תוכנית הלימודים תש"ע גיאוגרפיה של ארץ ישראל
מתוך: http://geo.cet.ac.il/
1.מפגש בין אקלים ים תיכוני לאקלים
מדברי
הפקת מידע מקלימוגרפים של חתכי אורך ורוחב בישראל וניתוחו
- מאפייני האקלים הים תיכוני, האקלים הערבתי והאקלים המדברי ותפרוסתם
בישראל
- הסיבות להיותה של ישראל אזור מפגש בין אקלימים)ים תיכוני ומדברי(
- הגורמים לשונות אקלימית קיצונית בישראל וביטוּיֶה (למשל: בגליל
כשהטמפרטורות נמוכות ויורד שלג, באילת באותו הזמן הטמפרטורות גבוהות
והשמים בהירים)
מושגים:
| סוגי אקלים: | אקלים ים תיכוני | אקלים ערבתי |
| אקלים מדברי | קו הבצורת ( קו 200 המ"מ) | |
| בצורת אקלימית | בצורת חקלאית | בריזה |
| צל גשם | מדבור | שונות אקלימית |
| ספר המדבר | רצועת המדבריות | העולמית |
2
2. התוויית גבולות מדינת ישראל - גורמים ותהליכים.
| פרקי הלימוד | הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה | מונחים | שעות | ||||||||||||||||||
| א. מיקומה הגיאופוליטי של ארץ ישראל והשלכותיו | - ההשלכות של מיקומה של ארץ ישראל במפגש בין שלוש יבשות: · צומת דרכים בינלאומיות)דרכי אורך ודרכי רוחב, נמלים ונתיבי ים( · מפגש של דתות, עמים ותרבויות · מאבקים ומלחמות של אימפריות לשליטה אסטרטגית באזור · מעורבות והתערבות מתמדת של מעצמות במתרחש באזור בגלל מיקומה הגיאופוליטי של ארץ ישראל | צומת דרכים (דרך הים, דרך המלך) גיאופוליטיקה גיאואסטרטגיה | 2 | ||||||||||||||||||
| ב. גבולות ארץ ישראל וגבולות מדינת ישראל 1. גישות שונות לתיחום הארץ 2. גורמים בהתויית גבולות מדינת ישראל 3.גישות שונות לקביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל | הפקת מידע ממפות שונות על גבולות ישראל בתקופות שונות. - גישות שונות לתיחום השטח של ארץ ישראל ושל מדינת ישראל והסיבות להבדלים ביניהן (גבול מדיני, גבול טבעי, גבול תודעתי, גבול מוסכם) גורמים בהתוויית גבולות ישראל במהלך המאה ה 20- ובתחילת המאה ה 21– פוליטיקה, מלחמה וביטחון: · גבולות המנדט הבריטי · גבולות תכנית החלוקה ב 1947- · הגבולות בעקבות מלחמת העצמאות · הגבולות בעקבות מלחמת ששת הימים 1967 · גבולות בעקבות הסכמי שלום · גבולות ישראל ושכנותיה כיום - הבדלי הגישות לקביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל: · ארץ ישראל השלמה · חזרה לגבולות 1967 · פשרה ותיקוני גבול |
| 2 |
נושא 3: תמורות באוכלוסיית ישראל, בתפרוסת האוכלוסייה ובמפת ההתיישבות.
