יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

סיכום על ירדן

גבולות מדיניים של ירדן:

מדינת ירדן הוקמה בשנת 1946, ע"י הבריטים. במלחמת העצמאות (1948), ירדן כבשה את עבר הירדן המערבי (יהודה ושמרון) ואת ירושלים ושלטה בשטחים אלו עד 1967. במלחמת ששת הימים (1967) כבשה מדינת ישראל את ירושלים ואת עבר הירדן המערבי מידי ירדן. מאז ועד היום עובר הגבול בין מדינת ישראל למדינת ירדן לאורך תוואי נהר הירדן, ים המלח והערבה, עד מפרץ אילת.

בצפון ובצפון מזרח, ירדן גובלת בסוריה, ממזרח היא גובלת בעירק ובמזרח ובדרום היא גובלת בערב הסעודית.

מבנה גאוגרפי- חלוקה ליחידות נוף גאוגרפיות

אפשר לחלק את המדינה ל 3 יחידות נוף אורך:

א. בקעת הירדן והערבה הירדניים – איזור נמוך שהוא חלק מהבקע הסורי אפריקאי. בעמק הירדן יש שני מפלסי גובה: "גאון הירדן" או "הזור" שהוא אזור נמוך בו זורם הירדן ושיש בו צמחיה צפופה. אזור גבוה יותר, "כיכר הירדן" או "הע'ור", מפלס מישורי עליו יושבות הערים אדם וכרמה, וכן שדות חקלאיים רבים. באזור זה, כמות המשקעים נמוכה ( כ 100 מ"מ בשנה) ולכן רוב השדות מושקים ממים הזורמים בתעלת הע'ור (יוסבר בהמשך).

ב. רצועה הררית צרה ממזרח לירדן, במורדות המזרחיים של הרצועה הזו נמצאות רוב ערי המדינה ובראשן עיר הבירה עמאן. החלק הצפוני של רצועת ההר הזו (מצפון לים המלח) גשום יותר מהחלק הדרומי.

ג. מזרח המדינה – איזור רמתי – הררי, שרובו מדברי ואינו מיושב כמעט.

אקלים: רוב שטח המדינה שרוי באקלים מדברי (חם ויבש לאורך כל השנה), בחלקים מהאזורים ההרריים יש אקלים ים תיכוני (קיץ חם ויבש, חורף גשום וקר).

אוכלוסיית ירדן

אוכלוסיית ירדן מונה כ 5,700,000 תושבים.

תקופה

גודל האוכלוסייה והרכבה

סיבות לשינויים

לפני שנת 1948

350 אלף נפש, רובם נוודים (בדווים)

1948-1952

הגירה של 70 אלף פלסטינאים לירדן

פלסטינאים היגרו לירדן, לאחר שזו כבשה את יהודה ושומרון במלחמת העצמאות

1952-1961

גידול של 53% באוכלוסייה (6% בשנה).

תוצאה של המשך ההגירה של פלסטינאים מיהודה ושומרון וגידול בריבוי הטבעי.

1961-1988

גידול של האוכלוסייה ב 210% (7.8% בשנה)

המשך ההגירה של פלסטינאים מיהודה ושומרון, הגירה שגברה בשנת 1967 (ישראל כבשה את יהודה ושומרון), וריבוי טבעי גבוה.

1988-1999

גידול אוכלוסייה של יותר ממיליון תושבים, באותם שנים.

ירדן עמדה לצד עירק במלחמת המפרץ (1991), בשל כך, גורשו לירדן עובדים ירדנים שעבדו בארצות המפרץ. בנוסף, נכנסו למדינה יותר מ 400 אלף פליטים עיראקים.

פיזור האוכלוסייה במדינה: הפיזור אינו אחיד, רוב אוכלוסיית המדינה מרוכזת במספר אזורים ובמיוחד סביב עיר הבירה: עמאן (יותר מ 50% מאוכלוסיית המדינה). המגמה של הגירה פנימית מהכפרים והעיירות לערים הגדולות ובמיוחד לעיר עמאן נמשכת, גם כיום. כ 80% מאוכלוסיית המדינה היא עירונית.

