יחידות הנוף במצרים

א) חצי האי סיני - המצרים מעודדים התיישבות בתוך סיני.

ב) המדבר הערבי – מפריד בין עמק הנילוס לים סוף. צחיח והררי ולכן שומם ברובו.

ג) מדבר לוב – אזור חיץ בין לוב למצרים. חלק ממדבר סהרה הגדול. באזור זה ישנו עמק גדול ובו כמה נאות מדבר, שהמצרים מתכננים להוביל אליו מים מהנילוס ולפתחו כאזור ישוב ("העמק החדש").

ד) עמק הנילוס ודלתת הנילוס – יחידת הנוף החשובה ביותר של מצרים בגלל הנילוס ומשום שבה מתרכזים רוב השטחים החקלאיים של מצרים, כמו גם רוב ערי מצרים. 99% מאוכלוסיית מצרים מתגוררת בעמק הנילוס ובדלתא (מחציתם בכפרים ומחציתם בערים).

אוכלוסיית מצריים

הבעיה המרכזית של מצריים היא הריבוי הטבעי הגבוה (כ 1.9% בשנה). הריבוי הטבעי נובע מקצב ילודה גבוה והארכת תוחלת החיים בעקבות שיפורים בהיגיינה וברפואה. מצרים עושה מאמצים להוריד את רמת הילודה, בהצלחה חלקית בלבד. בעיות הנובעות מקצב הריבוי הטבעי:

1. צפיפות בערים ובכפרים – הבעיה חריפה במצרים משום שרוב האוכלוסייה מתרכזת בשטח קטן (סביב לנילוס).

2. מחסור במזון – מצרים נאלצת לייבא מזון (בעיקר חיטה), דבר המגדיל את הוצאות הממשלה.

3. מחסור במים – עלייה בצריכת המים במדינה שיש בה מחסור במים.

4. מחסור בשטחי אדמה – שטח האדמה הממוצע לכל חקלאי יורד ככל שהאוכלוסייה גדלה. הבעיה היא, שלמצריים יש קשיים בלהכשיר שטחי אדמה נוספים בגלל המחסור במים.

5. בעיות חברתיות – הממשלה מתקשה לספק לתושביה דיור, בריאות, חינוך, ושירותים אחרים ברמה נאותה. דבר זה גורם למרירות ותסכול בקרב התושבים שמשמעותו חוסר יציבות פוליטי.

הכפר המצרי

מחצית מתושבי מצרים גרים בכפרים, רובם של הכפרים ממוקמים בעמק הנילוס ובדלתא.

המאפיינים המרכזיים של חיי הכפר הם: עוני ודלות, טכנולוגיה חקלאית פרימיטיבית, הכנסה נמוכה (כ 2 דולר ליום), רמת השכלה נמוכה, שירותי בריאות, חינוך ושירותים חברתיים ברמה נמוכה. רוב האדמות בכפרים שייכים לאנשים פרטיים, רבים מהכפריים במצרים הם אריסים, כלומר מעבדים את האדמה בתמורה לחלק מהיבול. בעיה זו יחד עם הבעיות האחרות שצוינו קודם אינם מאפשרים לפלאח (החקלאי) המצרי לפרוץ את מעגל העוני ולשנות את חיו. ב 1970 הסתיימה רפורמה אגררית (חקלאית) במצרים, במסגרתה הפקיעה המדינה (בתמורה לכסף) 10 מיליון דונם מבעלי האדמות העשירים וחילקה אותם לפלאחים חסר האדמות. הרפורמה הזו לא הצליחה משום שמעטים מהפלחים זכו לקבל אדמות ואלו שקיבלו נאלצו לחלק אותם בין ילדיהם הרבים (דבר שהקטין את החלקות המשפחתיות עד מאוד).

בשנים האחרונות אנו עדים לחידושים ברוח מודרנית בכפרים שביטויים: הכנסת כלים חקלאיים מודרניים לחלק מהכפרים (טרקטורים ומכונות חקלאיות), שיטות השקיה מודרניות (מעט מאוד), מרפאות בכפרים, מכשירי חשמל בבתים.

למרות זאת, מצבו של הפלאח המצרי עגום ולכן ישנה תנועת הגירה נרחבת של צעירים ומשפחות שלמות העוברות לערים בתקווה למצוא עבודה ולשפר את איכות חייהם. מהגרים אלו הינם חסרי השכלה ורכוש לרוב ולכן הם הופכים להיות דיירי שכונות העוני והאבטלה של ערי מצריים.

