איכות הסביבה בישראל ובמזה"ת:
הבהרת המושג איכות סביבה:
מהם משאבי החיים (מה אדם צריך כדי לחיות)?
אוויר, מים, אדמה, ואנרגיה (מזון, דלק, פחם חשמל). הגורם המזהם את הסביבה הוא הפסולת שהיא התוצר משימוש במשאבי החיים, שצויינו קודם. דוגמה: השימוש באנרגיה יוצר פסולת, מזון – אשפה וביוב, חומרי דלק – פיח, דו תחמוצת הפחמן, וגאזים אחרים.
כל שימוש במשאבי החיים פוגע בסביבה, אך שימוש מוגבר או מוגזם גורם לפגיעה חמורה באיכות האויר, המים, האדמה, ובע"ח.
מדוע ישנו ניצול מוגזם של משאבי החיים ע"י האדם?
ישנן סיבות רבות, למשל: ריבוי טבעי – יותר אנשים צורכים יותר מזון, יותר דלק, יותר מים, הם בונים בתים על קרקעות שהיו בעבר מלאות בצמחים ובע"ח. סיבה נוספת, עליה ברמת חיים הכרוכה בשימוש מוגבר בדלק (מכוניות וחשמל) דבר הגורם לזיהום האויר, חופי הים ועוד. עליה ברמת התיעוש פוגעת גם היא בשל השימוש בדלקים, ופליטה של גאזים ושפכים תעשייתיים.
כיצד אפשר לפתור את בעיות איכות הסביבה?
ראשית, האחריות על הטיפול באיכות הסביבה מוטלת על בני האדם ומדינות העולם. חוסר טיפול יגרור אסון אקולוגי, מחלות ותמותה. יש להפחית את הניצול המוגזם במשאבי החיים (חסכון במים, בדלק, שימוש באנרגיות לא מזהמות [שמש למשל], צמצום הריבוי הטבעי, שמירה על שטחים פתוחים ועל משאבי טבע, הגבלת הזיהום בים).
בעיות איכות הסביבה במזה"ת
הגורמים לזיהום מי התהום (האקויפרים)
1. גידול האוכ' גורם לשאיבת יתר של מי התהום כלומר: נשאבת כמות גדולה של מים יותר מאשר חוזרת לאקויפרים. עקב שאיבת יתר, חודרים לאקויפרים הקרובים לחוף הים, מי ים וממליחים את מי האקויפר. שאיבת יתר מקטינה את כמות המים, ולכן יורדת איכות מי האקויפר (עולה ריכוז המלח והחומרים הרעילים במים). דוגמאות לאקויפרים בהם ישנה שאיבת יתר: אקויפר החוף (עזה, תל אביב, בין חדרה לגדרה), אקויפר ההר. הפתרון – צמצום השאיבה והחדרת מים לאקויפרים באתרים מסויימים בשנים גשומות.
2. חדירת ביוב למי התהום בשל מחסור במערכות טיהור ופיקוח.התוצאה – חדירה של מתכות, רעלים וחידקים.
3. דליפת חומרי דלק – מתחנות דלק ומשיירי דלק ושמנים המצויים בכבישים (חודרים לאקויפר לאחר הגשמים).
4. הפקת חשמל בתחנות כח – הפיח ורעלים המשתחררים לאויר, שוקעים לקרקע וחודרים (בעזרת מי הגשמים) למי התהום
ה. חלחול דשנים וחומרי הדברה הנמצאים בשימוש של החקלאים.
ו. זהום תעשייתי – המפעלים מייצרים שפכים רעיליםשמופנים לשפכים, לביוב ולים. הפסולת המוצקה – נשטפת למי התהום. בארץ – רמת חובב, איזור הקישון. במזה"ת – באיזורי תעשיה של המפרץ הפרסי (תעשיית זיקוק הנפט).
ז. גידול השטח העירוני – הערים מיצרים כמויות ביוב גדולות (שחלקן לא מטוהרות).
זהום האויר
הגורמים לזהום האויר:
1. עליה ברמת החיים – עליה בצריכת האנרגיה ובייצור החשמל ועליה במספר כלי הרכב.