| פרקי הלימוד | הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה | מונחים | שעות | |||||||||||||||||||||||||||
| א. מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של אוכלוסיית מדינת ישראל 1. הרכב האוכלוסייה - פסיפס אנושי . 2 גידול האוכלוסייה 2א. מאזן הגירה במדינה קולטת עלייה 2ב. הריבוי הטבעי 3. מבנה הגילים של האוכלוסייה | הפקת מידע ממפות וממקורות סטטיסטיים וניתוחו. - התפלגות האוכלוסייה: יהודים, ערבים, דרוזים ואחרים - התפלגות האוכלוסייה היהודית לפי ארצות מוצא: ילידי הארץ וילידי חו"ל - התפלגות האוכלוסייה היהודית: חרדים, דתיים וחילונים - התפלגות האוכלוסייה הלא-יהודית לפי דתות: מוסלמים, נוצרים, דרוזים,צ'רקסים יתרונות וחסרונות להרכבה המגוון של אוכלוסיית ישראל מאפייני גלי העלייה לארץ ישראל במאה השנים האחרונות - גלי העלייה בשנות ה 50- לעומת גלי העלייה בשנות ה 90- : יבשות מוצא,מבנה גילים ומאפיינים חברתיים-כלכליים. שוֹנוּת בין-דתית בין-עדתית בקצב הריבוי הטבעי: שיעורי ילודה, תמותה, ריבוי טבעי חתך הגילים ("פירמידת גילים") של כלל האוכלוסייה לעומת חתך הגילים של האוכלוסייה היהודית ושל האוכלוסייה הלא-יהודית – ערבים ודרוזים. (שאלה בנושא הופיעה בבחינת הבגרות תשס"ט) |
| | |||||||||||||||||||||||||||
| ב. עיצוב המפה היישובית בארץ 1.מפת ההתיישבות בארץ ישראל בשלהי המאה ה 19- 2. צורות יישוב חדשות בארץ ישראל (תפרוסת היישובים, מבנה היישוב וצורתו, מבנה המשק והבסיס הכלכלי) | - הגורמים שהשפיעו על תפרוסת היישובים בארץ ישראל ערב העלייה הראשונה: היישובים היהודים, הערבים, הדרוזים והצ'רקסים - צורות יישוב חדשות בתקופות של העליות השונות: עלייה ראשונה - המושבה עלייה שנייה - הקיבּוּץ עלייה שלישית – מושב עובדים עליות רביעית וחמישית – התפתחות מואצת של העיר העברית (תל-אביב, חיפה, עפולה) עלייה שישית, בעשור הראשון למדינה (קליטה מכוונת)-עיירות פיתוח (כדוגמת אשדוד, מעלות) ומושבי עולים. |
| | |||||||||||||||||||||||||||
| 3. היזמה הלאומית והיזמה הפרטית בעיצוב מפת ההתיישבות 4. אסטרטגיה התיישבותית לפני הקמת המדינה 5. עקרונות מרכזיים בעיצוב מפת ההתיישבות בארץ לאחר הקמת המדינה: היאחזות בקרקע שיקולי ביטחון הגדרת ריבונות קליטת עלייה ופיזור אוכלוסייה | - שיקולי המיקום של יָזמים פרטים (הון פרטי) לעומת שיקולי המיקום של המוסדות הלאומיים (ההון הלאומי)ברכישת קרקע בא"י וביישובהּ - הקמתן של תל אביב ומושבות ההדרים סביבה(הון פרטי) מול ההתיישבות בעמקים ובנגב )הון לאומי( הגורמים ליצירת דגם ה –N ההתיישבותי כרצף יישובי טריטוריאלי - מיקומם הגיאוגרפי ונסיבות הקמתם של יישובי "חומה ומגדל" (1939-1936 ) - מדיניות פיזור האוכלוסייה בשנות החמישים: ממעברות למושבי עולים ולערי פיתוח (קריית שמונה, מעלות, דימונה, בית שמש) - מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים, כלכליים וביטחונים של ההתיישבות ביהודה, בשומרון וברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים - המניעים להקמת היישובים הקהילתיים והמצפים בגליל ותפרוסתם - התפרוסת המרחבית של העולים מבריה"מ לשעבר )עליית שנות התשעים( בהשוואה לתפרוסת האוכלוסייה הוותיקה של ישראל. |