הרכב האוכלוסייה: כאשר הוקמה המדינה רוב תושביה היו נוודים והתפרנסו ממרעה ומסחר. כיום כ 70% מאוכלוסיית המדינה הם פלסטינאים ורק 30% הם בדווים. רובם של הבדווים אינם נודדים יותר, רובם מתפרנסים משרות בצבא הירדני, ממשרות ציבוריות, ממסחר ותעשייה. רק חלק קטן מהבדווים מתגוררים באוהלים, ומתפרנסים ממרעה, כפי שעשו אבות אבותיהם. רובה של האוכלוסייה הפלסטינאית שבמדינה מתפרנסת מחקלאות, עבודה בתעשייה וממסחר זעיר.

תושבי הכפרים

ירדן השקיעה כספים רבים בפיתוח החקלאות כדי להפוך אותה לחקלאות מודרנית. תהליך המודרניזציה בחקלאות השפיע על התפתחות הכפרים: בניה מודרנית, כבישים חדשים, שירותי בריאות וחינוך ורכישת ציוד חקלאי מודרני. חלק מהכפרים הקרובים לערים עמאן ואירביד זנחו את החקלאות והפכו לפרברי מגורים של הערים.

תושבי הערים

המבנה העירוני של ירדן הוא בדגם של עיר ראשה, כלומר מספר התושבים של העיר הגדולה במדינה גדול פי שניים ממספר תושבי העיר השנייה בגודלה – מבנה עיר ראשה אופייני למדינות לא מפותחות.

עמאן, עיר הבירה, היא עיר הראשה (1.2 מיליון תושבים בעיר עצמה ועוד כ 800 אלף תושבים בפרברים בקרבת העיר) ואחריה העיר זרקא (450 אלף תושבים). כאמור ישנה הגירה פנימית מהכפרים לערים: הסיבה קשורה, לאבטלה שיש בכפרים, אין מספיק אדמה ועבודה לחקלאים ולכן רבים מהם עוזבים את הכפרים במטרה למצוא עבודה ורמת חיים טובה יותר בערים.

עמאן – עיר הבירה של ירדן

העיר עמאן שוכנת על רצועת ההר בגובה של 900 מ' מעל פני הים, על גבול המדבר (275 מ"מ גשם בשנה בממוצע). בעיר גרה יותר ממחצית מאוכלוסיית המדינה והיא מרכז הכובד הכלכלי והמדיני של ירדן. בעיר ובסביבתה גרים כשני מיליון תושבים, בעיר נמצאים 90% מהמפעלים במדינה, רוב הבנקים, האוניברסיטאות, משרדי הממשלה, המלונות, רוב מערכות העיתונים, הרדיו והטלוויזיה. לכן נוהגים לומר ש"ירדן היא עמאן ועמאן היא ירדן".

העיר מחולקת לשני אזורים: החלק המערבי של העיר שבו גרה האוכלוסייה המבוססת של העיר, הנראית כמו עיר מערבית (רחובות רחבים, גינון, מבנים מודרניים, מרכזי עסקים וקניות). החלק המזרחי של העיר, ששוררת בו צפיפות, עוני, רעש, פקקי תנועה ושכונות עוני של פליטים שיש בהם מחסור באספקה סדירה של חשמל ומים.

כלכלת ירדן

חקלאות: ירדן היא מדינה הררית ומדברית ברובה, לכן רוב השדות החקלאיים נמצאים בחלקה המזרחי, בבקעת הירדן (אזור מישורי המתאים לחקלאות) גידולים מרכזיים: עצי הדרים וירקות. בפנים המדינה מגדלים בעיקר חיטה ושעורה, ובאזורים הצחיחים רועים עדרי גמלים וצאן. ירדן לא מצליחה לספק לעצמה את גידולי המזון הבסיסיים ולכן היא מייבאת מזון מחו"ל. הריבוי הטבעי הגדול, המחסור המתמיד במים, בניית שכונות מגורים בערים - על חשבון שטחים חקלאיים - רק יגבירו את המחסור במזון במדינה.