2. ריכוז וצפיפות של אוכלוסיה באיזורים מסויימים (בארץ בין אשדוד לחדרה, במזה"ת בערים הגדולות למשל קהיר, איסטנבול, טהרן) זהום האויר נובע מתהליכים של שריפת דלקים ומתהליכי הייצור התעשייתי (בערב הסעודית ישנו זיהום חריף הנובע ממפעלי זיקוק הנפט, מצב דומה שורר בחיפה). הזהום קשור גם בתנאים אקלימיים וטופוגרפיה. בישראל למשל הערפיח (ערפל+פיח) המיוצר במישור החוף מוסע ע"י הרוח מערבה לכוון הרי יהודה והשומרון, שם הוא נעצר (בגלל גובה ההרים). לזהום יש השפעות גלובליות: הפחמן הדו חמצני גורם ל"אפקט החממה" שגורם כנראה להתחממות כדור הארץ, גאזים אחרים (פראונים) פוגעים בשכבת האוזון וגורמים להגברת קרינת השמש.
התמודדות עם זהום אוויר הנובע מתעשיה
שיפור האמצעים הטכנולוגים להפחתת הפליטות. בישראל נחקק חוק המחייב מפעלים להתקין מסננים באורובות.
שימוש בדלקים דלי גופרית.
הגבהת ארובות מפעלי התעשייה (כדי שרוחות יסלקו את הזיהום ויפזרו אותו)
התמודדות עם זהום האויר מתחבורה:
א. שיפור איכות הדלקים ו"הורדה" של מכוניות מזהמות מהכבישים.
ב. צמצום נסיעות פרטיות ושפור תחבורה ציבורית.
ג. חקיקה של חוקים ותקנים מחמירים.
המלחת קרקעות
מתרחשת כאשר שדות חקלאיים באיזורים צחיחים (=כמות המשקעים בהם קטנה) מושקים במי תהום או ונהרות שיש בהם אחוז מליחות מסויים. במשך השנים, בשל ניקוז לא טוב של האדמה ובשל השקיה בשיטת ההצפה, אחוז המלח באדמה הופך אותה לבלתי ראויה לעיבוד והיא ננטשת.
המלחת הקרקעות הוציאה שטחים רבים ממעגל החקלאות בעיקר בעירק ובמצרים. בארץ – איזור אגם כפר ברוך שבעמק יזרעאל. פתרון – ניקוז הקרקע.
תהליך המידבור (מזה"ת וצפון הנגב)
תהליך של התפשטות המדבר לאיזורים הנמצאים שהיו בעבר בשוליו. את הגורמים למידבור ניתן לראות בעמוד 204. את הצגת תופעת המידבור אפשר לראות במפה בעמוד 205.
הגורמים המרכזיים למדבור: המלחת קרקעות, רעיית יתר (הצאן מחסל את הצמחיה והקרקע נסחפת), סיבות אקלימיות (כיום, חם יותר וגשום פחות במזה"ת ).
זיהום החופים והים התיכון
גורמים לזהום ימים:
1. זהום ממקורות יבשתיים: שפכי תעשיה ושפכים עירוניים.
2. זהום מדלקים ושמנים (ממכליות נפט, מדלק הנשפך בנמלים בהם פורקים ומטעינים נפט ומתאונות ימיות). למשל: חופי המפרץ הפרסי, חופי הים התיכון.
3. זהום הים והחופים כתוצאה מתיירות (אשפה, מרינות, אניות נוסעים).
4. כלובי דגים וחקלאות ימית (מפרץ אילת)
5. זהום מנחלים וומי שטפונות שסוחפים זהומים שונים כולל חומרי הדברה.
המפרץ הפרסי והגורמים לזהומו:
1. שפיכה של מליוני טונות של שפכים תעשייתים למפרץ.
2. זהום מנפט כתוצאה מקדיחים, הובלה, טעינה ופריקה של מיכליות נפט.
3. מלחמת המפרץ – שריפת בארות,שפיכת מליוני טונות נפט לים. נזק רב לצומח והחי הימיים.
מפרץ אילת
שלוחה צפון מזרחית של ים סוף.
הים עשיר בדגה ושוניות אלמוגים בזכות מיעוט המינרלים שבמים המאפשרים לקרני האור לחדור לעומק.
