יום חמישי, 3 ביוני 2010

פרשנות והרחבת מיקוד קיץ 2010 – המזה"ת / רלי אהרוני

המזרח התיכון

א. נפט

ב. פרק ז' בספר הלימוד עמ' 188-219. מאגרי הנפט במזה"ת: שני שליש מעתודות הנפט בעולם במזה"ת, חשיבותו כספק מרכזי של נפט (מדינות הנפט יכולות לייצא הרבה בגלל שימוש נמוך באופן יחסי), ומיקום מרכזי ונוח להובלה בין יבשות. דרכי היווצרות הנפט, הפקת נפט, שימושי הנפט (לאנרגיה – חשמל, לכל סודי התחבורה ולתעשייה פטרוכימית), הובלת הנפט (מיכליות בים לעומת צינורות). השפעת הנפט על המדינות המפיקות (התיישבות, עיור, צמיחת הכלכלה), והמדינות שמייבאות אותו ("משבר הנפט") קללת הברכה- תמורות פנימיות וחיצוניות. מפגעים סביבתיים הקשורים לנפט (זהום קרקע, זהום ים, זהום אוויר). מושגים קשורים: מבנה גיאולוגי, מלכודת נפט, אופ"ק, עתודות נפט, תעשייה פטרוכימית.

באטלס כללי: מפות מזה"ת, מפת עולם אנרגיה והובלת נפט מזה"ת. באטלס ישראל עמ' 128-129.

ג. ב. תיירות

בספר חלק מפרק ה עמ' 145-148. ענף התיירות מהווה מנוף לצמיחה כלכלית והוא מחייב פתוח תשתיות תחבורה, בתי מלון, שרותי הסעדה, פיתוח ושמירה על אתרים. גורמי משיכה של המזרח התיכון: שמש, נופים ארכיאולוגיים היסטוריים, חופי ים, נופים מדבריים, עלות זולה של שהייה באזור, אתרי מרפא, אתרים קדושים.

גורמים מעודדים/יתרונות/סוגים

גורמים מקשים/בעיות

תיירות במזה"ת

אקלים חם, חופי ים, אתרים ארכיאולוגיים והסטורים, מקומות קדושים, נופים מיוחדים, עלות זולה, תרבות – אתניות, אתרי מרפא.

אירועי טרור ומלחמות, חוסר יציבות פנימית במדינה, רמת פיתוח נמוכה של חלק מהמדינות = רמת שירותים נמוכה. דת מתנגדת לחשיפה מערבית. מחסור בהון ראשוני להשקעה בתיירות.

דוגמאות: הפירמידות והמקדשים במצרים, פטרה וג'רש בירדן, פלמירה בסוריה, ירושלים בישראל.

ג. דמוגרפיה מאפיינים ותמורות

בספר פרק ג עמ' 53-83. יש להכיר את כל מאפיינים/מושגים דמוגרפיים: ילודה, תמותה, ריבוי טבעי, פירמידת גילים ועוד. גורמים לריבוי טבעי גבוה בחלק מהמדינות (דת, מסורת, גיל נישואין צעיר, בורות) "ריבוי טבעי גבוה = רמת פיתוח נמוכה". הבעיות הנוצרות בעקבות ריבוי טבעי גבוה: תהליך עיור מהיר, עלייה באחוזי האבטלה, אבטלה סמויה, מחסור במזון, האטה בפתוח המדינה, עומס על השירותים הציבוריים (מערכת חינוך , בריאות) והתשתיות, פגיעה באיכות הסביבה. גורמים לצמצום ילודה בחלק מהמדינות: מדיניות ממשלתית, מחסור במזון, עלייה ברמת ההשכלה עלייה במעמד האישה. גורמים מעודדים המשך ריבוי טבעי גבוה: כוהני דת, הפקת מכסות נפט על פי גודל האוכלוסייה. הבדלים בין מדינות: ריבוי טבעי נמוך בלבנון (אוכלוסייה נוצרית, הגירה, מלחמות) לעומת רבוי טבעי גבוה במדינות אחרות כמו סוריה, פלסטינאים. מושגים חשובים: מודל התמורה הדמוגרפית, תוחלת חיים, מומנטום דמוגרפי. יתכן ולשאלה בנושא זה תצורף דיאגרמה: גרף, עמודות, פירמידת גילים, טבלת נתונים משווה בין מדינות או במדינה אחת לאורך זמן.