המחסור במים לשתייה במדינה: ירדן היא המדינה המדברית חסרה במים איכותיים לשתייה, בעמאן למשל ישנן שכונות שיש בהן הפסקות מים יזומות, בשל המחסור. בהסכם השלום בין ירדן לישראל התחייבה מדינת ישראל לספק לירדן 150 מיליון מטרים מעוקבים בשנה, רובם מוזרמים לירדן מהכינרת לתעלת הע'ור (תעלת מים פתוחה המובילה מים מתוקים מצפון המדינה ועד לים המלח, התעלה מספקת מים להשקיית השדות בעמק הירדן המזרחי – הע'ור).

מקור מים חשוב ומרכזי הוא נהר הירמוך. ירדן וסוריה מתכננות לבנות סכר על הנהר כדי ללכוד את מי השיטפונות בחורף ולהשתמש בהם להשקיה והפקת חשמל הידרואלקטרי.

פתרונות אפשריים לבעיות המים של ירדן

1. חסכון במים ע"י צמצום החקלאות – הדבר יגרום למחסור במזון ולאבטלה בענף החקלאות.

2. הגברת שאיבת מי התהום – הדבר יפגע ברזרבות מי התהום שיש לירדן לעתיד.

3. סכרים שיעצרו את מי השיטפונות בנחלים – שיטה שננקטת כבר כיום וצריך להגביר את השימוש בה.

4. התפלת מי ים – אפשר לעשות זאת רק באזור מפרץ עקבה (ראו מפה), פעולה יקרה שאינה מציאותית במדינה ענייה כמו ירדן. אפשרות נוספת להתפלת מי ים הייתה במסגרת תוכנית כריית תעלה בין ים סוף לים המלח. לפי תוכנית זו, יוזרמו מים ממפרץ עקבה לים המלח, ובעזרתם ייוצר חשמל בשיטה הידרואלקטרית, ובחשמל הזה ישתמשו להתפלת מים. ברגע זה, אין לתוכנית זו לוח זמנים לביצוע.

5. שיתוף פעולה עם סוריה להקמת סכר נוסף על הירמוך לניצול טוב יותר של מי הנהר – הרעיון הזה נמצא בשלב תיכנון בלבד.

מחצבים ותעשייה

ירדן ענייה במחצבים פרט לפוספטים (סלע משקע, עשיר בזרחן, החיוני לתעשיית הדשנים לחקלאות וכן לתעשיות כימיות), שאותם כורים בסביבות עמאן. הפוספטים הם המחצב החשוב ביותר של ירדן והם מהווים כ 20% מרווחי היצוא שלה. כמו כן, ירדן מנצלת את אוצרות המלח האשלג והברום שבמימי ים המלח.

רובה של התעשייה הירדנית היא תעשייה מסורתית: מזון, טקסטיל, מלט, זכוכית ואשלג. בירדן יש מעט מאוד תעשייה מתקדמת כגון: אלקטרוניקה, מחשבים, מכונות, תרופות וכדומה.

רובה של התעשייה מתרכזת בסביבות הערים עמאן וזרקא. ירדן משתדלת בשנים האחרונות לעודד מפעלים לעבור לאזורים אחרים במדינה, שהם פחות מתועשים, ובכך להפחית בעיית האבטלה באזורי הפריפריה (ישנם אזורים בירדן בהם האבטלה מגיעה ל 20%).

נמל עקבה והיתרון הכלכלי שיש לו

נמל עקבה הוא הנמל היחיד של ירדן (לירדן יש גישה לים סוף בלבד). במלחמת אירן עירק (1980-1988), הייתה לנמל פריחה כלכלית משום שרוב האספקה של המזון, הנפט והנשק של עירק עברו באמצעות הנמל בעקבה ומשם במשאיות לעירק (הנמלים במפרץ הפרסי היו מושבתים). גם כיום משמש הנמל גישה לעירק ובנוסף עוברות בו סחורות היצוא של ירדן (פוספטים, אשלג ומוצרים אחרים שירדן מיצרת). בנוסף הנמל משמש כמסוף נוסעים לאלפי פועלים מצרים העובדים בשדות הנפט במפרץ הפרסי (הנתיב: נמל נואיבה – נמל עקבה באמצעות מעבורות ומשם בתחבורה יבשתית לעירק וערב הסעודית).