הבעיות:
הפיתוח במצרים (סיני) ירדן וישראל הביא להגברת זהום המים והאויר. הפעילויות הם בתחומים של תיירות, תעשיה, נמלים, בניה עירונית, פיתוח כבישים.
· הפיתוח גורם ליצירת אבק דק ששוקע בים ומעכיר את המים.
· הנופשים גורמים נזקים לאלמוגים וזורקים פסולת.
· הנפט מהמיכליות מזהם את המים.
· החקלאות הימית מזהמת (חומרי מזון והפרשות של הדגים מזהמים ומעכרים את המים).
זיהום הים התיכון
הים התיכון מוקף בשלוש יבשות ולחופיו 22 מדינות – 400 מליון בני אדם + 150 מילון מבקרים.
תכונות הים:
· ים כמעט סגור למעט מספר קטן של מעברים: גיברלטר, בוספורוס ודרדנלים וסואץ.
· לים זורמת כמות קטנה של מים מתוקים. כמות הגשמים לא גבוהה והטמפ' הגבוהות מוסיפות לאידוי ולהמלחה של הים.
· הערים מזרימות את השפכים שלהן אל הים רובן בעיקר ללא טיהור.
· שליש מהתיירות העולמית פוקדת את הים התיכון בקיץ.
· בים ישנה תנועה ערה של אוניות ומיכליות נפט שמזהמות את הים.
נעשה נסיון לפתור את בעיית הזהום הסביבתי בים התיכון בשנת 1975 בכינוס ברצלונה. יישום ההחלטות עדיין לא מתבצע.
מצב החופים בישראל
נתונים:
לישראל חוף ים באורך של 190 ק"מ.
50 ק"מ סגורים – נמלים, מחנות צבא ותחנות כח.
50 ק"מ – בתחומי שטחים עירוניים
45 ק"מ – שמורות ימיות
45 ק"מ – שטחים פתוחים.
לאיזורים הפתוחים ולאיזורים העירוניים יש תוכניות פיתוח שמאיימות בפגיעה סביבתית ואקולוגית של האיזור.
תוכניות הפיתוח: 36 אלף יחידות דיור לצרכי נופש
14 מרינות.
מרינה – נמל עגינה. – כלי השייט מזהמים את הים, שוברי הגלים עוצרים את החול שצריך לבנות את החוף.
התיירים מזהמים את החוף, המיכליות שופכות את שפכיהן בים. תחנות הכח המופעלות ע"י פחם מייצרות פסולת של אפר ופחם .
בשנים האחרונות חלה התעוררות בנושא וגופים ציבוריים כמו המשרד לאיכות הסביבה וכן גופים "ירוקים" אחרים פועלים במסגרות שונות למנוע את הרס הסביבה.
זהום נחלים בישראל
הנחלים בארץ סובלים מבעיית זהום חריפה. נחלים שבעבר היתה בהם זרימה של מים נקיים ומגוון רחב של בע"ח וצמחים הפכו לתעלות ניקוז שפכים מזוהמות מסריחות ומסוכנות (למשל נחל הקישון והירקון).
הגורמים לזהום הנחלים בארץ:
1. חסר בנחלים מים נקיים - מי המעיינות המזינים את הנחלים נשאבים דבר המקטין את כמות המים הנקיים בנחלים. דוגמא: מי המעיינות של ראש העין האמורים להזין את נחל הירקון נשאבים לצרכי שתיה.
2. שפכים תעשיתיים – מפעלי תעשיה מזרימים מתכות כבדות וחומרים מזהמים אחרים לנחלים שפוגעים פגיעה חמורה בנחלים.
3. שפכים ביתיים לא מטוהרים זורמים לנחלים.
4. מי קולחין בדרגות טיהור שונות מוזרמים לנחלים.
דוגמאות לזהום נחלים:
נחל הקישון
נחל שנשפך למפרץ חיפה המזוהם ביותר מביין נחלי מישור החוף.
מקורות הזהום של הנחל:
1. שפכי המפעלים הפטרוכימים שבמפרץ חיפה.
2. השפכים העירוניים.
3. חומרי דישון והדברה.