ד. מים-

ה. בספר פרק ו' עמ' 152-185. בעיית מחסור במים: עלייה במספר התושבים באזור, עלייה ברמת החיים, צורך ביותר מים לחקלאות ולגידולי מזון, שנות בצורת ומילוי חלקי של המאגרים. זמינות מקורות המים במזרח התיכון: נהרות, אקוויפרים. מפעלי מים: סכר אסואן יתרונות וחסרונות, סכר אתא טורק כמנוף לפיתוח מזרח תורכיה. הגדלת מקורות המים על ידי התפלה, ייבוא מים, טהור מים, יבוא מים וירטואליים (ראו מאמר של טוני אלן). בעיות מים: המלחת מים במאגרים והמלחת קרקעות, סכסוכים אפשריים על אקוויפרים ונהרות משותפים, זיהום אקוויפרים, ניצול יתר של מי הנילוס. מושגים חשובים: תעלת הטיה, מים וירטואליים, אגן ניקוז, התפלה, אקוויפר.

ו.

ז. מצרים – מים, מפעלי מים ואיכות הסביבה

א. – שאלה משולבת העוסקת במצרים בהיבט של מים + איכות הסביבה. פרק ט' עמ' 262-265. עמ' 289 (תעלת מים מתוקים). פרק ו עמ' 158-165. פרק ח עמ' 235-236.

בעיית המים במצרים מחמירה: גידול באוכלוסייה, עלייה ברמת החיים, צורך ביותר מזון (חקלאות = מים), פיתוח תעשייה. הנילוס- מקורות הנילוס וחשיבותו, סכר אסואן מטרות ובעיות הקשורות באיכות הסביבה, שנוצרו בעקבות הקמת הסכר. תעלות מים שמובילות מים מהנילוס למדבר המערבי (תעלת טושקה מעבירה מים מאגם נאצר לשקעים דחלה, חרג'ה פרפרה במדבר המערבי), העברת תעלת מים לאיסמעליה ולערים לאורך תעלת סואץ. מפעל נוסף, שלא הושלם: העברת מים מהזרוע המזרחית של הדלתה (הדמייטה) לצפון סיני.

מטרות התעלות: פיתוח אזורי חקלאות חדשים, פיזור אוכלוסייה, הגדלת כמויות המזון.

הערכת ההצלחה: כשלון המפעל במדבר המערבי בגלל חוסר שיתוף פעולה מהאוכלוסייה, אי השלמה של מפעל המים לסיני.

מטרות / יתרונות

בעיות / חסרונות

סכר אסואן

אספקת מים קבועה ויציבה, הפסקת שיטפונות, מחזורי גידול כל השנה, הפקת אנרגיה הידרואלקטרית, פתוח ענף דיג באגם נאצר, תיירות באסואן, יצירת מאגר מים גדול

פחות סחף מגיע עם הנילוס לדלתה ולים: פגיעה באדן היבשת ובענף הדייג בים, הרס הדלתה (גלי הים) והעדר בנייה חופית חדשה ע"י הסחף. המלחה של המים באגם נאצר והמלחת השדות המושקים במים אלה. מעבר לדשן מלאכותי (בעבר ההצפה הייתה מביאה מינרלים טבעיים וסחף), זהום הקרקע וזהום מי הנהר מדשנים. הצפה של אזור האגם – פינוי אוכלוסייה, אובדן אתרים ארכיאולוגים שהוצפו ע"י המים (הצלה של מקדש אבו סימבל). ניצול יתר של מי הנילוס: זהום המים ומחלות.

ח. מאמרים- שינויים בשיעורי פריון האישה בעולם הערבי – היבטים כלכליים ופוליטיים / יוסף קורבאז'.

ט. המזה"ת על "קו פרשת המים" / טוני אלן.

שימו לב: במיקוד שישה נושאים שמתוכם תופענה חמש שאלות. המשמעות היא שחלק מהנושאים מצטרפים לשאלה אחת. למשל: סבירות גבוהה לשילוב נושא המים + מצרים + איכות הסביבה.