ירדן וישראל

לשתי המדינות יש אינטרסים משותפים:

1. שתיהן חולקות את מפרץ אילת.

2. שתיהן חולקות את ים המלח ואת המחצבים היקרים שהוא מכיל.

3. שתיהן חולקות את האקויפר בערבה (מאגר מי תהום שברובם מליחים, אך מתאימים להשקיית השדות).

4. שתיהן חולקות את נהר הירדן ונהר הירמוך (מקורות מים חשובים).

5. בשתי המדינות יש פליטים פלסטינאים המאיימים על היציבות המדינית והכלכלית של המדינות. כל פתרון לבעיה הפלסטינית חייב להיות מתואם בין המדינות.

6. אינטרס בטחוני - בין שתי המדינות יש גבול משותף ארוך. ירדן משמשת מדינת חיץ בין ישראל לעירק, סוריה וערב הסעודית (מדינות אויב לישראל).

הסכם השלום בין המדינות

בשל האינטרסים המשותפים, חשוב היה לשתי המדינות להגיע להסדר של שלום שיקטין את הוצאות הביטחון וישפר את המצב הכלכלי של המדינות. ואכן בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ירדן לישראל. ההסכם מסדיר כמה סוגיות מרכזיות: גבול הקבע בין המדינות, חלוקת המים, ביטחון, פיתוח בקעת הירדן והערבה, נושאי איכות סביבה, תיירות ותחבורה.

שינויים שחלו בעקבות הסכם השלום בין המדינות:

1. מים – הסכם השלום מסדיר העברת כמויות מים גדולות מישראל לירדן, בתקופת הקיץ ואילו ירדן מאשרת לחקלאים ישראלים בערבה לשאוב מבארות הנמצאות בתוך שטח ירדן (הערבה הירדנית).

2. תיירות – אלפי ישראלים מבקרים בכל שנה בירדן. זאת בנוסף, לעולי הרגל המוסלמים שיוצאים בכל שנה מישראל לירדן בדרכם לערב הסעודית (מכה ומדינה).

3. תעשייה – מפעלי תעשייה ישראלים, במיוחד בענף הטקסטיל, העבירו את מפעליהם לירדן (למשל מפעל "דלתא"). ליזמים הישראלים ההעברה כדאית בשל שכר העבודה הנמוך, ירדן מרוויחה תוספת של מקומות עבודה, דבר חיוני לכלכלתה בשל מצוקת האבטלה.

4. ביטחון – הסכם השלום הוריד נטל בטחוני כבד של המדינות (אין צורך להחזיק כוחות צבא גדולים לאורך הגבול), צמצום הנטל הביטחוני מאפשר לשתי המדינות להפנות משאבים גדולים יותר לפיתוח כלכלי.

5. תחבורה – שיתוף הפעולה בתחום התחבורה עדין לא מומש. ירדן יכולה להפנות משאיות עם סחורה לנמל חיפה או אשדוד ובכך לקצר את הדרך לים התיכון ומשם מדינות אירופה ואמריקה, ירדן חוששת לפגוע ברווחיות נמל עקבה ולכן לא עושה זאת כרגע. ישראל יכולה להשתמש בשירותי נמל עקבה ושדה התעופה בעקבה במקרה של עומסים בנמל הימי ובשדה התעופה של אילת.

יום שבת, 24 באוקטובר 2009

חומר לבחינה רבעון א כיתה יא3 – יום א 1 בנובמבר 2009

ציוד שיש להביא לבחינה: אטלס כרתא או אטלס אוניברסיטאי חדש וכלי כתיבה.

הנושא

נושאי משנה

עמודים בספר

גבולות המזה"ת

המזה"ת כגשר בין יבשות

מאפיינים משותפים למדינות המזה"ת.

חשיבותו של הגאופוליטית של המזה"ת

13-25

המים במזה"ת

יופיעו שאלות מהעבודה שקיבלתם בסוכות. העבודה של יואב גולן שהייתה טובה מאוד פורסמה כאן בבלוג

152-185

אוכלוסייה במזה"ת

1 תמורות בקצב הגידול של האוכלוסייה

1א. מודל התמורה הגיאוגרפית במדינות המזה"ת

2. תמורות ושוֹנוּת בשיעורי הפריון

3. הלחצים הדמוגרפיים על משאבים ותשתיות במדינות המזה"ת

1. הגירה פנימית

1ג. הגירה מהכפר אל העיר

2. הגירה חיצונית הגירה בין מדינות

2א. גורמים כלכליים להגירה בין מדינות המזה"ת ולהגירה אל מדינות מחוץ למזה"ת

2ב. גורמים פוליטיים להגירה (מלחמות, סיכסוכים לאומיים)

יופיעו במבחן שאלות מתוך קובץ השאלות שקיבלתם בכיתה.

52-69

ירדן

הנושאים המופיעים במצגת שלמדנו בכיתה

המצגת בכתובת: http://darom.cet.ac.il/docs/HighSchoolPptGeo8.ppt

257-282

יום חמישי, 22 באוקטובר 2009

עבודתו של יואב גולן (יא3) על המים במזה"ת


1. סיבות למחסור במים במזרח התיכון:
- סיבה דמוגרפית: התפוצצות אוכלסין- אוכלוסיית המזרח התיכון גדלה בקצב מהיר, והכפילה עצמה פעמיים בין השנים 1900-1980 ותכפיל עצמה שוב בעוד כ30 שנה.
עקב כך גדלה צריכת המים של במדינות(שתיה, השקיה, תעשיים וכו').

-עלייה ברמת החיים של של התושבים במזרח התיכון- ברוב במדינות חלה עלייה ברמת החיים של בתושבים, עליה כזו מעלה את צריכת המים של התושבים(השקייה שתיה תעשייה בריכות וכו').

-בצורות- השינויים האקלימיים באזור הים התיכון גרמו לשנות בצורת ולירידה בכמות המשקעים. הירדה בכמות המשקעים פגעה במקורות המים.

2. הנילוס מתנקז משתי נהרות- הנילוס הכחול מאתיופיה, והנילוס הלבן מסודן שמקורתיו באוגנדה. הנילוס זורם לכיון צפון, לכיון הים התיכון ועובר בסודן ומצרים בדרך לשם.
(עובר במדינות: מצרים סודן אתיופיה אוגנדה).
"שיגיונותיו" של הנילוס הם ש82 אחוז מן כמות המים מגיעים לנילוס בחמשת חודשים הקיץ ויתרת 18 האחוזים מגיעים בשאר שבעת חודשי השנה. לכן המצרים הקדומים עיבדו את האדמה רק פעם בשנה אחרי הגאות.(בתקופת חמשת החודשים).

3. סכר אסואן-
יתרונות:
- הפסקת השיטפונות של הנילוס ואספקת מים סדירה בכל השנה.
- יצור חשמל בשיטה הידרואלקטרית.
- אגם נאצר, שנוצר כתוצאה מעצירת המים משמש כאתר תיירות.
- הרחבת השדות החקלאיים באזור.
הגדלת כמות המים שנאגרה.

חסרונות:
- הסכר גרם לעצירת אדמת הסחף הפורייה שהנילוס מביא. הדבר אילץ את החקלאים המצרים להשתמש בחומרי דישון, שיש להם עלות כספית והם מזהמים את הסביבה.
- עצירת הסחף גרמה למחסור בטיט, חומר גלם בתעשיית הלבנים במצרים.
- הסכר גרם לצימצום בהספקת החול לדלתא וכתוצאה מכך נהרסו החופים מצפון לדלתא, המחסור בחול גרם להתחזקות עוצמת הגלים ולהרס ובנוסף גרם להמלחת מים התהום באזור הדלתא.
- עצירת הסחף פגעה גם בענף הדגה (מינרלים לא הגיעו לשפך הדלתא וגרמו לפגיעה בשרשרת המזון הימית).
- כמות המים העצומה באגם נאצר, גורמת לאיבוד 12 מיליארד מטר מעוקב מים בשנה בשל אידוי וחלחול.