המצב של הנחל, עליית מודעות הציבור לאיכות הסביבה, סיפורם של אנשי השייטת שלקו בסרטן מהצלילות בנחל והמאבקים שמנהלים האירגונים הירוקים הביאו את הקמתה של " רשות נחל הקישון" שמטרותיה:
1. לאתר את המפעלים המזהמים
2. לאבחן את החומרים המזהמים
3. להעלות פתרונות אפשריים לבעיית הזהום.
תוכנית הפיתוח של הקישון מייעדות את האיזור למטרות נופש.
נחל הירקון
מקורות הירקון מצויים במעינות ראש העיין מהם הוא זורם מערבה ונשפך לים התיכון. זיהומו של הירקון נגרם בשל:
1. שפכים בלתי מטופלים המגיעים אליו מישובי גוש דן. השפכים הללו אמורים להיות מטופלים בשפד"ן – מפעל הטיהור של גוש דן, אולם, המפעל לא מצליח להתגבר על כמויות השפכים.
2. שפכים גולמיים מיו"ש
3. מי קירור ושפכים מתחנת הכח רידינג
4. שפכים תעשיתיים
5. שפכים חקלאיים
6. מי נגר עילי מהכבישים.
הגופים המטפלים באיכות הסביבה:
גופים מוסדיים:
1. המשרד לאיכות הסביבה – יוזמת חוקים לשמירה על איכות הסביבה, הקימה את ה"משטרה הירוקה" שתפקידה לאכוף את החוקים הללו.
2. הקשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – פועלים למען שמירתם וטיפוחם של ערכי הטבע והנוף הנופש והמורשת שהוכרזו כגנים לאומיים.
פעילות אירגונים ירוקים בישראל:
ארגונים התנדבותיים על פי רוב שנועדו לשמור או לקדם מטרות בתחומי איכות הסביבה לדוגמה:
1. מגמה ירוקה – עמותת הסטודנטים לשמירה על איכות הסביבה. בין המאבקים שלהם: מאבק נגד כביש חוצה ישראל, השמירה על חופי הארץ נגד בניית נדל"ן.
2. גרינפיס ישראל – בודקים בין היתר זהומים ימיים.
2. מהו "פיתוח בר קיימא"?
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צרכי הדור הנוכחי ללא פגיעה באפשרות של צורכי הדורות הבאים. מדובר על גישה לתכנון ולפיתוח הגורסת כי יש להתייחס לפיתוח בראייה רחבה מבחינת טווח הזמן, המרחב והאוכלוסייה המושפעת. לשם כך יש להפנים את ההשפעות הסביבתיות לתוך תהליכי התכנון, הייצור והשיווק של הענפים הכלכליים של גופי השלטון. המשמעות לכך היא כפולה:
א. חסכון במשאבים: יש לחסוך במשאבים (קרקע מים ,אויר מגוון ביולוגי) בדגש על משאבים מתכלים או במשאבים במחסור.
ב. צמצום במקור של מפגעים: את הפגיעות בסביבה יש לצמצם במקור , ע"י פניה לתהליכי ייצור שאינם יוצרים את הפסולות , להבדיל מפתרונות של "קצה צינור" (יצירת פסולת ואח"כ התמודדות עמה).
ג. יתר שוויוניות: בדיקת האוכלוסייה המושפעת – מי מרוויח ומי מפסיד מהפיתוח המתוכנן? מי מושפע מהפיתוח הכלכלי ומצריכת המשאבים?
הגישה של פיתוח בר קיימא גורסת כי קביעת יעדים ומטרות ארוכי טווח יספקו לסקטורים הכלכליים די זמן כדי להיערך ולהתפתח באופן שימנע את מירב הבעיות הסביבתיות זמן רב לפני הווצרותן.
לפי דו"ח ברוטלנד 1987, קיים כל הזמן מתח בין הסביבה הקיימת לבין התוכניות והביצוע של פיתוח הסביבה. בועדה הדגישו את העניין שצריך לשים לב לצרכים של העניים והשכבות החלשות באוכלוסייה הלאומית ובאוכלוסייה הגלובלית. אחד מהרעיונות המובילים שיצא מדיוני הועדה הנו שפיתוח בר קיימא צריך לענות על צרכים בסיסיים ולתת הזדמנויות לכל קבוצות האוכלוסייה. לפי הדו"ח, אין להתעלם מהמגבלות המוטלות על החברה עקב מצב טכנולוגי וארגון חברתי מסוים. המגבלות הללו משפיעות על יכולות הסביבה לספק את הצרכים של הדור הנוכחי והדורות הבאים.