העיור במצריים

כאמור ישנה תופעה של הגירה של כפריים עניים לערים. משום כך, גדלות עריה של מצרים בשיעור עצום, אך הבעיה שלהן, שאינן יכולות לספק את השירותים העירוניים הנדרשים (דיור, חינוך, בריאות וכו').

קהיר

עיר הבירה והמרכז המדיני, הצבאי, הכלכלי והדתי של המדינה. נמצאת על צומת דרכים מרכזית בין עמק הנילוס, הדלתא, אלכסנדריה (עיר הנמל) ותעלת סואץ. אחת הערים הגדולות בעולם, היא בעצם אגד ערים (מטרופולין) המונה כ 18 מיליון בני אדם (רבע מאוכלוסיית מצריים). בשל ההגירה אליה והריבוי הטבעי נוספים אליה בכל שנה כחצי מיליון נפש! בנוסף לכך מגיעם ויוצאים ממנה בכל כשלושה מיליון יוממים. בשל גודלה העצום יחסית לערים אחרות במצרים היא תחשב כעיר ראשה. היא מתאימה גם להגדרת "עיר כפר", כלומר עיר שיש בה אזור עירוני צפוף ובשוליו אזורים המקיימים סגנון חיים כפרי.

הבעיות המרכזיות של קהיר: צפיפות אוכלוסין, קריסת המערכות העירוניות (חשמל, מים ביוב, חינוך, בריאות ועוד), אבטלה, שכונות עוני, מגורים ברמה ירודה (על גגות הבתים, בבתי קברות ובבתים רעועים). רגשות התסכול הנובעים מהמצב, משחקות לידיהם של מנהגי הדת הקיצוניים והתוצאה חוסר יציבות חברתי.

אלכסנדריה:

העיר השניה בגודלה במצרים (כ 4 מיליון תושבים), ועיר הנמל הראשית של המדינה. בשל היותה עיר נמל היא מושפעת מתרבות המערב ואפשר למצוא בה בניה וסגנון חיים אירופאי. בקרבת הנמל התפתחה תעשייה המתבססת על עיבוד חומר הגלם מגיעים מתוך מצרים או מחוצה לה (תעשיות טקסטיל, שמן, ברזל ומזון). באזור אלכסנדריה ישנו אזור חקלאי עשיר (בעיקר כותנה). הסיבות הללו יחד עם מיעוט מהגרים אל העיר גורם לכך שמצבה הכלכלי של העיר טוב יותר ממצבה של קהיר.

פיתוח עירוני במצרים – בניית ערים חדשות

הממשלה המצרית עושה מאמצים כדי לפזר את אוכלוסייתה ע"י בניית ערים שיהיו מבוססות על תעשייה, נפט ותיירות. האזורים שהיא מנסה לפתח הם: סיני, "העמק החדש" במדבר המערבי, אזור תעלת סואץ וערים מסביב לקהיר. מאז שנות ה 70 הוקמו 13 ערים חדשות במצרים אך איכלוסן איטי. בכל הערים יחד מתגוררים רק כ 150 אלף תושבים, מספר קטן מאוד יחסית לאוכלוסיית מצריים.

כלכלת מצרים

בעבר כלכלת מצרים הייתה תלויה באופן מוחלט בנילוס, במאה העשרים, לאחר מאמצים של ממשלת מצרים התפתחו מקרות הכנסה נוספים: הנפט, תעלת סואץ, עובדי החוץ והתיירות.

נתוני התעשייה המצרית: התעשייה היא עדיין מקור התעסוקה העיקרי (30%), שיעור עובדי התעשייה נמוך יחסית (12%), ישנו מספר גדול (40%) של מועסקים בשירותים (בעיקר במגזר הציבורי). ההכנסות של המשק המצרי מעובדי חו"ל (בעיקר גברים שהיגרו לארצות המפרץ הפרסי ומעבירים בכל חודש את משכורתם למשפחות במצרים) גדולים מסך כל ההכנסות מתעשייה, תיירות ונפט גם יחד. הדבר מראה עד כמה תלויה כלכלת מצרים בפרנסת עובדי החוץ.

הקשיים המרכזיים בהם נתקלת ממשלת מצרים במאמציה לפתח את התעשייה:

א) מחסור בעובדים משכילים – במצרים פחות מ 50% יודעים קרוא וכתוב.

ב) העדר כוח אדם מקצועי (מהנדסים, טכנאים, מתכנתים וכדומה) – רבים מהכוח המקצועי היגר לעבודות חוץ או שעזב את המדינה.