| | |||||||||||||||||||||||||||
| ג. תהליכי שינוי במרחב הכפרי ובמרחב העירוני. 1. תמורות ביישוב החקלאי-שיתופי (קיבוץ מושב) 2.עיור המושבות 3ערים חדשות מתוכננות 4. ערים מעורבות אוכלוסייה (יהודית וערבית) 5.התפתחות ערי מטרופולין בישראל 6. ירושלים – בירת ישראל | התמורות שחלו בקיבוצים ובמושבים והשלכותיהן על מקורות התעסוקה ועל ייעודי הקרקע: מבסיס כלכלי שעיקרו חקלאות לגיוון תעסוקתי: מסחר, שירותים, תיירות, תעשייה. מרמת שיתוף גבוהה לרמת שיתוף נמוכה. מתעסוקה ביישוב לתעסוקה מחוץ ליישוב (יוממות) הקמת שכונות מגורים לתושבי חוץ. השפעת מיקומם של יישובים חקלאיים סמוך לעיר על השינויים בשימושי הקרקע ביישוב (רשפון, שפיים, גן שמואל, רמת רחל) - השונות בין ליבה מול פריפריה בפיתוח פעילויות לא-חקלאיות ביישובים. הכפריים: הרצועה הכפרית בשולי מטרופולין תל-אביב (מסחר)לעומת הגליל והנגב )תיירות ונופש) תהליכי עיור של מושבות מישור החוף, כדוגמת חדרה, נתניה, הרצליה, רעננה, רחובות וראשון לציון. - הסיבות להקמת ערים חדשות בישראל ויישום עקרונות תכנון עירוני בהקמתן, כדוגמת אשדוד, ערד, כרמיאל מודיעין, קצרין. מאפיינים ייחודיים, מרחביים ודמוגרפיים, של הערים המעורבות, כדוגמת רמלה, לוד, חיפה ועכו. - מאפייני ערי המטרופולין בישראל ותהליך היווצרותן - מערכות הקשרים הקיימים בין היישובים המרכיבים את מטרופולין ת"א-יפו (כלכלה, מינהל, חינוך ותרבות, תחבורה ואיכות סביבה) - גורמי משיכה ודחיקה של אוכלוסייה ושל פעילויות כלכליות בתחומי מטרופולין ת"א-יפו. - ההתפתחות העירונית בטבעת החיצונית של מטרופולין ת"א-יפו ומאפייניה(טייבה, טירה, קלנסואה, כפר קאסם, כוכב יאיר, שוהם, אלעד) - תהליכי עיור במרחב הכפרי שבשולי המטרופולין - גורמים משפיעים על התפתחות מטרופולין חיפה - באר שבע, מטרופולין בצמיחה, גורמים מאיצים וגורמים מעכבים. - התמורות המרחביות והדמוגרפיות בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים(1967) ועד היום - מאפייניה הייחודיים של ירושלים: · עזיבת אוכלוסייה · הגירה פנימית בין שכונות תוך השתנות הרכב האוכלוסייה ואופיה של · השכונה · מבנה חברתי-כלכלי מִשתנֶה · הישענות יתר על תעסוקת שירותים · ניגודים בין מרכיבי האוכלוסייה(יהודים: חילונים, דתיים, חרדים · יהודים-ערבים ( |
| 2 3 3 |
נושא 4 תמורות בכלכלת ישראל
| פרקי הלימוד | הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה | מונחים | שעות |
| ||||||||||||||
| א. שינויים במבנה הבסיס הכלכלי של ישראל .1 חתך התעסוקה בישראל 2. שינויים בתרומת ענפי הכלכלה העיקריים לתל"ג | הפקת מידע ממפות וממקורות סטטיסטיים על השתנות שיעור המועסקים במגזרי המשק וניתוחו: מבנה מִגזרי של המשק: שיעור המועסקים בענפי הכלכלה העיקריים בישראל כיום ניתוח משווה של התפלגות המועסקים במגזרי המשק העיקריים בישראל לעולם המפותח(לבריטניה לגרמניה( ולעולם המתפתח )למצרים ולקניה( מגמות שינוי בשיעור המועסקים בענפי הכלכלה העיקריים בשלוש נקודות זמן: שנות ה 50- , שנות ה 80- ושנות האלפיים - מגמות שינוי בתרומת ענפי הכלכלה העיקריים לתל"ג ( מתרומה יחסית גבוהה של החקלאות לתרומה גבוהה של התעשייה עתירת הידע) |