לטובת הבהרת המושג "פיתוח בר קיימא" על מורכבותו, אדגים בעזרת התרשים הבא:[1]
ע"פ התרשים, ניתן לראות כי בפיתוח בר קיימא משתלבים מספר ממדים:
1. הממד הבין דורי – החלטות של הדורות הנוכחיים תשפענה על אופן ואיכות החיים של הדורות הבאים.
2. הממד המרחבי הבין מדינתי ובין אזורי – לפעילות של אזורים מסוימים יש השלכה גם על מרחבים אחרים.
3. הממד החברתי כלכלי – כל החלטה בתחומים של פיתוח או אי פיתוח יכולה להשפיע על קבוצות שונות באופן שונה. דוגמאות לקבוצות אוכלוסייה: קבוצות מגדר, קבוצות בעלות סטטוס, מעמדות, קבוצות גיל, קבוצות בעלות יכולות מוגבלות ועוד.
לפיכך המורכבות של הגורמים המשלבים בין פיתוח כלכלי סביבתי וחברתי היא רבה. השאיפה היא להביא את שלושת התחומים במשולש הפיתוח להרמוניה.
הניסיון ליצור הרמוניה מעלה שאלות מרכזיות בבסיסו של רעיון פיתוח בר קיימא:
1. שאלה אתית – מהם העקרונות האינטרסים והערכים המנחים את אופן השילוב בין המרכיבים השונים של פיתוח בר קיימא?
2. שאלה פוליטית – מי קובע את אופן השילוב בין המרכיבים? מהי מערכת היחסים בין המערכת הפוליטית לחברה האזרחית?, כיצד ניתן לשנות את ההתייחסות הקיימת?
3. שאלה חברתית – מהי הוגנות חברתית ומה הם מרכיביה?[2]
ביוני 1992 התקיימה ועידה בריו דה ז'נרו שבברזיל ועידת פסגה בעניין כדור הארץ ( Earth Summit או ועידת ריו). בעקבות הכינוס נרקמה אג'נדה 21 - תכנית פעולה בינלאומית שמטרתה לבלום את התדרדרות הסביבה העולמית ולשפר את מצב הסביבה הקיים תוך קידום של פיתוח בר קיימא בכל המדינות. התכנית מכוונת לפעול בתחומי החברה, הכלכלה והסביבה כדי לאפשר את התפתחות האדם תוך שמירה על משאבי הטבע והתחשבות בדורות הבאים.
במהלך חמש ועשר השנים שלאחר ועידת ריו נקבעו כינוסים (ריו 5 + , וריו 10 +) שבהם נעשתה הערכה של התקדמות המדינות ביישום אג'נדה 21 ונקבעו צעדים להמשך.[3]
מתוך ועידת ריו, יצאה גם הצהרת ריו שמטרתה ליצור שותפות עולמית חדשה ושוויונית ע"י יצירת רמות חדשות של שתוף פעולה בין מדינות ע"י הסכמים בינלאומיים המכבדים את האינטרסים של הכלל ומגנים על שלמותה של המערכת העולמית בתחומי סביבה ופיתוח.
חשוב לציין את עקרונות 1-4 בהצהרת ריו בהקשר לנושא בו עוסקת העבודה:
· עיקרון 1 : "בני האדם הם במרכז הדאגה לפיתוח בר קיימא. הם זכאים לחיים בריאים ויצרניים בהרמוניה עם הטבע".
· עיקרון 2 : למדינות יש את הזכות הריבונית, בהתאמה עם מגילת האו"ם ועם עקרונות המשפט הבין-לאומי, לנצל את משאביהן על פי מדיניות הסביבה ומדיניות הפיתוח הפתוח שלהן, וכן האחריות להבטיח שפעילויות בתחום השיפוט או הפיקוח שלהן אינן מזיקות לסביבתן של מדינות אחרות או לשטחים שמעבר לגבולות תחום השיפוט הלאומי.