ג) העדר תשתית לתעשייה – כבישים, תחבורה, שירותי בניה, מקורות מימון, בנקים.

בשל סיבות אלו מתמקדת מצרים בתעשיות עתירות ידים עובדות ולא מתוחכמות: טקסטיל והלבשה (עיבוד כותנה אותה מגדלים במצרים) ומזון (יצור סוכר למשל).

ישנם שני ענפים בהם הגיעה מצרים לרמת פיתוח טובה: ברזל-פלדה, ואלומיניום.

תעלת סואץ – לתעלה חשיבות משום שהיא מקצרת את הדרך מאמריקה ואירופה למזרח הרחוק. הרווח המצרי הוא ממיסי המעבר של האוניות בתעלה ומהשירותים המסופקים לאוניות. לאורך תעלת סואץ הוקמו 3 ערים שחלק מתושביהן עובדים בתעלה. בין נילוס לתעלת סואץ הוקמה תעלת מים מתוקים וסביבם פותחה החקלאות.

הנפט – למצרים ישנה כמות נפט המספיקה לצרכיה ואף ליצוא (ישראל קונה נפט וגאז ממצרים). בנוסף פועלים במצריים מספר בתי זיקוק לנפט ומוצריו.

תיירות- למצרים יש הרבה מה להציע בתחום התיירות: ארכיאולוגיה פרעונית (הפרמידות למשל), חופי סיני, חופי הים התיכון וקהיר. בכל שנה מבקרים במצרים כ 4 מליון תיירים. ישנם מספר גורמים המעכבים את הפיתוח התיירותי: העוני, הזוהמה, והצפיפות השוררת בחלק מערי מצרים. תשתית תיירותית שאינה מספקת את הסטנדרט המערבי (בתי מלון, תחבורה, רפואה) ופחד של תיירים מארגוני טרור אסלאמיים קיצוניים.

מצרים מנקודת מבט בינלאומית ומבחינת ישראל:

למצרים יש מעמד חשוב בעולם מהסיבות הבאות: מיקומה ליד תעלת סואץ, מקומה בקרבת המפרץ הפרסי (נפט), מיקומה בכניסה לאפריקה ובדרך בין אפריקה – אירופה ואסיה. מיקומה הגיאוגרפי החשוב הוא בין הסיבות לסיוע שמקבלת מצרים מהעולם המערבי ובעיקר מארה"ב (האינטרס: שמצרים לא תהפוך למדינה אסלאמית קיצונית כדוגמת איראן). הסיוע הכלכלי החיצוני הוא בין הגורמים המונעים רעב במצרים.

מבחינת ישראל:

ההיסטוריה של המדינות שזורה במלחמות, בשנת 1979 נחתם הסכם שלום בין מצרים לישראל. מדובר "בשלום קר", משום שהקשרים בין המדינות אינם מפותחים וישנה עדין עוינות וחשדנות בין הצדדים. הקשרים בין מצרים לישראל מסכמים בתיירות בסיני, ביבוא נפט וגאז ע"י ישראל ובשיתוף פעולה מסחרי קטן ביותר. למרות זאת יתרונות השלום גדולים, בין השאר משום שישראל לא צריכה להחזיק כוחות צבא גדולים בגבולה הדרומי, ובשל חופש השיט בתעלת סואץ.

שאלות מבחינות בגרות:

א) מדוע יש צורך בפיתוח אזורים במצרים, מחוץ לעמק הנילוס?

ב) ציין שמות של שני אזורי פיתוח (מחוץ לעמק הנילוס), ותאר את מפעלי הפיתוח בכל אחד מהאזורים שציינת.

ג) מדוע סובלת מצרים מבעיות של התפוצצות אוכלוסין?

ד) באילו דרכים אפשר לפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסין של מצרים?

ה) תאר את תפקיד של תעלת סואץ בכלכלת מצריים.

ו) תאר את תוכניות הפיתוח של אזור תעלת סואץ.

ז) מהם מטרות הקמתו של סכר אסוון?

ח) ציין את התוצאות החיוביות והשליליות של הקמת סכר אסוון.

ט) הסבר מדוע מעונינת ממשלת מצרים לפתח את התעשייה במצריים.

י) מהם הגורמים המקשים על הפיתוח התעשייתי במצרים?

להלן דף שאלות שהורדתי מאתר המורים לגיאוגרפיה (כתב עופר פריאל). קראו את הסיכום שלי והעזרו בספר 225-256 וענו על השאלות הבאות.