| 2 | |||||||||||||||
| ב.תמורות במרכיבי ענף החקלאות ובמאפייניו 1.תמורות אידיאולוגיות בתפיסת מקומה וחשיבותה של החקלאות 2. תמורות במרכיבים העיקריים של הענף 3. ממשק חקלאי מעורב עתיר עבודה למשק מתמחה עתיר ידע וטכנולוגיה 4. תרומת הפיתוח המדעי-הטכנולוגי לחקלאות | תרומת ענף החקלאות למדינה ולתושביה מבחינות אלו: כלכלית, תרבותית וסביבתית – מאתוס ציוני למציאות משתנה - החקלאות מענף ראשי במשק לענף משני - תמורות בענף החקלאות וגורמיהן: תמורות בגודל השטחים החקלאיים ובתפרוסתם ) לדוגמה: ענף ההדרים - נדידת ההדרים מהשרון לנגב המערבי) תמורות בסוגי הגידולים – צמצום גידולים עתירי השקיה)כדוגמת הכותנה( תמורות בשיעור המועסקים בחקלאות במרחב הכפרי תמורות במשקלו של ענף החקלאות ביצוא הישראלי - הגורמים להשתנות התפרוסת המרחבית של הפעילות החקלאית (מרעה בגליל,פלפלים בערבה, תות שדה ברמת השרון ובטירה) מאפייני הפעילות החקלאית במושבים ובקיבוצים עד שנות השבעים (משק מעורב) - התמחות ענפית במשק החקלאי משנות השבעים ואילך (המעבר למשק מתמחה) - התרחבות ענפית כמענה לשינויים בדפוסי צריכה )גידול גפן ליין, זית לשמן, צאן לגבינות) תרומת המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי לפתרון קשיים ומגבלות בתהליכי הייצור ובשיווק התוצרת החקלאית: התמודדות עם מחסור במים (טפטפות, מים מוּשבים) התמודדות עם תנאי אקלים יחודים (חממות ומצע מלאכותי) הגדלת הפריון החקלאי (יבול ליחידת שטח) והשבחתו )זנים חדשים, פיתוחים ביו-טכנולוגיים ) - התמודדות עם תחרות בשוקי חוץ ( גידולים חוץ-עונתיים, גידולים ייחודיים ועמידים, יצוא ידע חקלאי וטכנולוגי) | | 5 | |||||||||||||||
| ג. תמורות בענפי התעשייה ובמיקום מפעלים 1. מתעשייה מסורתית לתעשייה עתירת ידע 1א. השתנות שיעור המועסקים בתעשייה ובענפיה 1ב. תמורות במיקום מפעלים 2. ממעורבות ציבורית ליָזמוּת פרטית 3. שני ענפי תעשייה נבחרים 3א. תעשייה עתירת ידע 3ב. תעשייה כימית | השתנות שיעור המועסקים בתעשייה בשלוש נקודות זמן - תמורות בשיעור המועסקים בענפי התעשייה השונים הפקת מידע ממפות ומממ"ג על שינויים במיקום מפעלי תעשייה בישראל: - תמורות במיקום ובתפרוסת מפעלי התעשייה - ההשלכות על מיקום מפעלים בעקבות המעבר מתעשיות מסורתיות ועתירות עבודה לתעשיות עתירות ידע, בהדגמה: מאזור תעשייה ותיק (מפרץ חיפה) לפארק תעשייה חדש (פארק המדע בנס ציונה), ממפעל טקסטיל למפעל עתיר ידע (קריית גת) - תמורות במגמות פיתוח התעשייה בישראל: שליטה ריכוזית של הממשלה וההסתדרות בשנות ה 50- עד שנות ה 70 התפתחות תעשייה תאגידית בשנות ה 70- עד שנות ה 90- ("כור", "כלל") התרחבות היָזמוּת הפרטית משנות ה 90- ואילך (מפעלים קטנים ובינוניים) - שיקולי המיקום של תעשיות עתירות ידע ותרומתן ליצוא - ייחודם של מפעלי ים המלח ותרומתם ליצוא (מיקום, גורמי יצור ומוצרים) | הון תעשייה עתירת עבודה תעשייה עתירת ידע (Hi-Tec) גן טכנולוגי אזור תעסוקה יזמות פרטית שליטה ריכוזית תאגיד | 4 | |||||||||||||||
נושא 5: משאבים ותשתיות – היצע מוגבל וביקוש גָדֵל.
| פרקי הלימוד | הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה | מונחים | שעות | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| א. משאבי טבע מוגבלים: מקורות מים ומקורות אנרגיה 1. תפרוסת מקורות המים העיליים והתת-קרקעיים בישראל 2. תמורות במאזן המים של ישראל, בצריכתם ובאיכותם 3. התמודדות עם בעיות משק המים 4. מדיניות ניהול משק האנרגיה | הפקת מידע ממפות על מקורות המים בישראל - תפרוסת בלתי מאוזנת של היצע המים והביקוש להם (רוב מקורות המים - בצפון, רוב האוכלוסייה – במרכז, והקרקעות – בדרום) הפקת מידע מנתונים סטטיסטיים על צריכת המים בישראל בשלוש נקודות זמן: שנות ה 50- , שנות ה 80- ושנות האלפיים - הגורמים לירידת מפלס מי התהום (באקוויפר החוף ובאקוויפר ההר) וההשלכות של הידלדלות מקורות המים על איכותם (המלחה וזיהום) - גידול בצריכת המים לשימוש ביתי, לתעשייה ולחקלאות - הגורמים לזיהום מי הכינרת בפועל ובכוח וההשלכות על זמינותם לצריכה - דרכים שונות לפתרון בעיות משק המים בישראל : פתרונות הנדסיים-טכנולוגיים (המוביל הארצי, החדרת מים לאקוויפרים, מפעלי מים אזוריים, התפלת מים) פיתוחים ישראליים להתמודדות עם תנאי אקלים (זריעת עננים, שיטות השקיה חסכניות, שימוש במים מליחים בחקלאות) השבת מי קולחין להעשרת משק המים פתרונות אחרים: חינוך והסברה לחיסכון במים- פתרונות לשימוש במקורות מים משותפים הנחצים על ידי גבולות, לדוגמה: שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן - מקורות האנרגיה המקומיים – תפרוסת עתודות והיקף הייצור - שינויים בצריכת האנרגיה בישראל לאורך השנים לפי מגזרים, שימושים וסוגי מקורות - פתרונות להבטחת אספקה יציבה וסדירה של מקורות אנרגיה לנוכח העלייה בביקוש והתלות ביבוא: יבוא חומרי גלם מאובנים להפקת אנרגיה (דלק נוזלי, פחם וגז) ממדינות שונות בעולם פיתוחים מדעיים-טכנולוגיים לחיסכון בשימוש במשאבים מתכלים: - אנרגיה מהשמש (אנרגיה סולרית), חוות המראות בנגב - אנרגיה הידרו-אלקטרית בכפר הנשיא - אנרגיה של הרוח ברמת הגולן - ההשלכות של מיקום ותפעול תחנות כוח לייצור חשמל לאורך החוף: תחרות על שימושי קרקע, שינוי נופי, זיהום סביבתי |
| 7 |
| ב. תכנון וניהול מערך התחבורה בהלימה לצרכים משתנים פיתוח נמלי ים ואוויר – היענות לביקוש הולך ועולה | - שיקולים במיקום ובפיתוח נמלי האוויר בישראל: נתב"ג 2000 – יתרונות וחסרונות מיקום שיקולים בהקמת נמל אוויר בינלאומי שני בישראל - שיקולים במיקום ובפיתוח נמלי ים בישראל: נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת – יתרונות מיקום, תחרות וחלוקת תפקידים - ההשלכות של מיקום ותפעול נמל אשדוד ונתב"ג 2000 על שימושי הקרקע, התעסוקה, מערך התחבורה ואיכות הסביבה | נתב"ג 2000 נמל היובל | 3 |
נושא 6: איכות הסביבה ופיתוח בר-קיימא בישראל
| פרקי הלימוד | הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה | מונחים | שעות | ||||||||||||||||||||||||||
| א. מפגעים סביבתיים ופגיעה בסובב הטבעי 1. זיהום גופי מים וסביבתם 2. זיהום אוויר וקרקע 3. מפגעי קרינה 4. פגיעה בסובב הטבעי | - הגורמים לזיהום גופי המים וסביבתם והשלכות נזקיהם על איכות החיים: מעיינות ונחלים – כדוגמת: נחל קישון, נחל חדרה, נחל לכיש, נחלי .. מדבר יהודה ומעיינות עין גדי אגמים וימים – הכנרת, ים המלח, הים התיכון, ים סוף .. אקוויפרים – אקוויפר החוף, אקוויפר ההר ואקוויפר הנגב .. - נזקי זיהום האוויר באזורים צפופי אוכלוסייה ותוצאותיהם, למשל: בגוש דן ובמפרץ חיפה (פגיעה בבריאות האדם, בעולם החי והצומח ובמבנים) - השלכות הפגיעה באיכות הקרקע בעקבות פעילות האדם, למשל: במפרץ חיפה, ברמת חובב, באתר דודאים, בחיריה (בעבר), באתרי פסולת לא מוסדרים ברחבי הארץ, רפתות ביישובים חקלאיים (הזרמת שפכי מפעלים ורפתות לקרקע, המלחה מדישון יתר, גריפת קרקע עקב שינוי התכסית הטבעית, חלחול מי קולחין לקרקע) - נזקים ומפגעים הנגרמים מאנטנות שידור, מאנטנות סלולאריות, מקווי חשמל (מתח גבוה) באזורים מאוכלסים ותוצאותיהם: הפגיעה בבריאות הציבור כתוצאה מנזקי קרינה (לדוגמה: דלית-אל .. כרמל, האנטנות בנען ובצורן) פגיעה בנוף .. פגיעה בערך הנדל"ן .. - דרכים ואמצעים למִזעור מפגעי הקרינה למיניהם – מעורבות המוסדות, הגופים הכלכליים, הציבור והפרט הפקת מידע נתונים מהסביבה, ממפות, מממ"ג וממקורות עדכניים (המשרד לאיכות הסביבה, גופים "ירוקים" ואמצעי התקשורת) בכמה נקודות זמן - ההשלכות של הצטמצמות השטחים הפתוחים בישראל (חורש, יער, דיונות חול, רכסי כורכר, שטחים חקלאיים) בעקבות בנייה ופיתוח על איכות החיים והסביבה (לדוגמה: החולית הגדולה באשדוד, פרדסי השרון) - חשיבות הזהירות המונעת (מפני נזקי קרינה, נזקי זיהום מים, אוויר וקרקע) כתרבות, כאורח חיים וכמדיניות מוסדות השלטון |
| 8 |
| ב. הגורמים לפגיעה בסביבה 1. גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים 2. אינטרסים כלכליים | - הקשר בין גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים לפגיעה בסביבה על כל מרכיביה: עליית הביקוש למגורים צמודי-קרקע ובזבוז משאבי קרקע עלייה ברמת המינוּע ובמספר כלי הרכב צריכה מוגברת של מים, חשמל וכימיקלים יצירה מוגברת של פסולת בלתי מתכלה ומסוכנת השפעתם של בעלי הון ובעלי עניין (יָזמים פרטיים וציבוריים ורשויות מקומיות) על שינוי ייעודי קרקע: הפקעת חופים מהציבור, כדוגמת חופי הכנרת, המרינה בחוף הרצליה, מתחם המלונות באילת בניית מבני מסחר ותעשייה בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים, כדוגמת גן שמואל, שפיים וכפר ביל"ו - דרכים למניעת רשלנותם של גופים כלכליים ומוסדיים והתעלמותם מהמחויבות לשמירה על הסביבה, למשל בעלי מפעלים וחברות, רשויות מקומיות | בנייה לא-רוויה בנייה צמודת קרקע רמת מינוע בעלי עניין (אינטרסנטים) | 3 |
מאמרים - מקראה אינטרנטית באתר המפמ"ר לגיאוגרפיה:
"תל אביב רבתי כ'עיר עולם': מוקד ברשת גלובלית ו'ראש ענק' במרחב הישראלי", ברוך קיפניס, מתוך: תל אביב-יפו, מפרבר גנים לעיר עולם, הוצאת פרדס 2009.
"כיצד היתה תל אביב-יפו למרכז העירוני הראשי בארץ ישראל", עמירם גונן, מתוך: תל אביב-יפו, מפרבר גנים לעיר עולם, הוצאת פרדס 2009.
"המפה העתידית של ישראל ", אלישע אפרת, מתוך: כיוונים חדשים - כתב עת לענייני ציונות, יהדות מדיניות ותרבות, גיליון 11 ספטמבר 2004