פרשנות והרחבת מיקוד קיץ 2010 – ארץ ישראל / רלי אהרוני

פרשנות והרחבת מיקוד קיץ 2010 – ארץ ישראל והמזה"ת / רלי אהרוני

ארץ ישראל

א. אקלים

ב. בספר עמ' 258-268+ מחברת. אזורי אקלים: ים תיכוני (צפון ומרכז הארץ), ערבתי (צפון הנגב – קו עזה ערד) ומדברי (הנגב). המאפיינים של כל סוג אקלים: כמות משקעים (מפה א עמ' 42), טמפ' בחודש החם (מפה ב עמ' 41), טמפ' בחודש הקר (מפה ג' עמ' 41), משרע טמפרטורה (ההפרש בין הטמפ' הגבוהה בשנה לטנפ' הנמוכה), ניתוח קלימוגרף (מפה ב עמ' 42). קו 200 מ"מ גשם מפריד בין אקלים מדברי וערבתי (מתחת ל- 200 מ"מ גשם לא ניתן לפתח חקלאות ללא השקיה מלאכותית). מפה ה עמ' 43 מראה את התנודה של קו 200 מ"מ גשם במשך השנים. יש לעבור על כל המפות באטלס ישראל עמ' 41 -43. משטר משקעים: שתי עונות שנה – עונה גשומה ועונה שחונה. (מצבי אקלים מפות עמ' 40). מושגים הקשורים לאקלים: בצורת אקלימית, בצורת חקלאית, קרה, שרב, ספר מדבר, בריזה, צל גשם, מדבור רמה, שקע.

גורמי אקלים: רוחב גיאוגרפיבארץ (בין 29.5-32.5 צפון) ככל שמצפינים מהנגב, יוצאים מרצועת המדבריות העולמית ועוברים מאקלים מדברי – ערבתי לים תיכוני ולכן כמות המשקעים עולה, משרע הטמפרטורה פחות קיצוני והלחות עולה. מרחק מהים – ככל שמתרחקים ממישור החוף והים התיכון מזרחה, משרע הטמפרטורה עולה (אזור השבר הסורי אפריקאי, העמקים הפנימיים). פני השטח – גובה – ככל שעולים בגובה כמות המשקעים עולה, הטמפרטורה יורדת לערכים יותר נמוכים (רצועת ההר, רמת הגולן) זרמי ים – לא רלבנטי בארץ. צל גשם – מורדות ההרים המזרחיים, בארץ, מקבלים כמות משקעים נמוכה ומשרע טמפרטורה יותר גבוה (רצועת השבר הסורי אפריקאי – מדבר יהודה). (מכאן יש לזכור רמפ"ז צ"ג)

מאפיינים

אקלים ים תיכוני

אקלים ערבתי

אקלים מדברי

אזור בארץ

מרכז וצפון הארץ

צפון הנגב

מרכז ודרום הנגב

כמות משקעים

מ-300 - 600 – 800 +

בין 200-300 מ"מ

0-200 מ"מ

משרע טמפרטורות

בינוני

גבוה

גבוה

לחות

גבוהה

נמוכה

נמוכה

ג. מים

בספר עמ' 108-122 + מחברת. נושא שיכול להופיע משולב עם איכות הסביבה (קשור מאוד לנושא האקלים), יכול להיות מלווה בקטע ממאמר או אפילו תמונה. הגורמים למחסור במים: גידול האוכלוסייה, עלייה ברמת החיים, שנות בצורת ממושכות שמונעות מילוי מאגרים.

מקורות המים העומדים לרשות מדינת ישראל – (אקוויפר = אקווה): אקויפר החוף, אקויפר ההר, אקויפר הנגב והערבה (בעיות של זהום והמלחה) מפה ד עמ' 45, מעינות (מים שפירים ומים מליחים) – מפה ב עמ' 44, רוב המעיינות בצפון הופכים למפעלי מים מקומיים – מפה ג עמ' 45. הכנרת והמוביל הארצי + קו ירקון נגב - מפה ג עמ' 45. אגני ניקוז, קו פרשת מים, בעיית זהום נחלים – מפות א, ד עמ' 44-45.

מפעלי מיםהדרכים שבהם מדינת ישראל מעבירה מים או מגדילה את כמויות המים העומדות לרשותה: המוביל הארצי (מאגרי המים בדרך), קו ירקון נגב, מפעלי מים מקומיים. הקמת סכרים על גבי נחלים (שבהם עוברים שיטפונות במהלך החורף) מאגרים ברמת הגולן, מאגר נחל הבשור, נחל שיקמה, נחל בית זית ועוד. טיהור מי שופכין והפיכתם למי קולחין – השפד"ן המוביל הסגול, המוביל השלישי (מפות יג יד עמ' 113). התפלת מים – מפעלים קיימים באילת, באשדוד אשקלון ועוד בדרך, זוהי הטכנולוגיה העתידית של מדינת ישראל שיכולה לפתור את בעיית המים. מפה ג עמ' 45. מושגים נוספים: זריעת עננים, אקווה (אקויפר), מאזן מים, משק המים, מים שפירים, מים מליחים, שאיבת יתר, המוביל הארצי, השפד"ן, אגן חמצון.

השימוש במים למגזר החקלאות (בתהליך צמצום ע"י טכנולוגית השקיה חסכונית ומעבר לגידולים שצורכים פחות מים, שימוש במים מליחים), מגזר התעשייה (מעט יחסית) והמגזר הציבורי (בעלייה בגלל גידול באוכלוסייה ועלייה ברמת החיים)

פתרונות אחרים לבעיית המים: חינוך והסברה לחיסכון במים. שת"פ עם ירדן במקורות מים משותפים.

מפעל המים

יתרונות

חסרונות

סכרים על נחלים

מים זמינים - עצירת מים ושימוש להשקיה או חלחול למי התהום

השקעה כספית ראשונה, צורך בתפעול המאגר כל השנה

טהור מי ביוב

תוספת מים חשובה להשקיה חקלאית או גינון ציבורי, פתרון למי הביוב

תהליך הטהור יקר, חלק מהמפעלים מנקים את המים באופן חלקי בלבד, לא את כל השלבים

התפלת מים

תוספת מים חשובה למדינת ישראל, מניעת תלות במקורות אחרים

תהליך עדין יקר, שימוש באנרגיה, זהום אוויר, תפיסת שטחי חוף חשובים.

מעינות טבעיים

מקור מים זול באיכות גבוהה לשימוש הישובים בסביבה הקרובה

יבוש הנחלים בארץ וזיהומם,

פגיעה בצומח ובבע"ח בנחל

המוביל הארצי

שימוש במים זמינים של הכנרת,

מפעל שהתשתיות שלו קיימות

בעיית ירידת המפלס (קו אדום תחתון), זהום והמלחה של הכנרת

מפעלי מים על מעינות מקומיים

מים זמינים, זולים, באיכות טובה לתושבי הסביבה (בעיקר בצפון הארץ)

שימוש במי מעיינות שלא מגיעים לנחלים: יבוש נחלים, זהום נחלים, פגיעה בצומח ובבע"ח

ד. אנרגיה

ה. בספר עמ' 122 – 134 + מחברת. נושא שיכול להופיע משולב עם איכות הסביבה, יכול להיות מלווה בקטע ממאמר בעיתון או אפילו תמונה. גידול בדרישה לאנרגיה: גידול באוכלוסייה, גידול ברמת החיים, עלייה ברמת השירותיים הציבוריים, התפתחות התעשייה. ניתן להיעזר במהלך המבחן במפה ו עמ' 113 באטלס ישראל ובדיאגרמות ז ח ט עמ' 113.

מקורות אנרגיה ותיקים – פחם ונפט, מעבר מנפט לפחם ובשנים האחרונות לגז. תחנות האנרגיה הותיקות לאורך מישור החוף: חיפה, חדרה (אורות רבין), תל אביב (רידינג – עברה לגז בשנים האחרונות), אשדוד, אשקלון (רוטנברג). מיקום לאורך החוף בגלל: קרור טורבינות על ידי מי הים, קבלת מקור אנרגיה (פחם) באוניות באופן ישיר לתחנה, סמוך לצרכנים (ריכוז אוכלוסיה גבוה במישור החוף).

מקורות אנרגיה חדשים – תחנות גז חדשות במרכז הארץ (לא ליד החוף) צפית ((השפלה אזור גזר), חגית (ואדי מילק יקנעם), רמלה (נשר) ועוד. תחנה בעזרת כוח הרוח ברמת הגולן. תחנה הידרואלקטרית – הירדן ההררי ליד קבוץ כפר הנשיא. אנרגיה סולרית (ניסיונות שונים בנגב ובמכון ויצמן ושימוש בקולטים בכל הארץ). יש להכיר את המושגים: פצלי שמן, אנרגיה גרעינית,הולכת חשמל.

הערה: יש לזכור שהשימוש באנרגיה נעשה ליצור חשמל וגם לתחבורה: דלק, סולר מזוט המיוצרים מנפט עדיין יוצרים תלות של מדינת ישראל בנפט.

תחנות כוח ותיקות

תחנות כוח חדשות

מיקום

לאורך מישור החוף

באזורים שונים בפנים הארץ

יתרונות

מספקות כמות אנרגיה גדולה, תשתית קיימת, קרובות למרכזי צריכה גדולים

לא מזהמות (הגז מזהם פחות לעומת הפחם והנפט), לא מתכלות (הגז מתכלה אבל התגלה באדן היבשת בים התיכון)

חסרונות

מזהמות את האוויר, תלות של מדינת ישראל במדינות אחרות, תופסות שטח חוף גדול ויקר

חלק מהתחנות מקומיות, מייצרות כמות אנרגיה קטנה, יש להשקיע בתשתיות, הקמת יקרה, שינוי הסביבה הטבעית

ו. ד.כלכלה

- בספר עמ' 67 – 82 + מחברת. (הערה – הנושאים בספר קשורים באופן עקיף לנושא השאלה, חשוב להכיר טוב את המפות הרלבנטיות באטלס). השאלה, סביר להניח, תלווה באחת המפות המופיעות באטלס ישראל בעמודים 59-63.

מבנה כוח העבודה במשק - יש להכיר את שלושת המגזרים: כלל המועסקים לפי ענפי כלכלה – מפה א עמ' 59. השינויים שחלו בכוח העבודה במשק הישראלי – דיאגרמת עמודות י עמ' 61 (חשובה מאוד). מפות ד, ה, ו, ז, ח,עמ' 60-61. כל המפות עמ' 59-61. אפשרות לטבלת השוואה באחוז המועסקים מול מדינות אחרות, או שינויים באחוז המועסקים בישראל לאורך השנים.

שינויים במנה התעסוקה: ירידה באחוז המועסקים בחקלאות, ירידה קלה באחוז המועסקים בתעשייה, עלייה באחוז המועסקים בפיננסים, עלייה כללית בכל מגזר השירותים.

השפעת השינויים מבחינה כלכלית: מעבר לכלכה בתר תעשייתית. כניסת נשים לעבודה (מגזר השירותים), עלייה ברמת החיים (עלייה במגזר השירותים הפרטים), פיתוח הכלכלה (עלייה בפיננסים), פתיחת ישראל לגלובליזציה. ירידה בתרומה של החקלאות לתל"ג ועלייה בתרומה של תעשייה עתירת ידע ומגזר השירותים. מושגים חשובים: מבנה מגזרי: ראשוני, שניוני, שלישוני, רבעוני, חמשיוני. תל"ג, תמ"ג, תעשייה עתירת ידע.

תפרוסת כוח העודה בישראל: אזור הגלעין - יותר שירותים, מסחר ותעשייה עתירת ידע, אזורי השוליים יותר חקלאות ותעשייה קלה. מפה ב עמ' 53, מפה א עמ' 53.