שאלות לפרק ט- מצריים

1. א. מדוע, מכל שטחה העצום של מצרים, רק 2.5% ניתנים לעיבוד חקלאי?

ב. מהי תפרושת האוכלוסייה במצריים?

2. יחידות נוף

א. חלקו את מצרים לארבע יחידות נוף.

ב. בחרו שניים מאזורי הנוף שהזכרתם וציינו את אופיים ומראם.

3. אדם וקרקע במצרים העזר בלוח 29 (עמ' 231)

הבט בשלוש העמודות האמצעיות בלוח וענה:

א. מהי המגמה שמסתמנת בכל עמודה?

ב. כיצד תסביר את הקשר (המוזר לכאורה) בין שלושת העמודות?

4. אוכלוסיית מצרים

"בעייתה הגדולה ביותר של מצרים- באוכלוסייתה"

א. הסבר מדוע.

ב. מדוע קשה כל כך להלחם בתופעה שציינת בסעיף א?

5. רשום קווים לדמותו של: (=אפיין את)

א. הכפר המצרי

ב. הפלאח (האיכר) המצרי

ג. החקלאות הכפרית.

6. הרפורמה האגררית במצרים

א. מהם עיקריה של הרפורמה האגררית עליה הוחלט ב- 1962?

ב. מדוע מצבו של הפלאח המצרי השתפר רק במעט בעקבות הרפורמה?

ג. ציין שתי תמורות חיוביות שקרו בעקבות הרפורמה.

7. מהם הגורמים לעלייה באחוז האוכלוסייה העירונית במצרים? הסבר ופרט על כל גורם.

8. במה שונות ערי עמק הנילוס מערי הדלתה?

9. קהיר- העיר הגדולה ביותר במזרח התיכון

א. מהם מקורות הגידול של קהיר? פרט.

ב. מהן ההשלכות של הגידול המהיר באוכלוסייה על העיר?

ג. "תמונת המצב החברתי בקהיר- "פצצת זמן" חברתית". הסבר (עמ' 243 למטה).

10. דיאגרמה 40, עמ' 242

א. תאר את ההבדל בין הערים אלכסנדריה וקהיר.

ב. נסה להסביר מדוע קיימים הבדלים בין שתי הערים.

11. הערים החדשות

א. מדוע החליטה ממשלת מצרים על הקמת הערים החדשות?

ב. "הערים החדשות לא פתרו וכנראה לא יפתרו את המצוקה..." מדוע נכשל המפעל של הקמת הערים החדשות? הדגם.

12. תהליכי תיעוש במצרים

א. מהם המניעים של מצרים בנסותה לתעש את המדינה?

ב. מהם הקשיים העומדים בדרכה לתיעוש זה? ציין 5 קשיים.

13. ענפי התעשייה במצרים

א. מהם ענפי התעשייה הבולטים המצרים? מדוע דווקא הם דומיננטים?

ב. ענף האלומיניום וענף הברזל והפלדה הם ענפי תעשייה מפותחים יחסית במצרים. היכן ממוקמים המפעלים של ענפים אלו? עמוד על גורמי המיקום שלהם.

14. תעלת סואץ

א. מדוע נחפרה תעלת סואץ?

ב. תאר את השינויים הכלכליים, הישוביים והגיאופוליטיים שחלו במצרים בעקבות בניית התעלה.

15. התיירות במצרים

א. מה חלקה של התיירות בכלכלה המצרית? (העזר בדיאגרמה 42, עמ' 247 ובנאמר בעמ' 253)

ב. אתה סוכן נסיעות אירופאי המנסה לשווק חבילות תיירות למצרים. מה מציעה מצרים לתיירים? כיצד תשווק את מצרים ללקוחותיך?

ג. מדוע, על אף מאמציך, יעדיפו הלקוחות שלך (בסבירות גבוהה) יעד אחר?

16. מצרים, ישראל והעולם

א. מדוע, למרות עוניה ובעיותיה הרבות, משמשת מצרים כעמוד תווך בעולם הערבי והמוסלמי ויש לה חשיבות אף בזירה הבין-לאומית?

ב. יחסיהם של ישראל ומצרים מתוארים פעמים רבות כ- "שלום קר". מדוע חושב המחבר שיתרונותיו גדולים מחסרונותיו?

גאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון

פרטים עלי

יום רביעי, 19 במאי 2010

דוגמאות לשאלוני בגרות

גאוגרפיה של מצרים