מותפלים.

- היקפי ייבוא גדולים של מוצרי חשמל, מכוניות, מזון וטקסטיל.

- ייבוא כוח אדם רב מן הארצות השכנות. לכך יש להוסיף, משיכת אלפי אנשי מקצוע ברמה גבוהה מאירופה וארה"ב, תמורת שכר רב.

- השקעות ענקיות בהצטיידות צבאית לצורכי הגנה.

- עיור נמרץ, בעיקר עקב הגירת כפריים או השתקעות שבטים נודדים – למחצה בעיבורי הערים.

- עודפי כסף גדולים מושקעים בשנים האחרונות ע"י מדינות הנפט העשירות ברכישת נכסים קבועים ברבות מארצות העולם: בתי מלון, חברות תעופה, בנקים, רשתות שיווק וכו'.

88. הפקת נפט במדינות המפרץ הפרסי

א. תנודות בהפקה בשנים 1991-1994:

בנסיכויות המפרץ – הפקה גבוהה ויציבה, עם שינויים מזעריים בלבד.

בעומאן – הפקה נמוכה יחסית לנסיכויות המפרץ. עלייה קטנה ועקבית בכמות המופקת מדי
שנה.

בכווית – תפוקה נמוכה מאוד בשנת 1991 בהשוואה לנסיכויות המפרץ ולעומאן, אך עלייה
מהירה ועקבית עד שנת 1994. כבר בשנת 1991 עלתה התפוקה בכווית על זו של עומאן ובשנת

1994 השתוותה לכמות המופקת בנסיכויות המפרץ.

הסבר לעלייה בתפוקת הנפט בכווית:

• פלישת עיראק לכווית בתחילת שנת 1991 גרמה להרס רב במדינה בכלל ובשדות הנפט במיוחד. גורם זה מסביר את התפוקה הנמוכה באותה שנה.
• לאחר יציאת עיראק בעקבות לחץ בינלאומי, נזקקה כווית להכנסות גדולות ככל האפשר כדי לממן תכניות רבות לשיקום התשתיות הפיזיות והכלכליות. צורך זה מסביר את העלייה החדה בכמות ההפקה מדי שנה אחרי 1991.
• מאז מלחמת המפרץ ועד היום, מוטלות הגבלות חמורות על ייצוא נפט עיראקי. כווית ראתה בזאת הזדמנות להגדיל במהירות את תפוקת הנפט וייצואו ליעדים שצרכו בעבר נפט עיראקי.
• אחת העילות למלחמת המפרץ הייתה, טענת עיראק כי כווית שואבת נפט משדה ענקי הנמצא בגבול ביניהן.הסנקציות הבינלאומיות המופעלות על עיראק מאפשרות לכווית להגביר את התפוקה משדה זה, בלי חשש מתגובת עיראק.

ב.תמורות במפרץ הפרסי (על כווית)

· גידול מהיר באוכלוסייה, רובו כתוצאה המגירה.

· התפתחות מהירה של שירותים ציבוריים.

· שיעור עיור גבוה ביותר במספר קטן של ערים.

· מאות אלפי מהגרים מועסקים בשירותים, מלאכה ותעשייה ומיעוטם במתקני הנפט.

· התקבצות שבטי בדווים בשכונות פלישה בפרברי הערים.

· תנופת בנייה מודרנית בכווית הבירה : כבישים רחבים, מוסדות ציבוריים וכיו"ב.

· הקמת מערכת כבישים, נמלים ועוד.

נושא 6: גיאוגרפיה של מצרים

89. הכפר המצרי

א. מאפיינים של הכפר המצרי:

· אדמת הכפר יבשה, בקתות טיט או חמר.

· כלי העבודה פרימיטיביים- מגל, חרמש. השקיה ע"י בורג ארכימדס, קילון. דישון ע"י זבל של
יונים או בעלי חיים אחרים.

· תעלת מים העוברת במרכז הכפר ומספקת מים לאוכלוסיית הכפר.

· מוסדות ציבור מעטים-מסגד, בית ספר, חנויות, מאפיה,תחנת משטרה.

ב. השינויים שחלו בחקלאות הם:

· הרפורמה האגררית- חלוקה שיוויונית של הקרקעות במדינה ע"י כך שכל הקרקעות הולאמו
וחולקו מחדש. מטרת הרפורמה היתה לאפשר לחקלאים להחזיק קרקע ולהתפרנס ממנה
בכבוד וכך תעלה רמת חייו. בנוסף הרפורמה דרשה מהחקלאים להקים אגודות שיתופיות וכך
יהיה ניתן להכניס שינויים בשיטות העבודה יותר מודרניזציה.

· נגישות תחבורתית נוחה יותר- יש קשר בין הכפרים, הכנסת מודרניזציה לכפרים-מועדונים,
בתי קפה , חנויות, חשמל,טלוויזיה.

· הכנסת כלים חקלאיים חדשים, זנים חדשים, דשן כימי, חומרי הדברה שונים.

· השקיה מודרנית בעזרת ממטרות, טפטפות.

90. התעשייה במצרים

א. הגורמים שהביאו להקמת התעשייה במצרים הם:

· ניסיון לפתור את בעיית האבטלה ההולכת וגדלה במצרים.

· הקטנת התלות ביבוא מוצרים שונים ממדינות אחרות.

· בנית סכר אסואן- אנרגיה זולה.

· פיזור האוכלוסייה לאזורים חדשים- הקמת אזורי תעשייה.

ב. השפעת הגורמים כל אופי התעשייה

· תעשייה קלה-תעשיה שאינה דורשת כוח אדם מיומן כמו רב האוכלוסייה שנפלטת
מהחקלאות.

· תעשיית אלומיניום- צריכה כמויות גדולות של אנרגיה זולה אותה יש למצרים באזור סכר
אסוון.

· תעשיות שונות הקימו מפעלי הרכבה שונים במצרים כמו: מכוניות,רדיו וטלוויזיות.

· הקמת מפעלים באזורים שאינם מתאימים לחקלאות- מפעל פלדה בחילוואן דרומית לקהיר.

ג. הגורמים המקשים על פיתוח תעשייה במצרים:

· מחסור בכוח אדם משכיל ומיומן- האנשים המשכילים מהגרים ממצרים למדינות אחרות
בכדי למצוא עבודות טובות יותר.

· בערות- חלק גדול מאוכלוסיית המדינה אינו יודע קרוא וכתוב.

· העדר תשתיות:תחבורה, בנקים,שירותי בניה,שיווק ופרסום.

· העדר הון- ההון המועט שיש למדינה מושקע במזון.