ז. תמורות בחקלאות

ח. בספר עמ' 72 – 77 + מחברת. חשיבות החקלאות: ענף מייצר מזון, יצוא לחו"ל ותרומה לתל"ג, שטחים פתוחים איכות הסביבה, נוף תרבותי. תמורות: אידיאולוגיה - ירידה בחשיבות האידיאולוגית של הענף. כלכלה – ירידה בחשיבותו הכלכלית מענף ראשי במשק הישראלי בשנות ה-50 לענף משני. בשטח – צמצום שטחי חקלאות באזורי גלעין כמו השרון, הרחבת שטחי חקלאות באזורי שוליים כמו צפון הנגב והערבה (ירידת ענף ההדרים מהשרון לצפון הנגב). בסוגי הגידולים – צמצום גדולים עתירי השקיה (כותנה). אחוז מועסקים – ירידה באחוז המועסקים בחקלאות (פחות מ 3%). חלק ביצוא – ירידה בחלק של החקלאות מכלל היצוא הישראלי. בתפרוסת הפעילות הלכלית – ניצול טמפ' גבוהות בנגב ובערבה לחקלאות. בדפוסי צריכה – גידול זית לשמן, גפו ליין, צאן לגבינות, חקלאות אורגנית בהתאם לדרישת השוק.

מפות רלבנטיות באטלס – מפה א עמ' 59, מפות א, ב, עמ' 62.

באופן כללי – סוגי גידולים והתאמתם לאזורי הגידול. מושגים חשובים: חקלאות בעל (מי גשמים בלבד), חקלאות שלחין (בהשקיה), מים וירטואלים (מים המושקעים במוצר החקלאי בתהליך הגידול), סובסידיה, פריון היצוא החקלאי, חקלאות אינטנסיבית, חקלאות אקסטנסיבית, משק מעורב, משק מתמחה (מאפיין את החקלאות הישראלית).

קשיים והתמודדות – תנאי אקלים קשים (תנודות במשקעים ובפיזורם) – מעבר לחממות, מחסור במים – שימוש באמצעי השקיה מודרניים (טפטפות), מים מושבים (טהור מי שופכין), מחסור בכוח אדם - הבאת כוח עזר, תחרות מול מדינות אחרות - גידולים מחוץ לעונה כמו מלונים, ענבים בחורף. הערה – שאלת חקלאות יכולה להשתלב עם נושא האקלים ו/או המים.

ט. ו. תהליכי שינוי במרחב הכפרי ובמרחב העירוני

ספר יחידה ד' רקע, התמקדות בעמ' 220-244.

דגש על נושא התמורות. תמורות בישובים הכפריים: שינוי כלכלי – מעבר מבסיס שעיקרו חקלאות למסחר, שירותים, תיירות, תעשייה. שינוי אידיאולוגי – מרמת שיתוף גבוהה לנמוכה (הקבוץ בתהליך הפרטה). שינוי באורח החיים – יוממות ועבודה מחוץ לישוב. שינוי מבני – הקמת שכונות חדשות לתושבי חוץ. שינוי בשימושי הקרקע. (ישובים כפריים באזורי מטרופולין עוסקים יותר במסחר ושירותים לעומת ישובים כפריים באזורי שוליים שעוסקים יותר בתיירות ונופש). עיור מושבות: גידול אוכלוסיה, שינוי בסיס תעסוקתי, קרקע פרטית. בעיקר המושבות הקרובות לערי מטרופולין. ערים חדשות (לאחר הקמת המדינה): בגלל הצורך בפיזור אוכלוסיה, פתרון לעולים, פיתוח אזורים חדשים, הורדת עומס ממטרופולינים, אידיאולוגיה. משותף לערים אלה – ערים מתוכננות: הפרדת שימושי קרקע, תשתיות מודרניות, יצירת בסיס תעסוקתי. ערים מעורבות – אוכלוסייה ערבית ויהודית, הפרדת שכונות, צרכים מיוחדים (חיפה, רמלה, לוד, עכו).

התפתחות ערי מטרופולין – יש להכיר את ארבעת המטרופולינים (ספר עמ' 152-179). מושגים קשורים: גלעין המטרופולין, טבעות המטרופולין, גורמי דחיקה ומשיכה, זחילה עירוני, פרוור, עיור המרחב הכפרי (עיור נגד) יוממות. מפות מלוות באטלס 73-99.

הערה: שאלה בנושא התמורות בישובים כפריים יכולה להשתלב עם נושא החקלאות.

י. איכות הסביבה

ספר יחידה ו' עמ' 302-327. זהום גופי מים – גורמים, מניעה ושיקום, נושא חשוב המתקשר לנושא המים. זהום אוויר – גורמים, מניעה ובקרה (אזור גוש דן ומפרץ חיפה). נושא חשוב המתקשר לנושא אנרגיה. זהום קרקע – גורמים, מניעה ושיקום (אתרי פסולת מוצקה). מפגעי קרינה – גורמים, נזקים, מניעה וצמצום נזקים. פגיעה בשטחים פתוחים – חשיבותם וצמצום הפגיעה.

הגורמים לפגיעה בסביבה – כללי: עלייה בביקוש לצמודי קרקע, עלייה ברמת החיים = עלייה ברמת מנוע, עלייה בצריכה לשל מים, עלייה ביצור פסולת רגילה ורעילה.

פגיעה בסביבה של אינטרסים כלכליים: שינוי יעודי קרקע (מחקלאות לנדל"ן), הפקעת חופים מהציבור, בנייה בשטחים פתוחים (מסחר ותעשייה).

מניעה של כל הבעיות על ידי חקיקה ואכיפה וטיפול בשיקום הבעיה הסביבתית.

אטלס עמ' 112-113. פיתוח בר קיימא = פיתוח שמתחשב בשימור. תכנון וניהול סביבתי +מעורבות ציבורית. דוגמאות לתיקון משגים: ימת החולה, חיריה, חלק מנחלי ישראל: ירקון, קישון, חדרה, אלכסנדר. פרקליטי השימור – ארגונים ירוקים, משרד לאיכות הסביבה, שדולות.

מפגע סביבתי

גורמים

בעיות

מניעה - פתרונות

מושגים קשורים

זהום מים: מעיינות, נחלים אקוויפרים

ביוב עירוני, תעשייתי, דשן וחומרי הדברה מהחקלאות, שאיבת יתר

פגיעה במי שתיה, פגיעה בטבע = בע"ח וצומח בסביבה ריח רע

מניעת זיהום, שמירה ובדיקה

שיקום נחלים

הפסקת שאיבה

הפאן הביני

שיקום נחלים

שטחים פתוחים

שפד"ן, מכוני טהור מים

זהום אוויר

מפעלי תעשייה, תחבורה, מפעלי אנרגיה

מחלות נשימה ומחלות ריאה

מסננים, הגבהת ארובות, שימוש בדלק פחות מזהם

מכונית היברידית

ריאה ירוקה

זהום קרקע

אשפה עירונית, אשפה תעשייתית

מטרד סביבתי, ריח רע, פגיעה במי תהום

אתרים מסודרים, טפול בפסולת רעילה

אתר פסולת מטמנה, אגני חמצון, רמת חובב, nimby

מפגעי קרינה

אנטנות שידור, אנטנות סלולאריות, קווי מתח גבוה

מחלות סרטן

התערבות המוסדות = חקיקה ואכיפה

מודעות ציבורית

צמצום שטחים פתוחים

צמצום שטחי חקלאות, בנייה, תחבורה, תעשייה, תיירות

שינוי נוף, פחות קליטת מי גשם למי תהום, פגיעה בטבע

חקיקה ממשלתית

התערבות הציבור

בנייה רוויה לעומת צמודי קרקע, בעלי עניין

יא. שני מאמרים ארץ ישראל:

יב. המפה העתידית של ישראל / אלישע אפרת.

יג. כיצד הייתה תל אביב יפו למרכז העירוני הראשי בישראל / עמירם גונן.

שימו לב: במיקוד שמונה נושאים שמהם תורכבנה שבע שאלות. ולכן תתכנה שאלות משולבות במספר נושאים: מים + איכות הסביבה +חקלאות. אנרגיה + איכות הסביבה. שינוי במרחב הכפרי + חקלאות. שינוי במרחב הכפרי והעירוני + איכות הסביבה (צמצום שטחים פתוחים ושינוי ביעודי הקרקע). באחת השאלות ייכלל טקסט קצר: למשל בנושא מים, איכות הסביבה, אנרגיה, תהליכי שינוי במרחב הכפרי והעירוני, שינוי במבנה כוח העבודה במשק. אחת השאלות תתבסס על מפה באטלס ישראל: כלכלה – מבנה כוח העבודה עמ' 59-61, או כל מפה אחרת בעמודים המצוינים למעלה. באחת השאלות תשולב תמונה: התמונה צבעונית או מספר תמונות מודפסות בעמוד נפרד המצורף למבחן.