תוכנית הלימודים תש"ע - ארץ ישראל

תוכנית הלימודים תש"ע גיאוגרפיה של ארץ ישראל

מתוך: http://geo.cet.ac.il/

1.מפגש בין אקלים ים תיכוני לאקלים

מדברי

הפקת מידע מקלימוגרפים של חתכי אורך ורוחב בישראל וניתוחו

- מאפייני האקלים הים תיכוני, האקלים הערבתי והאקלים המדברי ותפרוסתם

בישראל

- הסיבות להיותה של ישראל אזור מפגש בין אקלימים)ים תיכוני ומדברי(

- הגורמים לשונות אקלימית קיצונית בישראל וביטוּיֶה (למשל: בגליל

כשהטמפרטורות נמוכות ויורד שלג, באילת באותו הזמן הטמפרטורות גבוהות

והשמים בהירים)

מושגים:

סוגי אקלים:	אקלים ים תיכוני	אקלים ערבתי
אקלים מדברי	קו הבצורת ( קו 200 המ"מ)
בצורת אקלימית	בצורת חקלאית	בריזה
צל גשם	מדבור	שונות אקלימית
ספר המדבר	רצועת המדבריות	העולמית

2

2. התוויית גבולות מדינת ישראל - גורמים ותהליכים.

פרקי הלימוד	הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה	מונחים	שעות
א. מיקומה הגיאופוליטי של ארץ ישראל והשלכותיו	- ההשלכות של מיקומה של ארץ ישראל במפגש בין שלוש יבשות: · צומת דרכים בינלאומיות)דרכי אורך ודרכי רוחב, נמלים ונתיבי ים( · מפגש של דתות, עמים ותרבויות · מאבקים ומלחמות של אימפריות לשליטה אסטרטגית באזור · מעורבות והתערבות מתמדת של מעצמות במתרחש באזור בגלל מיקומה הגיאופוליטי של ארץ ישראל	צומת דרכים (דרך הים, דרך המלך) גיאופוליטיקה גיאואסטרטגיה	2
ב. גבולות ארץ ישראל וגבולות מדינת ישראל 1. גישות שונות לתיחום הארץ 2. גורמים בהתויית גבולות מדינת ישראל 3.גישות שונות לקביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל	הפקת מידע ממפות שונות על גבולות ישראל בתקופות שונות. - גישות שונות לתיחום השטח של ארץ ישראל ושל מדינת ישראל והסיבות להבדלים ביניהן (גבול מדיני, גבול טבעי, גבול תודעתי, גבול מוסכם) גורמים בהתוויית גבולות ישראל במהלך המאה ה 20- ובתחילת המאה ה 21– פוליטיקה, מלחמה וביטחון: · גבולות המנדט הבריטי · גבולות תכנית החלוקה ב 1947- · הגבולות בעקבות מלחמת העצמאות · הגבולות בעקבות מלחמת ששת הימים 1967 · גבולות בעקבות הסכמי שלום · גבולות ישראל ושכנותיה כיום - הבדלי הגישות לקביעת גבולות הקבע של מדינת ישראל: · ארץ ישראל השלמה · חזרה לגבולות 1967 · פשרה ותיקוני גבול	גבולות א"י בתנ"ך גבול מדיני גבול טבעי גבול תודעתי גבול מוסכם טריטוריה שטח ריבוני מדינה ריבונית הסכם סייקס-פיקו המנדט הבריטי גבול שביתת הנשק גבול הפסקת אש גבול בינלאומי הקו הירוק הקו הסגול גדר ההפרדה חוזה שלום	2

נושא 3: תמורות באוכלוסיית ישראל, בתפרוסת האוכלוסייה ובמפת ההתיישבות.

פרקי הלימוד	הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה	מונחים	שעות
א. מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של אוכלוסיית מדינת ישראל 1. הרכב האוכלוסייה - פסיפס אנושי . 2 גידול האוכלוסייה 2א. מאזן הגירה במדינה קולטת עלייה 2ב. הריבוי הטבעי 3. מבנה הגילים של האוכלוסייה	הפקת מידע ממפות וממקורות סטטיסטיים וניתוחו. - התפלגות האוכלוסייה: יהודים, ערבים, דרוזים ואחרים - התפלגות האוכלוסייה היהודית לפי ארצות מוצא: ילידי הארץ וילידי חו"ל - התפלגות האוכלוסייה היהודית: חרדים, דתיים וחילונים - התפלגות האוכלוסייה הלא-יהודית לפי דתות: מוסלמים, נוצרים, דרוזים,צ'רקסים יתרונות וחסרונות להרכבה המגוון של אוכלוסיית ישראל מאפייני גלי העלייה לארץ ישראל במאה השנים האחרונות - גלי העלייה בשנות ה 50- לעומת גלי העלייה בשנות ה 90- : יבשות מוצא,מבנה גילים ומאפיינים חברתיים-כלכליים. שוֹנוּת בין-דתית בין-עדתית בקצב הריבוי הטבעי: שיעורי ילודה, תמותה, ריבוי טבעי חתך הגילים ("פירמידת גילים") של כלל האוכלוסייה לעומת חתך הגילים של האוכלוסייה היהודית ושל האוכלוסייה הלא-יהודית – ערבים ודרוזים. (שאלה בנושא הופיעה בבחינת הבגרות תשס"ט)	מגזר אוכלוסיית רוב אוכלוסיית מיעוט ארץ הגירה קיבוץ גלויות כור היתוך גלי עלייה חתך גילים- "פירמידת גילים" שיעור ילודה שיעור תמותה שיעור ריבוי טבעי שיעור פריון מאזן הגירה
ב. עיצוב המפה היישובית בארץ 1.מפת ההתיישבות בארץ ישראל בשלהי המאה ה 19- 2. צורות יישוב חדשות בארץ ישראל (תפרוסת היישובים, מבנה היישוב וצורתו, מבנה המשק והבסיס הכלכלי)	- הגורמים שהשפיעו על תפרוסת היישובים בארץ ישראל ערב העלייה הראשונה: היישובים היהודים, הערבים, הדרוזים והצ'רקסים - צורות יישוב חדשות בתקופות של העליות השונות: עלייה ראשונה - המושבה עלייה שנייה - הקיבּוּץ עלייה שלישית – מושב עובדים עליות רביעית וחמישית – התפתחות מואצת של העיר העברית (תל-אביב, חיפה, עפולה) עלייה שישית, בעשור הראשון למדינה (קליטה מכוונת)-עיירות פיתוח (כדוגמת אשדוד, מעלות) ומושבי עולים.	היישוב הישן ערי הקודש החלוקה כבסיס כלכלי צורות יישוב: מושבה מושבות הברון קיבוץ מושב עובדים מושב שיתופי מושבות ההדרים מושב עולים
3. היזמה הלאומית והיזמה הפרטית בעיצוב מפת ההתיישבות 4. אסטרטגיה התיישבותית לפני הקמת המדינה 5. עקרונות מרכזיים בעיצוב מפת ההתיישבות בארץ לאחר הקמת המדינה: היאחזות בקרקע שיקולי ביטחון הגדרת ריבונות קליטת עלייה ופיזור אוכלוסייה	- שיקולי המיקום של יָזמים פרטים (הון פרטי) לעומת שיקולי המיקום של המוסדות הלאומיים (ההון הלאומי)ברכישת קרקע בא"י וביישובהּ - הקמתן של תל אביב ומושבות ההדרים סביבה(הון פרטי) מול ההתיישבות בעמקים ובנגב )הון לאומי( הגורמים ליצירת דגם ה –N ההתיישבותי כרצף יישובי טריטוריאלי - מיקומם הגיאוגרפי ונסיבות הקמתם של יישובי "חומה ומגדל" (1939-1936 ) - מדיניות פיזור האוכלוסייה בשנות החמישים: ממעברות למושבי עולים ולערי פיתוח (קריית שמונה, מעלות, דימונה, בית שמש) - מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים, כלכליים וביטחונים של ההתיישבות ביהודה, בשומרון וברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים - המניעים להקמת היישובים הקהילתיים והמצפים בגליל ותפרוסתם - התפרוסת המרחבית של העולים מבריה"מ לשעבר )עליית שנות התשעים( בהשוואה לתפרוסת האוכלוסייה הוותיקה של ישראל.	יישוב סרט("מגבת") מעברות עיר פיתוח יישובי ספר היאחזות נח"ל כפר תעשייתי(כפ"ת) יישוב קהילתי התיישבות אזורית התיישבות קהילתית מצפים דגם ה N- היישובי חומה ומגדל תכנית גדס יוזמה פרטית- הון פרטי יוזמה לאומית-הון לאומי תכנון יישובי גאולת קרקע קליטה מכוונת קליטה ישירה פיזור אוכלוסייה ריבונות
ג. תהליכי שינוי במרחב הכפרי ובמרחב העירוני. 1. תמורות ביישוב החקלאי-שיתופי (קיבוץ מושב) 2.עיור המושבות 3ערים חדשות מתוכננות 4. ערים מעורבות אוכלוסייה (יהודית וערבית) 5.התפתחות ערי מטרופולין בישראל 6. ירושלים – בירת ישראל	התמורות שחלו בקיבוצים ובמושבים והשלכותיהן על מקורות התעסוקה ועל ייעודי הקרקע: מבסיס כלכלי שעיקרו חקלאות לגיוון תעסוקתי: מסחר, שירותים, תיירות, תעשייה. מרמת שיתוף גבוהה לרמת שיתוף נמוכה. מתעסוקה ביישוב לתעסוקה מחוץ ליישוב (יוממות) הקמת שכונות מגורים לתושבי חוץ. השפעת מיקומם של יישובים חקלאיים סמוך לעיר על השינויים בשימושי הקרקע ביישוב (רשפון, שפיים, גן שמואל, רמת רחל) - השונות בין ליבה מול פריפריה בפיתוח פעילויות לא-חקלאיות ביישובים. הכפריים: הרצועה הכפרית בשולי מטרופולין תל-אביב (מסחר)לעומת הגליל והנגב )תיירות ונופש) תהליכי עיור של מושבות מישור החוף, כדוגמת חדרה, נתניה, הרצליה, רעננה, רחובות וראשון לציון. - הסיבות להקמת ערים חדשות בישראל ויישום עקרונות תכנון עירוני בהקמתן, כדוגמת אשדוד, ערד, כרמיאל מודיעין, קצרין. מאפיינים ייחודיים, מרחביים ודמוגרפיים, של הערים המעורבות, כדוגמת רמלה, לוד, חיפה ועכו. - מאפייני ערי המטרופולין בישראל ותהליך היווצרותן - מערכות הקשרים הקיימים בין היישובים המרכיבים את מטרופולין ת"א-יפו (כלכלה, מינהל, חינוך ותרבות, תחבורה ואיכות סביבה) - גורמי משיכה ודחיקה של אוכלוסייה ושל פעילויות כלכליות בתחומי מטרופולין ת"א-יפו. - ההתפתחות העירונית בטבעת החיצונית של מטרופולין ת"א-יפו ומאפייניה(טייבה, טירה, קלנסואה, כפר קאסם, כוכב יאיר, שוהם, אלעד) - תהליכי עיור במרחב הכפרי שבשולי המטרופולין - גורמים משפיעים על התפתחות מטרופולין חיפה - באר שבע, מטרופולין בצמיחה, גורמים מאיצים וגורמים מעכבים. - התמורות המרחביות והדמוגרפיות בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים(1967) ועד היום - מאפייניה הייחודיים של ירושלים: · עזיבת אוכלוסייה · הגירה פנימית בין שכונות תוך השתנות הרכב האוכלוסייה ואופיה של · השכונה · מבנה חברתי-כלכלי מִשתנֶה · הישענות יתר על תעסוקת שירותים · ניגודים בין מרכיבי האוכלוסייה(יהודים: חילונים, דתיים, חרדים · יהודים-ערבים (	בסיס כלכלי , רמת שיתוף תהליכי עיור תכנון ערים עיר מעורבת מטרופולין "מדינת תל אביב" "מדינת שלושת המטרופולינים" גלעין המטרופולין טבעות המטרופולין גורמי דחיקה זחילה עירונית פרוור עיר חדשה יוממות תעסוקת שירותים	2 3 3

נושא 4 תמורות בכלכלת ישראל

פרקי הלימוד	הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה	מונחים	שעות
א. שינויים במבנה הבסיס הכלכלי של ישראל .1 חתך התעסוקה בישראל 2. שינויים בתרומת ענפי הכלכלה העיקריים לתל"ג	הפקת מידע ממפות וממקורות סטטיסטיים על השתנות שיעור המועסקים במגזרי המשק וניתוחו: מבנה מִגזרי של המשק: שיעור המועסקים בענפי הכלכלה העיקריים בישראל כיום ניתוח משווה של התפלגות המועסקים במגזרי המשק העיקריים בישראל לעולם המפותח(לבריטניה לגרמניה( ולעולם המתפתח )למצרים ולקניה( מגמות שינוי בשיעור המועסקים בענפי הכלכלה העיקריים בשלוש נקודות זמן: שנות ה 50- , שנות ה 80- ושנות האלפיים - מגמות שינוי בתרומת ענפי הכלכלה העיקריים לתל"ג ( מתרומה יחסית גבוהה של החקלאות לתרומה גבוהה של התעשייה עתירת הידע)	מבנה מִגזרי פעילות כלכלית: ראשונית עד חמישונית מגזרי התעסוקה פילוח מגזרי משק תל"ג תמ"ג סובסידיה חקלאות אינטנסיבית חקלאות שלחין מים וירטואליים חקלאות בעל	2
ב.תמורות במרכיבי ענף החקלאות ובמאפייניו 1.תמורות אידיאולוגיות בתפיסת מקומה וחשיבותה של החקלאות 2. תמורות במרכיבים העיקריים של הענף 3. ממשק חקלאי מעורב עתיר עבודה למשק מתמחה עתיר ידע וטכנולוגיה 4. תרומת הפיתוח המדעי-הטכנולוגי לחקלאות	תרומת ענף החקלאות למדינה ולתושביה מבחינות אלו: כלכלית, תרבותית וסביבתית – מאתוס ציוני למציאות משתנה - החקלאות מענף ראשי במשק לענף משני - תמורות בענף החקלאות וגורמיהן: תמורות בגודל השטחים החקלאיים ובתפרוסתם ) לדוגמה: ענף ההדרים - נדידת ההדרים מהשרון לנגב המערבי) תמורות בסוגי הגידולים – צמצום גידולים עתירי השקיה)כדוגמת הכותנה( תמורות בשיעור המועסקים בחקלאות במרחב הכפרי תמורות במשקלו של ענף החקלאות ביצוא הישראלי - הגורמים להשתנות התפרוסת המרחבית של הפעילות החקלאית (מרעה בגליל,פלפלים בערבה, תות שדה ברמת השרון ובטירה) מאפייני הפעילות החקלאית במושבים ובקיבוצים עד שנות השבעים (משק מעורב) - התמחות ענפית במשק החקלאי משנות השבעים ואילך (המעבר למשק מתמחה) - התרחבות ענפית כמענה לשינויים בדפוסי צריכה )גידול גפן ליין, זית לשמן, צאן לגבינות) תרומת המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי לפתרון קשיים ומגבלות בתהליכי הייצור ובשיווק התוצרת החקלאית: התמודדות עם מחסור במים (טפטפות, מים מוּשבים) התמודדות עם תנאי אקלים יחודים (חממות ומצע מלאכותי) הגדלת הפריון החקלאי (יבול ליחידת שטח) והשבחתו )זנים חדשים, פיתוחים ביו-טכנולוגיים ) - התמודדות עם תחרות בשוקי חוץ ( גידולים חוץ-עונתיים, גידולים ייחודיים ועמידים, יצוא ידע חקלאי וטכנולוגי)		5
ג. תמורות בענפי התעשייה ובמיקום מפעלים 1. מתעשייה מסורתית לתעשייה עתירת ידע 1א. השתנות שיעור המועסקים בתעשייה ובענפיה 1ב. תמורות במיקום מפעלים 2. ממעורבות ציבורית ליָזמוּת פרטית 3. שני ענפי תעשייה נבחרים 3א. תעשייה עתירת ידע 3ב. תעשייה כימית	השתנות שיעור המועסקים בתעשייה בשלוש נקודות זמן - תמורות בשיעור המועסקים בענפי התעשייה השונים הפקת מידע ממפות ומממ"ג על שינויים במיקום מפעלי תעשייה בישראל: - תמורות במיקום ובתפרוסת מפעלי התעשייה - ההשלכות על מיקום מפעלים בעקבות המעבר מתעשיות מסורתיות ועתירות עבודה לתעשיות עתירות ידע, בהדגמה: מאזור תעשייה ותיק (מפרץ חיפה) לפארק תעשייה חדש (פארק המדע בנס ציונה), ממפעל טקסטיל למפעל עתיר ידע (קריית גת) - תמורות במגמות פיתוח התעשייה בישראל: שליטה ריכוזית של הממשלה וההסתדרות בשנות ה 50- עד שנות ה 70 התפתחות תעשייה תאגידית בשנות ה 70- עד שנות ה 90- ("כור", "כלל") התרחבות היָזמוּת הפרטית משנות ה 90- ואילך (מפעלים קטנים ובינוניים) - שיקולי המיקום של תעשיות עתירות ידע ותרומתן ליצוא - ייחודם של מפעלי ים המלח ותרומתם ליצוא (מיקום, גורמי יצור ומוצרים)	הון תעשייה עתירת עבודה תעשייה עתירת ידע (Hi-Tec) גן טכנולוגי אזור תעסוקה יזמות פרטית שליטה ריכוזית תאגיד	4

נושא 5: משאבים ותשתיות – היצע מוגבל וביקוש גָדֵל.

פרקי הלימוד	הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה	מונחים	שעות
א. משאבי טבע מוגבלים: מקורות מים ומקורות אנרגיה 1. תפרוסת מקורות המים העיליים והתת-קרקעיים בישראל 2. תמורות במאזן המים של ישראל, בצריכתם ובאיכותם 3. התמודדות עם בעיות משק המים 4. מדיניות ניהול משק האנרגיה	הפקת מידע ממפות על מקורות המים בישראל - תפרוסת בלתי מאוזנת של היצע המים והביקוש להם (רוב מקורות המים - בצפון, רוב האוכלוסייה – במרכז, והקרקעות – בדרום) הפקת מידע מנתונים סטטיסטיים על צריכת המים בישראל בשלוש נקודות זמן: שנות ה 50- , שנות ה 80- ושנות האלפיים - הגורמים לירידת מפלס מי התהום (באקוויפר החוף ובאקוויפר ההר) וההשלכות של הידלדלות מקורות המים על איכותם (המלחה וזיהום) - גידול בצריכת המים לשימוש ביתי, לתעשייה ולחקלאות - הגורמים לזיהום מי הכינרת בפועל ובכוח וההשלכות על זמינותם לצריכה - דרכים שונות לפתרון בעיות משק המים בישראל : פתרונות הנדסיים-טכנולוגיים (המוביל הארצי, החדרת מים לאקוויפרים, מפעלי מים אזוריים, התפלת מים) פיתוחים ישראליים להתמודדות עם תנאי אקלים (זריעת עננים, שיטות השקיה חסכניות, שימוש במים מליחים בחקלאות) השבת מי קולחין להעשרת משק המים פתרונות אחרים: חינוך והסברה לחיסכון במים- פתרונות לשימוש במקורות מים משותפים הנחצים על ידי גבולות, לדוגמה: שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן - מקורות האנרגיה המקומיים – תפרוסת עתודות והיקף הייצור - שינויים בצריכת האנרגיה בישראל לאורך השנים לפי מגזרים, שימושים וסוגי מקורות - פתרונות להבטחת אספקה יציבה וסדירה של מקורות אנרגיה לנוכח העלייה בביקוש והתלות ביבוא: יבוא חומרי גלם מאובנים להפקת אנרגיה (דלק נוזלי, פחם וגז) ממדינות שונות בעולם פיתוחים מדעיים-טכנולוגיים לחיסכון בשימוש במשאבים מתכלים: - אנרגיה מהשמש (אנרגיה סולרית), חוות המראות בנגב - אנרגיה הידרו-אלקטרית בכפר הנשיא - אנרגיה של הרוח ברמת הגולן - ההשלכות של מיקום ותפעול תחנות כוח לייצור חשמל לאורך החוף: תחרות על שימושי קרקע, שינוי נופי, זיהום סביבתי	מאזן המים מים עיליים מי תהום מפלס מי תהום מקורות מים תת- קרקעיים אגן ניקוז אקווה (אקוויפר) אקוות החוף אקוות ההר אקוות הנגב (אקווה "מאובנת") " מים שפירים מים מליחים מי קולחין (מים מוּשבים) שאיבת יתר הפן הביני-המלחה התפלת מים המוביל הארצי קו ירקון-נגב זריעת עננים שפד"ן אגן חמצון משק האנרגיה סוגי אנרגיה: סולרית הידרו-אלקטרית אנרגיה של הרוח אנרגיה גרעינית רמת חיים זיהום סביבתי פיתוח בר-קיימא	7

ב. תכנון וניהול מערך התחבורה בהלימה לצרכים משתנים פיתוח נמלי ים ואוויר – היענות לביקוש הולך ועולה

- שיקולים במיקום ובפיתוח נמלי האוויר בישראל: נתב"ג 2000 – יתרונות וחסרונות מיקום 􀃠 שיקולים בהקמת נמל אוויר בינלאומי שני בישראל 􀃠 - שיקולים במיקום ובפיתוח נמלי ים בישראל: נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת – יתרונות מיקום, תחרות וחלוקת תפקידים - ההשלכות של מיקום ותפעול נמל אשדוד ונתב"ג 2000 על שימושי הקרקע, התעסוקה, מערך התחבורה ואיכות הסביבה

נתב"ג 2000 נמל היובל

3

נושא 6: איכות הסביבה ופיתוח בר-קיימא בישראל

פרקי הלימוד	הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה	מונחים	שעות
א. מפגעים סביבתיים ופגיעה בסובב הטבעי 1. זיהום גופי מים וסביבתם 2. זיהום אוויר וקרקע 3. מפגעי קרינה 4. פגיעה בסובב הטבעי	- הגורמים לזיהום גופי המים וסביבתם והשלכות נזקיהם על איכות החיים: מעיינות ונחלים – כדוגמת: נחל קישון, נחל חדרה, נחל לכיש, נחלי .. מדבר יהודה ומעיינות עין גדי אגמים וימים – הכנרת, ים המלח, הים התיכון, ים סוף .. אקוויפרים – אקוויפר החוף, אקוויפר ההר ואקוויפר הנגב .. - נזקי זיהום האוויר באזורים צפופי אוכלוסייה ותוצאותיהם, למשל: בגוש דן ובמפרץ חיפה (פגיעה בבריאות האדם, בעולם החי והצומח ובמבנים) - השלכות הפגיעה באיכות הקרקע בעקבות פעילות האדם, למשל: במפרץ חיפה, ברמת חובב, באתר דודאים, בחיריה (בעבר), באתרי פסולת לא מוסדרים ברחבי הארץ, רפתות ביישובים חקלאיים (הזרמת שפכי מפעלים ורפתות לקרקע, המלחה מדישון יתר, גריפת קרקע עקב שינוי התכסית הטבעית, חלחול מי קולחין לקרקע) - נזקים ומפגעים הנגרמים מאנטנות שידור, מאנטנות סלולאריות, מקווי חשמל (מתח גבוה) באזורים מאוכלסים ותוצאותיהם: הפגיעה בבריאות הציבור כתוצאה מנזקי קרינה (לדוגמה: דלית-אל .. כרמל, האנטנות בנען ובצורן) פגיעה בנוף .. פגיעה בערך הנדל"ן .. - דרכים ואמצעים למִזעור מפגעי הקרינה למיניהם – מעורבות המוסדות, הגופים הכלכליים, הציבור והפרט הפקת מידע נתונים מהסביבה, ממפות, מממ"ג וממקורות עדכניים (המשרד לאיכות הסביבה, גופים "ירוקים" ואמצעי התקשורת) בכמה נקודות זמן - ההשלכות של הצטמצמות השטחים הפתוחים בישראל (חורש, יער, דיונות חול, רכסי כורכר, שטחים חקלאיים) בעקבות בנייה ופיתוח על איכות החיים והסביבה (לדוגמה: החולית הגדולה באשדוד, פרדסי השרון) - חשיבות הזהירות המונעת (מפני נזקי קרינה, נזקי זיהום מים, אוויר וקרקע) כתרבות, כאורח חיים וכמדיניות מוסדות השלטון	פיתוח מול שימור משאבים שטחים פתוחים זיהום סביבתי הפן הביני פסולת ושפכים: ביתיים תעשייתיים חקלאיים אס"פ (אתר סילוק פסולת) מיחזור מטמונות אשפה תשטיפים אגני חמצון Nimby פסולת מןצקה שפכים מי קולחין שפד"ן שימושי קרקע "ריאה ירוקה" זהירות מונעת נזקי קרינה מכוני טיהור מים	8

ב. הגורמים לפגיעה בסביבה 1. גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים 2. אינטרסים כלכליים

- הקשר בין גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים לפגיעה בסביבה על כל מרכיביה: עליית הביקוש למגורים צמודי-קרקע ובזבוז משאבי קרקע עלייה ברמת המינוּע ובמספר כלי הרכב צריכה מוגברת של מים, חשמל וכימיקלים יצירה מוגברת של פסולת בלתי מתכלה ומסוכנת השפעתם של בעלי הון ובעלי עניין (יָזמים פרטיים וציבוריים ורשויות מקומיות) על שינוי ייעודי קרקע: הפקעת חופים מהציבור, כדוגמת חופי הכנרת, המרינה בחוף הרצליה, מתחם המלונות באילת בניית מבני מסחר ותעשייה בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים, כדוגמת גן שמואל, שפיים וכפר ביל"ו - דרכים למניעת רשלנותם של גופים כלכליים ומוסדיים והתעלמותם מהמחויבות לשמירה על הסביבה, למשל בעלי מפעלים וחברות, רשויות מקומיות

בנייה לא-רוויה בנייה צמודת קרקע רמת מינוע בעלי עניין (אינטרסנטים)

3

מאמרים - מקראה אינטרנטית באתר המפמ"ר לגיאוגרפיה:

"תל אביב רבתי כ'עיר עולם': מוקד ברשת גלובלית ו'ראש ענק' במרחב הישראלי", ברוך קיפניס, מתוך: תל אביב-יפו, מפרבר גנים לעיר עולם, הוצאת פרדס 2009.

"כיצד היתה תל אביב-יפו למרכז העירוני הראשי בארץ ישראל", עמירם גונן, מתוך: תל אביב-יפו, מפרבר גנים לעיר עולם, הוצאת פרדס 2009.

"המפה העתידית של ישראל ", אלישע אפרת, מתוך: כיוונים חדשים - כתב עת לענייני ציונות, יהדות מדיניות ותרבות, גיליון 11 ספטמבר 2004

המים בישראל - מושגים

המים בישראל – מושגים

סוגי מים:

1. מי קולחין - מי ביוב מטוהרים שמקורם בתעשייה או בתים. לא מתאימים לצריכה ביתית אלא רק להשקיה של גידולים מסוימים (מספוא, כותנה ומטעים).

2. מים שפירים – מים מתוקים שניתן לנצל אותם ישירות להשקיה ולצריכה ביתית ותעשייתית. מקורם: בשאיבה ממי תהום , מי מעיינות ומהכנרת.

3. מי שטפונות – מי נגר עילי הנאגרים במאגרים טבעיים או מלאכותיים וניתן להשתמש בהם אחרי עונת הגשמים. (למשל: מאגר סכר בית זית, מאגרי שיקמה וזוהר בנגב הצפוני, מאגר אשכול ועוד).

4. מים מליחים – מים הנמצאים במאגרים מתחת לאדמה והם מלוחים. מליחותם לא מאפשר שימוש בהם לשתיה. לפעמים אפשר לנצלם להשקיה (תלוי ברמת מליחותם), לבריכות דגים ולקירור מכונות בתעשייה.

מקורות מים:

1) מי תהום - מים שנאגרים באדמה, אינם ממשיכים לחלחל לעומק משום שיש מתחתם שכבת קרקע אטומה למים. כדי להגיע אל המים, קודחים לעומק האדמה ושואבים את מי התהום (הקידוחים נקראים בארות). בארץ ישנם שלושה ריכוזים גדולים של מי תהום :

1. אקויפר החוף.

2. אקויפר ההר.

3. אקויפר החרמון.

2) מים עיליים – מים שמקורם במקורות מים שנמצאים על פני הקרקע. למשל מאגרי מי שטפונות, והכינרת.

3) הכינרת – אחד ממקורות המים המרכזיים של מדינת ישראל. הכינרת מקבלת 70% מהמים מהירדן (שמוזן מנחל חרמון הוא הבניאס, נחל דן, ונחל החצבני) ו- 30% מנחלים אחרים. מי הכינרת נשאבים ע"י "המוביל הארצי" לכל חלקי הארץ. סמוך לכינרת נובעים מעיינות שהמים שלהם מלוחים, כדי שלא ימליחו את הכינרת מועברים מים אלו בתעלה נפרדת דרומה ("המוביל המלוח").

כאשר מגיע מפלס הכינרת ל"קו האדום" מופסקת השאיבה ממנו כדי למנוע את המלחת האגם.

איכות המים:

1) המלחת הבארות – מי התהום של מדינת ישראל (באקויפרים) נמצאים בתהליך של המלחה. כלומר עם השנים הם הופכים למלוחים יותר ולכן פחות טובים לשתיה. הסיבה: באקויפר החוף שאיבת יתר מהבארות גורמת לחדירת מי ים לתוך מי התהום ("הפן הבייני" הוא נקודת המפגש בין מי הים למי התהום המתוקים). בנוסף חדירת חומרי דישון חקלאיים גורמת גם היא להמלחת מי התהום.

2) זיהום מי התהום או זיהום הבארות - חדירה של מי ביוב, שאריות של דלקים מתחנות דלק, ושפכים תעשייתיים למי התהום גורמים לזיהומם ע"י חיידקים ורעלים.

פתרונות לבעיות המים בישראל:

1) התפלת מים – הפיכה של מים מלוחים למים מתוקים טובים לשתיה. מקור מים אפשרי: הים התיכון, מי תהום מלוחים (למשל בערבה).

2) "גשם מלאכותי" או "הזרעת עננים" – תהליך שבו מטוסים מפזרים חומר בתוך עננים קיימים. החומר הזה גורם להתלכדות של הטיפות בענן לטיפות גדולות וכבדות הנופלות לקרקע (=גשם).

מפעלי טיהור שפכים:

1) שפד"ן – מטהר את מי השפכים של מטרופולין ת"א. ממוקם מדרום לראשון-לציון. מי הקולחין שהוא מפיק מועברים לנגב לצורכי השקיה בחקלאות.

2) מתקן טיהור שפכים בנחל שורק – מטפל בשפכים ירושלים המערבית. מי הקולחין מוזרמים לים.

3) מתקן טיהור שפכים של מטרופולין חיפה – מי הקולחין משמשים לחקלאות ותעשיה.

השוואת צריכה למדינות אחרות (מתוך ויקפדיה)

לפי ארגון הבריאות העולמי, כל אדם זקוק ל-100 ליטר מים ליום, כשהכוונה למים נקיים, בטוחים ונגישים.

בישראל הצריכה הממוצעת (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש (כ-100 מ"ק לנפש לשנה, לפי תוכנית אב של נציבות המים לפיתוח משק המים בשנים 2002-2010). הצריכה לנפש בישראל עולה.

לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.

הצריכה הממוצעת של הפלסטינים בגדה המערבית היא של 60 ליטר ליום לנפש (נתון שכולל את המים שהולכים לאיבוד בצנרת ומים לתעשייה). יש מקומות שבהם הצריכה גבוהה יותר, כמו ברמאללה - 92 ליטר ליום לנפש, או נמוכה יותר כמו באזור חברון, שבו יש צריכה ממוצעת של 15 ליטר לנפש ליום.

חלוקה לפי מגזרים

צריכת המים נחלקת לפי מגזרים כדלקמן (נכון לשנת 2003):

מגזר	מיליוני מטרים מעוקבים בשנה	אחוז
שימושים חקלאיים	920	47
צריכה עירונית וביתית	780	40
צריכה תעשייתית	180	9
צריכה כוללת - אזור יו"ש	50	3
צריכת מים כוללת	1,930	100

התחזית לצריכת המים הכוללת בשנת 2015 היא 2,500 מיליון מטר מעוקב בשנה. התפלגות הצריכה הביתית לפי שימושים

צריכת המים של משקי הבית בישראל נחלקת כך:

הדחת אסלות	38%
רחצה	32%
הדחת כלים	12%
כביסה	10%
שתיה	5%
כיורי אמבטיה	3%

http://ecowiki.org.il/index.php

הידעת? מקלחת זריזה צורכת כ-50 ליטר מים; מקלחת נינוחה בת כ-20 דקות תגבה ממשק המים הלאומי כ-200 ליטר מים; ואילו אמבטיה ממוצעת מכילה כ-130 ליטר מים"

כיצד אשר לפתור את בעיות המים? הדילמה החקלאית

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3579795,00.html

גיאוגרפיה חבלית של ארץ ישראל

גיאוגרפיה חבלית של א"י

מטרה:

ידיעת הייחוד הגיאוגרפי של כל חבלי ארץ-ישראל.

אפשר לחלק את א"י לשישה אזורים גיאוגרפים עיקריים, כאשר בכל אחד מהם ישנה חלוקה פנימית נוספת. בטבלה הבאה יצוינו אזורי הארץ (כולל חלוקתם הפנימית ומאפייניהם):

שימושי הקרקע	אקלים	קרקע ומסלע	גבולות	חלוקה פנימית	אזור
התיישבות – רוב דרוזי בכפרים בצפון הרמה (הישוב הגדול: מגדל שמס). מיעוט יהודי החי בעיר קצרין ובמושבים חקלאיים. חקלאות מפותחת (בעיקר מטעים, בקר ומרעה). תעשייה קלה בעיקר בקצרין. תיירות (צימרים וסקי).	ים תיכוני, החורף קר במיוחד. באזור הצפוני כמויות משקעים גדולות 800-1000 מ"מ בשנה. בדרומי נמוך יותר כ 400-500 מ"מ בלבד.	בזלת ואדמת טוף (כתוצאה מפעילות געשית בעבר). הגולן הצפוני הררי גבוה והדרומי מישורי.	ממזרח עמק החולה ועמק הירדן. מצפון החרמון, מדרום הירמוך. הרמה ממשיכה מזרחה לכוון סוריה.	רמת הגולן הצפונית והדרומית (מהר פרס ודרומה עד הירמוך).	1) רמת הגולן
מגורים (בצפיפות רבה במחנות הפליטים), חקלאות ותעשיה זעירה. נמל עזה	ים-תיכוני, טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °13 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °27. כ 400 מ"מ גשם בשנה.	דיונות חול ומעט כורכר.	מרפיח (הגבול עם מצרים) עד נחל שקמה (עזה).	חוף הנגב	2) מישור החוף
מגורים (בצפיפות רבה באזור מטרופולין ת"א), תיירות, חינוך ובידור ואזורי תעשייה. חקלאות בעיקר חלקים המזרחיים. נמל ת"א, נמל אשדוד. מפעלי תשתית: תחנת הכוח בת"א (רידינג) ובאשקלון. מאופיין בתחרות קשה על שימושי קרקע.	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °13 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °27. 400-600 מ"מ גשם בשנה.	במערב חולות מעט כורכר. במזרח קרקע חרסיתית ומעט חמרה.	נחל שיקמה (עזה) עד נחל ירקון (תל אביב).	חוף יהודה
מגורים (ערים נתניה, חדרה), תיירות (ארכיאולוגיה) ואזורי תעשייה, חקלאות בחלקים המזרחיים. מאופיין בתחרות על שימושי קרקע – רצון של בעלי אינטרסים להפוך את הקרקע החקלאית לתעשייה ושרותים. תהליך עיור של ישובים ערבים. במגזר היהודי מושבים חקלאיים הופכים לישובים קהילתיים לא חקלאיים (יישובי שינה).	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °13 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °27. 400-600 מ"מ גשם בשנה.	מבנה מורכב. ממזרח למערב: אדמת סחף (טרה-רוסה), חמרה (חול אדום), רכסי כורכר, חול. שרטוט בעמ' 115.	נחל ירקון (תל אביב) עד נחל תנינים (מעגן מיכאל).	חוף השרון
מגורים חקלאות ותיירות.	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °13 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °27. 600-800 מ"מ גשם בשנה.	חול	נחל תנינים עד מרגלות הרי הכרמל.	חוף הכרמל
אזור מגורים צפוף (העיר חיפה). שטח נרחב של תעשיות כבדות (תחנות הזיקוק, מפעלי כימיקלים, ברזל ועוד) תעשייה קלה. תיירות, חינוך ובידור. נמל חיפה, תחנת כוח.	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °13 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °27. 400-600 מ"מ גשם בשנה.	חול	מפרץ חיפה עד עכו	חוף חיפה
מגורים (העיר עכו, נהריה), תעשייה קלה, תיירות. נמל דייגים בעכו.	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °13 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °27. 400-600 מ"מ גשם בשנה.	כורכר וקרקעות חרסיתיות.	עכו עד ראש הנקרה.	חוף עכו
מגורים (לא בצפיפות), העיר המרכזית: צפת. ישובים יהודים וערבים חלקם חקלאים (חקלאות הררית). תיירות (צימרים).	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °6 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °23. 600-800 מ"מ גשם בשנה.	הררי במערב, רמתי במזרח. אדמת טרה-רוסה. מסלע גיר ודולומיט.	נהר הליטאי (במדינת לבנון) עד בקעת בית הכרם.	הגליל העליון	3) רצועת ההר המרכזית
מגורים (לא בצפיפות), חלק מהישובים היהודים והערבים חקלאיים (חקלאות בעיקר בבקעות). תיירות (צימרים). תעשייה בעיקר בישובים הגדולים (כרמיאל, נצרת ומגדל העמק)	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °11 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °25. 600-800 מ"מ גשם בשנה.	אזור הררי נמוך בחלקו רמות ובקעות. אדמת טרה-רוסה. מסלע גיר ודולומיט.	בקעת בית הכרם עד עמק בית שאן ועמק יזרעאל.	הגליל התחתון
רוב התושבים ערבים המתגוררים בכפרים קטנים ובינוניים. חקלאות הררית (בעיקר במורדות המערביים) ותעשייה זעירה. העיר המרכזית שכם. ישובים יהודיים – בעיקר בגושי התיישבות (ישובי שינה), תעשייה בעיקר בברקן (ליד העיר אריאל).	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °11 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °25. 600-800 מ"מ גשם בשנה.	אזור הררי. אדמת טרה-רוסה. מסלע גיר ודולומיט.	מעמק יזרעאל עד נחל דותן (מזרחית לפ"ת).	הרי השומרון
מגורים, העיר המרכזית חיפה (מטרופולין), ישובים יהודים וערבים חלקם חקלאים, רובם מוצאים את פרנסתם במטרופולין חיפה. תעשיה (מרוכזת ברובה בחוף חיפה והכרמל), תיירות, מרכזי בילוי וחינוך.	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °11 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °26. 600-800 מ"מ גשם בשנה.	אזור הררי. אדמת טרה-רוסה. מסלע גיר ודולומיט.	שלוחה של הרי השומרון	הכרמל
רוב התושבים ערבים המתגוררים בכפרים קטנים ובינוניים. חקלאות הררית (בעיקר במורדות המערביים) ותעשייה זעירה. הערים המרכזית רמאללה וחברון. ישובים יהודיים – העיר המרכזית ירושלים. ישנם ישובים יהודים המרוכזים בגושי התיישבות למשל: גוש עציון, מעלה אדומים, קריית-ארבע ועוד. בסמוך לגושי ההתיישבות היהודים ישנם אזורי תעשייה קלה.	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °8 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °26. 600-800 מ"מ גשם בשנה. המורדות המזרחיים צחיחים "בצל הגשם" למרגלותיהם משתרע מדבר יהודה.	גוש הרים אחיד וגבוה. אדמת טרה-רוסה. מסלע גיר ודולומיט.	מנחל דותן ועד לנחל באר-שבע. הרי יהודה מהווים את המשכם של הרי השומרון לכוון דרום.	הרי יהודה
התיישבות – ריכוזים עירוניים (רמלה, לוד, רחובות, מודיעין) והתיישבות חקלאית. תעשייה סביב הריכוזים העירוניים. חקלאות – רוב הקרקע מנוצלת לחקלאות.	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °12 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °26. 400-600 מ"מ גשם בשנה.	קרקעות חרסתיות דקות גרגר המתאימות לעיבוד חקלאי.	צפון: נחל ירקון. דרום: נחל שורק. תחומה בין שיפולי הרי יהודה במזרח לבין מישור החוף במערב.	שפלת יהודה
התיישבות מועטה ביותר (בדווים ומספר ישובים ערבים).	מדברי טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °10 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °28. 100 מ"מ גשם בשנה. תופעה של שטפונות בחורף.	מסלע גיר וקרטון	ממזרח להרי יהודה ועד שקע ים-המלח.	מדבר יהודה
התיישבות - ישובים חקלאיים יהודים ברובם. הערים המרכזיות עפולה ובית שאן בהן ישנה גם תעשייה.	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °11 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °27. 600-700 מ"מ גשם בשנה.	קרקעות סחף (חרסיתיות דקות גרגר) המתאימות לעיבוד חקלאי.	שורה רציפה של עמקים פוריים המהווים את הגבול שבין הגליל התחתון להרי השומרון.	עמק בית שאן –עמק חרוד – עמק יזרעאל.	4) העמקים הפנימיים
התיישבות יהודית חקלאית. תעשייה קיבוצית. תיירות. בעבר התקיימה במקום ביצת החולה, שיובשה בשנות 50 והוכשרה כשטח חקלאי. כיום ננטשות אדמות הביצה (בשל הקושי לגדל על אדמת כבול) ונעשות פעולות לשחזור הביצה.	ים-תיכוני טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °12 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °30. 400-600 מ"מ גשם בשנה.	קרקעות סחף ואדמות כבול באזור הביצתי.	בצפון: חיבור הנחלים שניר, דן, וחרמון. בדרום: הכינרת.	עמק הירדן העליון	5) שקע הירדן והערבה (השבר "הסורי-אפריקאי"
התיישבות חקלאית יהודית (בעיקר בעמק ירדן תיכון) וערבית (בעיקר בעמק ירדן דרומי). העיר הערבית המרכזית - יריחו.	תיכון: ים-תיכוני. דרומי: מדברי טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °14 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °36. תיכון: 200-400 מ"מ גשם בשנה. דרומי 100-200 מ"מ בשנה.	בעמק הירדן התיכון אדמות סחף חרסיתיות המתאימות לחקלאות. בדרומי אדמות סחף פחות פוריות.	מהכינרת ועד ים המלח.	עמק הירדן התיכון והדרומי.
התיישבות דלילה ביותר. ברובה קיבוצים ומושבים המתפרנסים מחקלאות ותיירות. בערבה עובר הכביש הראשי לאילת.	מדברי – פחות מ 100 מ"מ גשם בשנה.	בצפון חוואר הלשון בדרום אדמת לס. רוב הקרעות אינן טובות לחקלאות.	מדרום לים המלח ועד מפרץ אילת.	הערבה
רוב ההתיישבות בנגב מרוכזת באזור. ההתיישבות היהודית ברובה באזור באר-שבע. ובעיירות כגון ערד, נתיבות, שדרות, אופקים ודימונה. ההתיישבות הבדואית בעיר רהט ובכפרים בדווים אחרים. תעשייה מרוכזת בב"ש ותעשייה קלה בעיירות הפיתוח. חקלאות – 20%-30% מהשטח הינו חקלאי רובו אינו מושקת ("חקלאות בעל").	בגבול המדבר. טמפ' ממוצעת בחודש הקר: °12 טמפ' ממוצעת בחודש החם: °30. 200-400 מ"מ גשם בשנה.	בבקעות קרקעות לס, שברובן מתאימות לחקלאות.	בצפון כביש ערד- להבים –עזה. בדרום קו בקעת צין.	הנגב הצפוני כולל בקעת ב"ש.	6) הנגב
התיישבות דלילה. כמעט ואין חקלאות ותעשייה. תיירות סביב מכתש רמון.	מדברי כ 100 מ"מ גשם בשנה	גיר קירטון ודולומיט.	בצפון בקעת צין בדרום נחל פארן.	הנגב המרכזי
התיישבות דלילה ביותר. העיר המרכזית אילת, המתפרנסת ברובה מתיירות ומעט חקלאות ימית.	מדברי.פחות מ 100 מ"מ גשם בשנה	מגוון. בהרי אילת סלעי גרניט.	נחל פארן עד הרי אילת	הנגב הדרומי

החבלים הטיבעיים בארץ ישראל וייחודם הגאוגרפי

הסיכום בכתובת

http://docs.google.com/View?id=dcjq3b5v_39g93wkkvd

מלחמת המפרץ הפרסי

מלחמת המפרץ הראשונה

באוגוסט 1991 פלשה עירק בראשותו של הנשיא דאז סדאם חוסין לכווית. בתגובה פלשה ארה"ב יחד עם קואלציה של מדינות המערב למדינה וכבשה אותה בזמן קצר. במהלך הלחימה הטילה עירק טילי סקאד על מדינת ישראל. בתחילה היה חשש שמדובר בטילים נושאי גאזים רעילים, אך עד מהרה שהיו אלו פצצות קונבנציונאליות. תושבי ישראל עברו תקופה של חרדה וחוסר אונים, מסתתרים בחדרי ביטחון ומקלטים עם מסכות גאז.

ראו סרטון המתעד את החדשות בישראל באותה תקופה

רוב טילי הסקאד נפלו באיזור גוש דן, חלק מתושבי תל אביב והסביבה עזבו את העיר מפחד הטילים. במדינה נשמעו קולות שהאשימו את אותם תושבים בפחדנות ואף כינו אותם "עריקים". לפניכם קטע מהתוכנית "זהו זה" שהייתה מאוד פופולרית, העוסקת בסוגייה הזו באופן מאוד הומוריסטי. אני מקוה שתהנו...

ארצות הנפט - קללה או ברכה? תגידו אתם

קישורים לסרטונים קצרים:

כווית סיטי - עיר הבירה של אחת המדינות העשירות ביותר במפרץ הפרסי.

אתר סקי בדובאי - הטמפרטורה בחוץ למעלה מ 50 מעלות צלסיוס ובתוך אתר הסקי מינוס 4 מעלות. בזבוז אנרגיה משווע!

עושר באבו-דאבי - אותי זה די מגעיל

סרטון המתאר כמה עובדות מצערות אודות חייהם של העובדים הזרים בארצות המפרץ.

כמו שלמדנו מדובר על מליוני עובדים חסרי זכויות המועסקים כפועלי בניין, שירותים ומשרתים. קשה יותר מצבן של עובדות זרות, שבמדינות אלו הן זוכות ליחס מחפיר וקשה.

כתבה על ניצול ילדים מבנגלדש שהועסקו כרוכבים במרוצי גמלים באיחוד האמירויות. חלק מהילדים נפצעו ואף נהרגו ב"ספורט" הפופולרי הזה.