· עיקרון 3 : את הזכות לפיתוח צריך להגשים באופן שיענה באופן צודק ושוויוני על צרכי הפיתוח והסביבה של הדור הזה ושל הדורות הבאים.
· עיקרון 4 : כדי להשיג פיתוח בר קיימא, הגנת הסביבה תהיה חלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח ואינה יכולה להישקל בנפרד.[4]
לכל החלטה על מדיניות פיתוח יש עלות הנגבית מהתקציב הציבורי וכן יש לה השפעה על מחיר של מוצרים שונים. בנוסף לכך, לפרוייקטים גדולים יש השפעה על הסביבה החברתית, על איכות החיים וכן יש סכנה של יצירת מפגעים. השלכות סביבתיות נוגעות בעיקר לזיהום הנגרם ע"י הפיתוח, שימור הנובע מפרוייקטים מתאימים, השפעה על מרחבי השטחים הפתוחים וההשלכות הנופיות.[5]
[1] חסון ש, פייטלסון ע, (תשס"ב 2001 ), סמינר, פיתוח בר קיימא ואתיקה סביבתית, סיכומי שעורים, החוג לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
[2] חסון ש, פייטלסון ע, תשס"ב 2001, סמינר, פיתוח בר קיימא ואתיקה סביבתית, סיכומי שעורים, החוג לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
[3] http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp (last modified 12th may 2002)
[4] http://www.un.org/documents/ga/confi151/aconfl15126-lannexl.htm (last modified 30th October 2001)
[5] שמאי אסיף, נעמה מליס, משרד הפנים, (מאי 1999), מימי החופין של ישראל, מסמך מדיניות, עמ' 121.
שאלות מבחינות בגרות
איכות הסביבה בישראל
36. עיין במפות א' ב' בעמ' 82 באטלס ישראל החדש וענה:
א. הצג שלוש בעיות הקשורות לאיכות הסביבה מהן סובלת מדינת ישראל, לכל בעיה הסבר שני גורמים.
ב. תאר שתי דרכים, שבעזרתן מנסה מדינת ישראל להתמודד עם בעיות איכות הסביבה.
38. עיין במפה ד' בעמ' 83 באטלס ישראל החדש ותאר שלוש בעיות בתחום איכות הסביבה שנוצרו באזור מפרץ חיפה. בכל בעיה ציין את הגורמים ואת האפשרויות הקיימות לטפול בבעיה.
39. זיהום נחלים
א. הצג והסבר שלושה גורמים אפשריים לזיהום נחלים בא"י.
ב. הבא שתי דוגמאות לשיקום נחלים בארץ והסבר את תהליך השיקום.
איכות הסביבה במזה"ת
59. "התמורות המהירות המתרחשות במזה"ת גובות מחיר אקולוגי"
א. בחר שלוש בעיות של איכות הסביבה הקיימות במזה"ת, הסבר שלושה גורמים לכל בעיה ותאר את תפרוסתה.
60.זיהום והמלחה של מי תהום
א. הסבר שלושה גורמים לזיהום או המלחה של מי תהום.
ב. הדגם את בעיית מי התהום מאזור אחד במזה"ת.
61. המלחת קרקעות
א. הסבר את הגורמים לתופעת המלחת קרקעות ואת השלכותיה.
ב. הדגם משתי מדינות הסובלות מתופעת זו.
62. תהליך המדבור
א. הגדר "תהליך מדבור" והסבר ושלושה גורמים משפיעים עליו.
ב. מה ההבדל בין מדבר לבין שטח שעבר תהליך מדבור.
ג. אלו אזורים במזה"ת נתונים בסכנת מדבור.
63. זיהום אזורי חוף וים
א. הסבר שלושה גורמים לזיהום של אזורי חוף וימים.
ב. בחר באחד מהאזורים הבאים: המפרץ הפרסי או מפרץ אילת ותאר את בעיות הזיהום באזור שבחרת.
64. זיהום הים התיכון
א. תאר שתי בעיות בתחום הסביבה המאפיינות את אזור הים התיכון.
ב. אלו צעדים ננקטו ע"י מדינות האזור לצמצם את הנזק ולהקטין את בעיות זיהום הים התיכון וחופיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה