פרשנות והרחבת מיקוד קיץ 2010 – ארץ ישראל / רלי אהרוני

פרשנות והרחבת מיקוד קיץ 2010 – ארץ ישראל והמזה"ת / רלי אהרוני

ארץ ישראל

א. אקלים

ב. – בספר עמ' 258-268+ מחברת. אזורי אקלים: ים תיכוני (צפון ומרכז הארץ), ערבתי (צפון הנגב – קו עזה ערד) ומדברי (הנגב). המאפיינים של כל סוג אקלים: כמות משקעים (מפה א עמ' 42), טמפ' בחודש החם (מפה ב עמ' 41), טמפ' בחודש הקר (מפה ג' עמ' 41), משרע טמפרטורה (ההפרש בין הטמפ' הגבוהה בשנה לטנפ' הנמוכה), ניתוח קלימוגרף (מפה ב עמ' 42). קו 200 מ"מ גשם מפריד בין אקלים מדברי וערבתי (מתחת ל- 200 מ"מ גשם לא ניתן לפתח חקלאות ללא השקיה מלאכותית). מפה ה עמ' 43 מראה את התנודה של קו 200 מ"מ גשם במשך השנים. יש לעבור על כל המפות באטלס ישראל עמ' 41 -43. משטר משקעים: שתי עונות שנה – עונה גשומה ועונה שחונה. (מצבי אקלים מפות עמ' 40). מושגים הקשורים לאקלים: בצורת אקלימית, בצורת חקלאית, קרה, שרב, ספר מדבר, בריזה, צל גשם, מדבור רמה, שקע.

גורמי אקלים: רוחב גיאוגרפי – בארץ (בין 29.5-32.5 צפון) ככל שמצפינים מהנגב, יוצאים מרצועת המדבריות העולמית ועוברים מאקלים מדברי – ערבתי לים תיכוני ולכן כמות המשקעים עולה, משרע הטמפרטורה פחות קיצוני והלחות עולה. מרחק מהים – ככל שמתרחקים ממישור החוף והים התיכון מזרחה, משרע הטמפרטורה עולה (אזור השבר הסורי אפריקאי, העמקים הפנימיים). פני השטח – גובה – ככל שעולים בגובה כמות המשקעים עולה, הטמפרטורה יורדת לערכים יותר נמוכים (רצועת ההר, רמת הגולן) זרמי ים – לא רלבנטי בארץ. צל גשם – מורדות ההרים המזרחיים, בארץ, מקבלים כמות משקעים נמוכה ומשרע טמפרטורה יותר גבוה (רצועת השבר הסורי אפריקאי – מדבר יהודה). (מכאן יש לזכור רמפ"ז צ"ג)

מאפיינים	אקלים ים תיכוני	אקלים ערבתי	אקלים מדברי
אזור בארץ	מרכז וצפון הארץ	צפון הנגב	מרכז ודרום הנגב
כמות משקעים	מ-300 - 600 – 800 +	בין 200-300 מ"מ	0-200 מ"מ
משרע טמפרטורות	בינוני	גבוה	גבוה
לחות	גבוהה	נמוכה	נמוכה

ג. מים

– בספר עמ' 108-122 + מחברת. נושא שיכול להופיע משולב עם איכות הסביבה (קשור מאוד לנושא האקלים), יכול להיות מלווה בקטע ממאמר או אפילו תמונה. הגורמים למחסור במים: גידול האוכלוסייה, עלייה ברמת החיים, שנות בצורת ממושכות שמונעות מילוי מאגרים.

מקורות המים העומדים לרשות מדינת ישראל – (אקוויפר = אקווה): אקויפר החוף, אקויפר ההר, אקויפר הנגב והערבה (בעיות של זהום והמלחה) מפה ד עמ' 45, מעינות (מים שפירים ומים מליחים) – מפה ב עמ' 44, רוב המעיינות בצפון הופכים למפעלי מים מקומיים – מפה ג עמ' 45. הכנרת והמוביל הארצי + קו ירקון נגב - מפה ג עמ' 45. אגני ניקוז, קו פרשת מים, בעיית זהום נחלים – מפות א, ד עמ' 44-45.

מפעלי מים – הדרכים שבהם מדינת ישראל מעבירה מים או מגדילה את כמויות המים העומדות לרשותה: המוביל הארצי (מאגרי המים בדרך), קו ירקון נגב, מפעלי מים מקומיים. הקמת סכרים על גבי נחלים (שבהם עוברים שיטפונות במהלך החורף) מאגרים ברמת הגולן, מאגר נחל הבשור, נחל שיקמה, נחל בית זית ועוד. טיהור מי שופכין והפיכתם למי קולחין – השפד"ן המוביל הסגול, המוביל השלישי (מפות יג יד עמ' 113). התפלת מים – מפעלים קיימים באילת, באשדוד אשקלון ועוד בדרך, זוהי הטכנולוגיה העתידית של מדינת ישראל שיכולה לפתור את בעיית המים. מפה ג עמ' 45. מושגים נוספים: זריעת עננים, אקווה (אקויפר), מאזן מים, משק המים, מים שפירים, מים מליחים, שאיבת יתר, המוביל הארצי, השפד"ן, אגן חמצון.

השימוש במים למגזר החקלאות (בתהליך צמצום ע"י טכנולוגית השקיה חסכונית ומעבר לגידולים שצורכים פחות מים, שימוש במים מליחים), מגזר התעשייה (מעט יחסית) והמגזר הציבורי (בעלייה בגלל גידול באוכלוסייה ועלייה ברמת החיים)

פתרונות אחרים לבעיית המים: חינוך והסברה לחיסכון במים. שת"פ עם ירדן במקורות מים משותפים.

מפעל המים	יתרונות	חסרונות
סכרים על נחלים	מים זמינים - עצירת מים ושימוש להשקיה או חלחול למי התהום	השקעה כספית ראשונה, צורך בתפעול המאגר כל השנה
טהור מי ביוב	תוספת מים חשובה להשקיה חקלאית או גינון ציבורי, פתרון למי הביוב	תהליך הטהור יקר, חלק מהמפעלים מנקים את המים באופן חלקי בלבד, לא את כל השלבים
התפלת מים	תוספת מים חשובה למדינת ישראל, מניעת תלות במקורות אחרים	תהליך עדין יקר, שימוש באנרגיה, זהום אוויר, תפיסת שטחי חוף חשובים.
מעינות טבעיים	מקור מים זול באיכות גבוהה לשימוש הישובים בסביבה הקרובה	יבוש הנחלים בארץ וזיהומם, פגיעה בצומח ובבע"ח בנחל
המוביל הארצי	שימוש במים זמינים של הכנרת, מפעל שהתשתיות שלו קיימות	בעיית ירידת המפלס (קו אדום תחתון), זהום והמלחה של הכנרת
מפעלי מים על מעינות מקומיים	מים זמינים, זולים, באיכות טובה לתושבי הסביבה (בעיקר בצפון הארץ)	שימוש במי מעיינות שלא מגיעים לנחלים: יבוש נחלים, זהום נחלים, פגיעה בצומח ובבע"ח

ד. אנרגיה

ה. – בספר עמ' 122 – 134 + מחברת. נושא שיכול להופיע משולב עם איכות הסביבה, יכול להיות מלווה בקטע ממאמר בעיתון או אפילו תמונה. גידול בדרישה לאנרגיה: גידול באוכלוסייה, גידול ברמת החיים, עלייה ברמת השירותיים הציבוריים, התפתחות התעשייה. ניתן להיעזר במהלך המבחן במפה ו עמ' 113 באטלס ישראל ובדיאגרמות ז ח ט עמ' 113.

מקורות אנרגיה ותיקים – פחם ונפט, מעבר מנפט לפחם ובשנים האחרונות לגז. תחנות האנרגיה הותיקות לאורך מישור החוף: חיפה, חדרה (אורות רבין), תל אביב (רידינג – עברה לגז בשנים האחרונות), אשדוד, אשקלון (רוטנברג). מיקום לאורך החוף בגלל: קרור טורבינות על ידי מי הים, קבלת מקור אנרגיה (פחם) באוניות באופן ישיר לתחנה, סמוך לצרכנים (ריכוז אוכלוסיה גבוה במישור החוף).

מקורות אנרגיה חדשים – תחנות גז חדשות במרכז הארץ (לא ליד החוף) צפית ((השפלה אזור גזר), חגית (ואדי מילק יקנעם), רמלה (נשר) ועוד. תחנה בעזרת כוח הרוח ברמת הגולן. תחנה הידרואלקטרית – הירדן ההררי ליד קבוץ כפר הנשיא. אנרגיה סולרית (ניסיונות שונים בנגב ובמכון ויצמן ושימוש בקולטים בכל הארץ). יש להכיר את המושגים: פצלי שמן, אנרגיה גרעינית,הולכת חשמל.

הערה: יש לזכור שהשימוש באנרגיה נעשה ליצור חשמל וגם לתחבורה: דלק, סולר מזוט המיוצרים מנפט עדיין יוצרים תלות של מדינת ישראל בנפט.

	תחנות כוח ותיקות	תחנות כוח חדשות
מיקום	לאורך מישור החוף	באזורים שונים בפנים הארץ
יתרונות	מספקות כמות אנרגיה גדולה, תשתית קיימת, קרובות למרכזי צריכה גדולים	לא מזהמות (הגז מזהם פחות לעומת הפחם והנפט), לא מתכלות (הגז מתכלה אבל התגלה באדן היבשת בים התיכון)
חסרונות	מזהמות את האוויר, תלות של מדינת ישראל במדינות אחרות, תופסות שטח חוף גדול ויקר	חלק מהתחנות מקומיות, מייצרות כמות אנרגיה קטנה, יש להשקיע בתשתיות, הקמת יקרה, שינוי הסביבה הטבעית

ו. ד.כלכלה

- בספר עמ' 67 – 82 + מחברת. (הערה – הנושאים בספר קשורים באופן עקיף לנושא השאלה, חשוב להכיר טוב את המפות הרלבנטיות באטלס). השאלה, סביר להניח, תלווה באחת המפות המופיעות באטלס ישראל בעמודים 59-63.

מבנה כוח העבודה במשק - יש להכיר את שלושת המגזרים: כלל המועסקים לפי ענפי כלכלה – מפה א עמ' 59. השינויים שחלו בכוח העבודה במשק הישראלי – דיאגרמת עמודות י עמ' 61 (חשובה מאוד). מפות ד, ה, ו, ז, ח,עמ' 60-61. כל המפות עמ' 59-61. אפשרות לטבלת השוואה באחוז המועסקים מול מדינות אחרות, או שינויים באחוז המועסקים בישראל לאורך השנים.

שינויים במנה התעסוקה: ירידה באחוז המועסקים בחקלאות, ירידה קלה באחוז המועסקים בתעשייה, עלייה באחוז המועסקים בפיננסים, עלייה כללית בכל מגזר השירותים.

השפעת השינויים מבחינה כלכלית: מעבר לכלכה בתר תעשייתית. כניסת נשים לעבודה (מגזר השירותים), עלייה ברמת החיים (עלייה במגזר השירותים הפרטים), פיתוח הכלכלה (עלייה בפיננסים), פתיחת ישראל לגלובליזציה. ירידה בתרומה של החקלאות לתל"ג ועלייה בתרומה של תעשייה עתירת ידע ומגזר השירותים. מושגים חשובים: מבנה מגזרי: ראשוני, שניוני, שלישוני, רבעוני, חמשיוני. תל"ג, תמ"ג, תעשייה עתירת ידע.

תפרוסת כוח העודה בישראל: אזור הגלעין - יותר שירותים, מסחר ותעשייה עתירת ידע, אזורי השוליים יותר חקלאות ותעשייה קלה. מפה ב עמ' 53, מפה א עמ' 53.

ז. תמורות בחקלאות

ח. – בספר עמ' 72 – 77 + מחברת. חשיבות החקלאות: ענף מייצר מזון, יצוא לחו"ל ותרומה לתל"ג, שטחים פתוחים איכות הסביבה, נוף תרבותי. תמורות: אידיאולוגיה - ירידה בחשיבות האידיאולוגית של הענף. כלכלה – ירידה בחשיבותו הכלכלית מענף ראשי במשק הישראלי בשנות ה-50 לענף משני. בשטח – צמצום שטחי חקלאות באזורי גלעין כמו השרון, הרחבת שטחי חקלאות באזורי שוליים כמו צפון הנגב והערבה (ירידת ענף ההדרים מהשרון לצפון הנגב). בסוגי הגידולים – צמצום גדולים עתירי השקיה (כותנה). אחוז מועסקים – ירידה באחוז המועסקים בחקלאות (פחות מ 3%). חלק ביצוא – ירידה בחלק של החקלאות מכלל היצוא הישראלי. בתפרוסת הפעילות הלכלית – ניצול טמפ' גבוהות בנגב ובערבה לחקלאות. בדפוסי צריכה – גידול זית לשמן, גפו ליין, צאן לגבינות, חקלאות אורגנית בהתאם לדרישת השוק.

מפות רלבנטיות באטלס – מפה א עמ' 59, מפות א, ב, עמ' 62.

באופן כללי – סוגי גידולים והתאמתם לאזורי הגידול. מושגים חשובים: חקלאות בעל (מי גשמים בלבד), חקלאות שלחין (בהשקיה), מים וירטואלים (מים המושקעים במוצר החקלאי בתהליך הגידול), סובסידיה, פריון היצוא החקלאי, חקלאות אינטנסיבית, חקלאות אקסטנסיבית, משק מעורב, משק מתמחה (מאפיין את החקלאות הישראלית).

קשיים והתמודדות – תנאי אקלים קשים (תנודות במשקעים ובפיזורם) – מעבר לחממות, מחסור במים – שימוש באמצעי השקיה מודרניים (טפטפות), מים מושבים (טהור מי שופכין), מחסור בכוח אדם - הבאת כוח עזר, תחרות מול מדינות אחרות - גידולים מחוץ לעונה כמו מלונים, ענבים בחורף. הערה – שאלת חקלאות יכולה להשתלב עם נושא האקלים ו/או המים.

ט. ו. תהליכי שינוי במרחב הכפרי ובמרחב העירוני

– ספר יחידה ד' רקע, התמקדות בעמ' 220-244.

דגש על נושא התמורות. תמורות בישובים הכפריים: שינוי כלכלי – מעבר מבסיס שעיקרו חקלאות למסחר, שירותים, תיירות, תעשייה. שינוי אידיאולוגי – מרמת שיתוף גבוהה לנמוכה (הקבוץ בתהליך הפרטה). שינוי באורח החיים – יוממות ועבודה מחוץ לישוב. שינוי מבני – הקמת שכונות חדשות לתושבי חוץ. שינוי בשימושי הקרקע. (ישובים כפריים באזורי מטרופולין עוסקים יותר במסחר ושירותים לעומת ישובים כפריים באזורי שוליים שעוסקים יותר בתיירות ונופש). עיור מושבות: גידול אוכלוסיה, שינוי בסיס תעסוקתי, קרקע פרטית. בעיקר המושבות הקרובות לערי מטרופולין. ערים חדשות (לאחר הקמת המדינה): בגלל הצורך בפיזור אוכלוסיה, פתרון לעולים, פיתוח אזורים חדשים, הורדת עומס ממטרופולינים, אידיאולוגיה. משותף לערים אלה – ערים מתוכננות: הפרדת שימושי קרקע, תשתיות מודרניות, יצירת בסיס תעסוקתי. ערים מעורבות – אוכלוסייה ערבית ויהודית, הפרדת שכונות, צרכים מיוחדים (חיפה, רמלה, לוד, עכו).

התפתחות ערי מטרופולין – יש להכיר את ארבעת המטרופולינים (ספר עמ' 152-179). מושגים קשורים: גלעין המטרופולין, טבעות המטרופולין, גורמי דחיקה ומשיכה, זחילה עירוני, פרוור, עיור המרחב הכפרי (עיור נגד) יוממות. מפות מלוות באטלס 73-99.

הערה: שאלה בנושא התמורות בישובים כפריים יכולה להשתלב עם נושא החקלאות.

י. איכות הסביבה

– ספר יחידה ו' עמ' 302-327. זהום גופי מים – גורמים, מניעה ושיקום, נושא חשוב המתקשר לנושא המים. זהום אוויר – גורמים, מניעה ובקרה (אזור גוש דן ומפרץ חיפה). נושא חשוב המתקשר לנושא אנרגיה. זהום קרקע – גורמים, מניעה ושיקום (אתרי פסולת מוצקה). מפגעי קרינה – גורמים, נזקים, מניעה וצמצום נזקים. פגיעה בשטחים פתוחים – חשיבותם וצמצום הפגיעה.

הגורמים לפגיעה בסביבה – כללי: עלייה בביקוש לצמודי קרקע, עלייה ברמת החיים = עלייה ברמת מנוע, עלייה בצריכה לשל מים, עלייה ביצור פסולת רגילה ורעילה.

פגיעה בסביבה של אינטרסים כלכליים: שינוי יעודי קרקע (מחקלאות לנדל"ן), הפקעת חופים מהציבור, בנייה בשטחים פתוחים (מסחר ותעשייה).

מניעה של כל הבעיות על ידי חקיקה ואכיפה וטיפול בשיקום הבעיה הסביבתית.

אטלס עמ' 112-113. פיתוח בר קיימא = פיתוח שמתחשב בשימור. תכנון וניהול סביבתי +מעורבות ציבורית. דוגמאות לתיקון משגים: ימת החולה, חיריה, חלק מנחלי ישראל: ירקון, קישון, חדרה, אלכסנדר. פרקליטי השימור – ארגונים ירוקים, משרד לאיכות הסביבה, שדולות.

מפגע סביבתי	גורמים	בעיות	מניעה - פתרונות	מושגים קשורים
זהום מים: מעיינות, נחלים אקוויפרים	ביוב עירוני, תעשייתי, דשן וחומרי הדברה מהחקלאות, שאיבת יתר	פגיעה במי שתיה, פגיעה בטבע = בע"ח וצומח בסביבה ריח רע	מניעת זיהום, שמירה ובדיקה שיקום נחלים הפסקת שאיבה	הפאן הביני שיקום נחלים שטחים פתוחים שפד"ן, מכוני טהור מים
זהום אוויר	מפעלי תעשייה, תחבורה, מפעלי אנרגיה	מחלות נשימה ומחלות ריאה	מסננים, הגבהת ארובות, שימוש בדלק פחות מזהם	מכונית היברידית ריאה ירוקה
זהום קרקע	אשפה עירונית, אשפה תעשייתית	מטרד סביבתי, ריח רע, פגיעה במי תהום	אתרים מסודרים, טפול בפסולת רעילה	אתר פסולת מטמנה, אגני חמצון, רמת חובב, nimby
מפגעי קרינה	אנטנות שידור, אנטנות סלולאריות, קווי מתח גבוה	מחלות סרטן	התערבות המוסדות = חקיקה ואכיפה	מודעות ציבורית
צמצום שטחים פתוחים	צמצום שטחי חקלאות, בנייה, תחבורה, תעשייה, תיירות	שינוי נוף, פחות קליטת מי גשם למי תהום, פגיעה בטבע	חקיקה ממשלתית התערבות הציבור	בנייה רוויה לעומת צמודי קרקע, בעלי עניין

יא. שני מאמרים ארץ ישראל:

יב. המפה העתידית של ישראל / אלישע אפרת.

יג. כיצד הייתה תל אביב יפו למרכז העירוני הראשי בישראל / עמירם גונן.

שימו לב: במיקוד שמונה נושאים שמהם תורכבנה שבע שאלות. ולכן תתכנה שאלות משולבות במספר נושאים: מים + איכות הסביבה +חקלאות. אנרגיה + איכות הסביבה. שינוי במרחב הכפרי + חקלאות. שינוי במרחב הכפרי והעירוני + איכות הסביבה (צמצום שטחים פתוחים ושינוי ביעודי הקרקע). באחת השאלות ייכלל טקסט קצר: למשל בנושא מים, איכות הסביבה, אנרגיה, תהליכי שינוי במרחב הכפרי והעירוני, שינוי במבנה כוח העבודה במשק. אחת השאלות תתבסס על מפה באטלס ישראל: כלכלה – מבנה כוח העבודה עמ' 59-61, או כל מפה אחרת בעמודים המצוינים למעלה. באחת השאלות תשולב תמונה: התמונה צבעונית או מספר תמונות מודפסות בעמוד נפרד המצורף למבחן.

דוגמאות לשאלוני בגרות

בקישור הבא תמצאו שאלונים של בחינות בגרות. השנה (כיתה יא) תבחנו בשאלון מספר 203 - א"י ומזה"ת

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Geographya/Bchinot/Shelonim.htm

בקישור הבא תמצאו קובץ שאלות בנושא ארץ ישראל לפי המיקוד:

http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7145/84566/Forum84566M863I0.doc

ובקישור הבא שאלות למזרח תיכון לפי מיקוד

http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7145/84566/Forum84566M863I1.doc

גאוגרפיה של מצרים

יחידות הנוף במצרים

א) חצי האי סיני - המצרים מעודדים התיישבות בתוך סיני.

ב) המדבר הערבי – מפריד בין עמק הנילוס לים סוף. צחיח והררי ולכן שומם ברובו.

ג) מדבר לוב – אזור חיץ בין לוב למצרים. חלק ממדבר סהרה הגדול. באזור זה ישנו עמק גדול ובו כמה נאות מדבר, שהמצרים מתכננים להוביל אליו מים מהנילוס ולפתחו כאזור ישוב ("העמק החדש").

ד) עמק הנילוס ודלתת הנילוס – יחידת הנוף החשובה ביותר של מצרים בגלל הנילוס ומשום שבה מתרכזים רוב השטחים החקלאיים של מצרים, כמו גם רוב ערי מצרים. 99% מאוכלוסיית מצרים מתגוררת בעמק הנילוס ובדלתא (מחציתם בכפרים ומחציתם בערים).

אוכלוסיית מצריים

הבעיה המרכזית של מצריים היא הריבוי הטבעי הגבוה (כ 1.9% בשנה). הריבוי הטבעי נובע מקצב ילודה גבוה והארכת תוחלת החיים בעקבות שיפורים בהיגיינה וברפואה. מצרים עושה מאמצים להוריד את רמת הילודה, בהצלחה חלקית בלבד. בעיות הנובעות מקצב הריבוי הטבעי:

1. צפיפות בערים ובכפרים – הבעיה חריפה במצרים משום שרוב האוכלוסייה מתרכזת בשטח קטן (סביב לנילוס).

2. מחסור במזון – מצרים נאלצת לייבא מזון (בעיקר חיטה), דבר המגדיל את הוצאות הממשלה.

3. מחסור במים – עלייה בצריכת המים במדינה שיש בה מחסור במים.

4. מחסור בשטחי אדמה – שטח האדמה הממוצע לכל חקלאי יורד ככל שהאוכלוסייה גדלה. הבעיה היא, שלמצריים יש קשיים בלהכשיר שטחי אדמה נוספים בגלל המחסור במים.

5. בעיות חברתיות – הממשלה מתקשה לספק לתושביה דיור, בריאות, חינוך, ושירותים אחרים ברמה נאותה. דבר זה גורם למרירות ותסכול בקרב התושבים שמשמעותו חוסר יציבות פוליטי.

הכפר המצרי

מחצית מתושבי מצרים גרים בכפרים, רובם של הכפרים ממוקמים בעמק הנילוס ובדלתא.

המאפיינים המרכזיים של חיי הכפר הם: עוני ודלות, טכנולוגיה חקלאית פרימיטיבית, הכנסה נמוכה (כ 2 דולר ליום), רמת השכלה נמוכה, שירותי בריאות, חינוך ושירותים חברתיים ברמה נמוכה. רוב האדמות בכפרים שייכים לאנשים פרטיים, רבים מהכפריים במצרים הם אריסים, כלומר מעבדים את האדמה בתמורה לחלק מהיבול. בעיה זו יחד עם הבעיות האחרות שצוינו קודם אינם מאפשרים לפלאח (החקלאי) המצרי לפרוץ את מעגל העוני ולשנות את חיו. ב 1970 הסתיימה רפורמה אגררית (חקלאית) במצרים, במסגרתה הפקיעה המדינה (בתמורה לכסף) 10 מיליון דונם מבעלי האדמות העשירים וחילקה אותם לפלאחים חסר האדמות. הרפורמה הזו לא הצליחה משום שמעטים מהפלחים זכו לקבל אדמות ואלו שקיבלו נאלצו לחלק אותם בין ילדיהם הרבים (דבר שהקטין את החלקות המשפחתיות עד מאוד).

בשנים האחרונות אנו עדים לחידושים ברוח מודרנית בכפרים שביטויים: הכנסת כלים חקלאיים מודרניים לחלק מהכפרים (טרקטורים ומכונות חקלאיות), שיטות השקיה מודרניות (מעט מאוד), מרפאות בכפרים, מכשירי חשמל בבתים.

למרות זאת, מצבו של הפלאח המצרי עגום ולכן ישנה תנועת הגירה נרחבת של צעירים ומשפחות שלמות העוברות לערים בתקווה למצוא עבודה ולשפר את איכות חייהם. מהגרים אלו הינם חסרי השכלה ורכוש לרוב ולכן הם הופכים להיות דיירי שכונות העוני והאבטלה של ערי מצריים.

העיור במצריים

כאמור ישנה תופעה של הגירה של כפריים עניים לערים. משום כך, גדלות עריה של מצרים בשיעור עצום, אך הבעיה שלהן, שאינן יכולות לספק את השירותים העירוניים הנדרשים (דיור, חינוך, בריאות וכו').

קהיר

עיר הבירה והמרכז המדיני, הצבאי, הכלכלי והדתי של המדינה. נמצאת על צומת דרכים מרכזית בין עמק הנילוס, הדלתא, אלכסנדריה (עיר הנמל) ותעלת סואץ. אחת הערים הגדולות בעולם, היא בעצם אגד ערים (מטרופולין) המונה כ 18 מיליון בני אדם (רבע מאוכלוסיית מצריים). בשל ההגירה אליה והריבוי הטבעי נוספים אליה בכל שנה כחצי מיליון נפש! בנוסף לכך מגיעם ויוצאים ממנה בכל כשלושה מיליון יוממים. בשל גודלה העצום יחסית לערים אחרות במצרים היא תחשב כעיר ראשה. היא מתאימה גם להגדרת "עיר כפר", כלומר עיר שיש בה אזור עירוני צפוף ובשוליו אזורים המקיימים סגנון חיים כפרי.

הבעיות המרכזיות של קהיר: צפיפות אוכלוסין, קריסת המערכות העירוניות (חשמל, מים ביוב, חינוך, בריאות ועוד), אבטלה, שכונות עוני, מגורים ברמה ירודה (על גגות הבתים, בבתי קברות ובבתים רעועים). רגשות התסכול הנובעים מהמצב, משחקות לידיהם של מנהגי הדת הקיצוניים והתוצאה חוסר יציבות חברתי.

אלכסנדריה:

העיר השניה בגודלה במצרים (כ 4 מיליון תושבים), ועיר הנמל הראשית של המדינה. בשל היותה עיר נמל היא מושפעת מתרבות המערב ואפשר למצוא בה בניה וסגנון חיים אירופאי. בקרבת הנמל התפתחה תעשייה המתבססת על עיבוד חומר הגלם מגיעים מתוך מצרים או מחוצה לה (תעשיות טקסטיל, שמן, ברזל ומזון). באזור אלכסנדריה ישנו אזור חקלאי עשיר (בעיקר כותנה). הסיבות הללו יחד עם מיעוט מהגרים אל העיר גורם לכך שמצבה הכלכלי של העיר טוב יותר ממצבה של קהיר.

פיתוח עירוני במצרים – בניית ערים חדשות

הממשלה המצרית עושה מאמצים כדי לפזר את אוכלוסייתה ע"י בניית ערים שיהיו מבוססות על תעשייה, נפט ותיירות. האזורים שהיא מנסה לפתח הם: סיני, "העמק החדש" במדבר המערבי, אזור תעלת סואץ וערים מסביב לקהיר. מאז שנות ה 70 הוקמו 13 ערים חדשות במצרים אך איכלוסן איטי. בכל הערים יחד מתגוררים רק כ 150 אלף תושבים, מספר קטן מאוד יחסית לאוכלוסיית מצריים.

כלכלת מצרים

בעבר כלכלת מצרים הייתה תלויה באופן מוחלט בנילוס, במאה העשרים, לאחר מאמצים של ממשלת מצרים התפתחו מקרות הכנסה נוספים: הנפט, תעלת סואץ, עובדי החוץ והתיירות.

נתוני התעשייה המצרית: התעשייה היא עדיין מקור התעסוקה העיקרי (30%), שיעור עובדי התעשייה נמוך יחסית (12%), ישנו מספר גדול (40%) של מועסקים בשירותים (בעיקר במגזר הציבורי). ההכנסות של המשק המצרי מעובדי חו"ל (בעיקר גברים שהיגרו לארצות המפרץ הפרסי ומעבירים בכל חודש את משכורתם למשפחות במצרים) גדולים מסך כל ההכנסות מתעשייה, תיירות ונפט גם יחד. הדבר מראה עד כמה תלויה כלכלת מצרים בפרנסת עובדי החוץ.

הקשיים המרכזיים בהם נתקלת ממשלת מצרים במאמציה לפתח את התעשייה:

א) מחסור בעובדים משכילים – במצרים פחות מ 50% יודעים קרוא וכתוב.

ב) העדר כוח אדם מקצועי (מהנדסים, טכנאים, מתכנתים וכדומה) – רבים מהכוח המקצועי היגר לעבודות חוץ או שעזב את המדינה.

ג) העדר תשתית לתעשייה – כבישים, תחבורה, שירותי בניה, מקורות מימון, בנקים.

בשל סיבות אלו מתמקדת מצרים בתעשיות עתירות ידים עובדות ולא מתוחכמות: טקסטיל והלבשה (עיבוד כותנה אותה מגדלים במצרים) ומזון (יצור סוכר למשל).

ישנם שני ענפים בהם הגיעה מצרים לרמת פיתוח טובה: ברזל-פלדה, ואלומיניום.

תעלת סואץ – לתעלה חשיבות משום שהיא מקצרת את הדרך מאמריקה ואירופה למזרח הרחוק. הרווח המצרי הוא ממיסי המעבר של האוניות בתעלה ומהשירותים המסופקים לאוניות. לאורך תעלת סואץ הוקמו 3 ערים שחלק מתושביהן עובדים בתעלה. בין נילוס לתעלת סואץ הוקמה תעלת מים מתוקים וסביבם פותחה החקלאות.

הנפט – למצרים ישנה כמות נפט המספיקה לצרכיה ואף ליצוא (ישראל קונה נפט וגאז ממצרים). בנוסף פועלים במצריים מספר בתי זיקוק לנפט ומוצריו.

תיירות- למצרים יש הרבה מה להציע בתחום התיירות: ארכיאולוגיה פרעונית (הפרמידות למשל), חופי סיני, חופי הים התיכון וקהיר. בכל שנה מבקרים במצרים כ 4 מליון תיירים. ישנם מספר גורמים המעכבים את הפיתוח התיירותי: העוני, הזוהמה, והצפיפות השוררת בחלק מערי מצרים. תשתית תיירותית שאינה מספקת את הסטנדרט המערבי (בתי מלון, תחבורה, רפואה) ופחד של תיירים מארגוני טרור אסלאמיים קיצוניים.

מצרים מנקודת מבט בינלאומית ומבחינת ישראל:

למצרים יש מעמד חשוב בעולם מהסיבות הבאות: מיקומה ליד תעלת סואץ, מקומה בקרבת המפרץ הפרסי (נפט), מיקומה בכניסה לאפריקה ובדרך בין אפריקה – אירופה ואסיה. מיקומה הגיאוגרפי החשוב הוא בין הסיבות לסיוע שמקבלת מצרים מהעולם המערבי ובעיקר מארה"ב (האינטרס: שמצרים לא תהפוך למדינה אסלאמית קיצונית כדוגמת איראן). הסיוע הכלכלי החיצוני הוא בין הגורמים המונעים רעב במצרים.

מבחינת ישראל:

ההיסטוריה של המדינות שזורה במלחמות, בשנת 1979 נחתם הסכם שלום בין מצרים לישראל. מדובר "בשלום קר", משום שהקשרים בין המדינות אינם מפותחים וישנה עדין עוינות וחשדנות בין הצדדים. הקשרים בין מצרים לישראל מסכמים בתיירות בסיני, ביבוא נפט וגאז ע"י ישראל ובשיתוף פעולה מסחרי קטן ביותר. למרות זאת יתרונות השלום גדולים, בין השאר משום שישראל לא צריכה להחזיק כוחות צבא גדולים בגבולה הדרומי, ובשל חופש השיט בתעלת סואץ.

שאלות מבחינות בגרות:

א) מדוע יש צורך בפיתוח אזורים במצרים, מחוץ לעמק הנילוס?

ב) ציין שמות של שני אזורי פיתוח (מחוץ לעמק הנילוס), ותאר את מפעלי הפיתוח בכל אחד מהאזורים שציינת.

ג) מדוע סובלת מצרים מבעיות של התפוצצות אוכלוסין?

ד) באילו דרכים אפשר לפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסין של מצרים?

ה) תאר את תפקיד של תעלת סואץ בכלכלת מצריים.

ו) תאר את תוכניות הפיתוח של אזור תעלת סואץ.

ז) מהם מטרות הקמתו של סכר אסוון?

ח) ציין את התוצאות החיוביות והשליליות של הקמת סכר אסוון.

ט) הסבר מדוע מעונינת ממשלת מצרים לפתח את התעשייה במצריים.

י) מהם הגורמים המקשים על הפיתוח התעשייתי במצרים?

להלן דף שאלות שהורדתי מאתר המורים לגיאוגרפיה (כתב עופר פריאל). קראו את הסיכום שלי והעזרו בספר 225-256 וענו על השאלות הבאות.

שאלות לפרק ט- מצריים

1. א. מדוע, מכל שטחה העצום של מצרים, רק 2.5% ניתנים לעיבוד חקלאי?

ב. מהי תפרושת האוכלוסייה במצריים?

2. יחידות נוף

א. חלקו את מצרים לארבע יחידות נוף.

ב. בחרו שניים מאזורי הנוף שהזכרתם וציינו את אופיים ומראם.

3. אדם וקרקע במצרים העזר בלוח 29 (עמ' 231)

הבט בשלוש העמודות האמצעיות בלוח וענה:

א. מהי המגמה שמסתמנת בכל עמודה?

ב. כיצד תסביר את הקשר (המוזר לכאורה) בין שלושת העמודות?

4. אוכלוסיית מצרים

"בעייתה הגדולה ביותר של מצרים- באוכלוסייתה"

א. הסבר מדוע.

ב. מדוע קשה כל כך להלחם בתופעה שציינת בסעיף א?

5. רשום קווים לדמותו של: (=אפיין את)

א. הכפר המצרי

ב. הפלאח (האיכר) המצרי

ג. החקלאות הכפרית.

6. הרפורמה האגררית במצרים

א. מהם עיקריה של הרפורמה האגררית עליה הוחלט ב- 1962?

ב. מדוע מצבו של הפלאח המצרי השתפר רק במעט בעקבות הרפורמה?

ג. ציין שתי תמורות חיוביות שקרו בעקבות הרפורמה.

7. מהם הגורמים לעלייה באחוז האוכלוסייה העירונית במצרים? הסבר ופרט על כל גורם.

8. במה שונות ערי עמק הנילוס מערי הדלתה?

9. קהיר- העיר הגדולה ביותר במזרח התיכון

א. מהם מקורות הגידול של קהיר? פרט.

ב. מהן ההשלכות של הגידול המהיר באוכלוסייה על העיר?

ג. "תמונת המצב החברתי בקהיר- "פצצת זמן" חברתית". הסבר (עמ' 243 למטה).

10. דיאגרמה 40, עמ' 242

א. תאר את ההבדל בין הערים אלכסנדריה וקהיר.

ב. נסה להסביר מדוע קיימים הבדלים בין שתי הערים.

11. הערים החדשות

א. מדוע החליטה ממשלת מצרים על הקמת הערים החדשות?

ב. "הערים החדשות לא פתרו וכנראה לא יפתרו את המצוקה..." מדוע נכשל המפעל של הקמת הערים החדשות? הדגם.

12. תהליכי תיעוש במצרים

א. מהם המניעים של מצרים בנסותה לתעש את המדינה?

ב. מהם הקשיים העומדים בדרכה לתיעוש זה? ציין 5 קשיים.

13. ענפי התעשייה במצרים

א. מהם ענפי התעשייה הבולטים המצרים? מדוע דווקא הם דומיננטים?

ב. ענף האלומיניום וענף הברזל והפלדה הם ענפי תעשייה מפותחים יחסית במצרים. היכן ממוקמים המפעלים של ענפים אלו? עמוד על גורמי המיקום שלהם.

14. תעלת סואץ

א. מדוע נחפרה תעלת סואץ?

ב. תאר את השינויים הכלכליים, הישוביים והגיאופוליטיים שחלו במצרים בעקבות בניית התעלה.

15. התיירות במצרים

א. מה חלקה של התיירות בכלכלה המצרית? (העזר בדיאגרמה 42, עמ' 247 ובנאמר בעמ' 253)

ב. אתה סוכן נסיעות אירופאי המנסה לשווק חבילות תיירות למצרים. מה מציעה מצרים לתיירים? כיצד תשווק את מצרים ללקוחותיך?

ג. מדוע, על אף מאמציך, יעדיפו הלקוחות שלך (בסבירות גבוהה) יעד אחר?

16. מצרים, ישראל והעולם

א. מדוע, למרות עוניה ובעיותיה הרבות, משמשת מצרים כעמוד תווך בעולם הערבי והמוסלמי ויש לה חשיבות אף בזירה הבין-לאומית?

ב. יחסיהם של ישראל ומצרים מתוארים פעמים רבות כ- "שלום קר". מדוע חושב המחבר שיתרונותיו גדולים מחסרונותיו?

The Story of Stuff - לאן הולכת הפסולת שלנו?

הסרט עוסק בחברה הצרכנית והפסולת שהיא מייצרת. לאן היא הולכת? כיצד זה משפיע על חיינו?