4. אתיופיה אינה מנצלת יותר מידי מים מנהר הנילוס אך יש לה תוכניות לבנות סכרים על הנהר ואם הם יעשו פעולה זו פירושה הפחתת כמויות המים שיגיעו למצרים.
דבר זה ישמש סיבה טובה למצרים לצאת למלחמה כנגד אתיופיה.
בעיות נוספות: המלחת המים וזיהומם בשל שאיבת יתר.


5. נהר הפרת מתחיל בשני יובלים האחד מורט סו – מתחיל כ 80 ק"מ מדרום מזרח להר זרום שבטוריקה המזרחית, האחר קרה סו גם הוא בטוריקה למרגלות אררט, משם יוצא הנהר אל מישורי הג'יזרה של סוריה ומקבל שם את מימהם של עוד יובלים, אחר כך ממשיך את דרכו ללא כל תוספת מים עד שנפגש עם נהר החידקל.

נהר החידקל שאורכו הכולל 1850 ק"מ מתחיל בהרי ארמניה סמוך לאררט וליובל של הפרת מורט סו, משם החידקל ממשיך במקביל להרי הזגריס וממשיך ומישורי עיראק עד מפגשו עם הפרת.
ביחד יוצרים שני הנהרות את נהר שאט אל ערב הנשפך למפרץ הפרסי.

על נהר הפרת יש סיכסוכים בין טוריקה, סוריה ועיראק, כל מדינה הקימה סכרים בשביל ליצור חשמל ולאגור מים מבלי כל התחשבות או רשות משאר המדינות שבהם בנהר עובר.

6. סכר אתא טורק, הוא אחד הסכרים הגדולים בעולם הנמצא בטוריקה. סכר זה לא נועד רק כדי להפיק חשמל אלא גם לאגירת מים להשקייה. הוא מאפשר לאגור 48 מילארד מ"ק של מים (פי 12 מקיבולת הכנרת).
לא פלא שסכר זה הוא מקור למתח גדול בין טוריקה וסוריה, שכן כל טיפת מים שתאגר בסכר ותועבר להשקייה בטוריקה תיהיה על חשבון כמות המים שהייתה בעבר מגיעה לסוריה ועיראק.
הסכר יצר אגם גדול שנערכים בו פסטיבלי ספורט ימי כחלק מפוריקט "דרום מזרח אנטוליה" שנועד לפתח את האזור, לעלות את רמת חייהם של המקום ואת הכנוסתיהם.

7. התפלת מים – שיטה שבה מפיקים ממים מלוחים (מי ים, מי אקוויפר מלוחים) מים מתוקים המשמשים להשקייה ושתיה.
יתרונות:
- בעזרת שיטה זו לא צריכים לדאוג יותר לבעיית המים, שיטה זו יכולה לבטל את המחסור במים.
- מים באיכות טובה ללא תלות בעונות השנה או בכמות המשקעים במדינה.

חסרונות:
- יקר מאוד להתפיל מים, וברוב מדינות העולם זה פשוט לא משתלם.

מיחזור מים – תהליך שבו מטהרים את מי הביוב, ומשתמשים בהם שנית להשקייה בלבד.
יתרונות:
- חסכון גדול במים, שימוש במים המטוהרים להשקייה.
- פיתרון למי הביוב הגורים לצחנה, יכולים לזהם את מי הטהום ולגרום לאוכלוסייה לחלות במחלות קשות.
חסרונות:
גם תהליך זה הוא תהליך יקר ולא כל מדינה יכולה להרשות לעצמה לבצע תהליך זה.
השקיה במי קולחין (מי ביוב מטוהרים) מזהמת את מי התהום וממליחה את הקרקע.


8. יבוא מים לא יכול להיות הפיתרון לבעיית המים במזה"ת מכיוון שתהליך זה מעורר קשיים כלכלים ומדיניים.
מדינה המייבאת מים נעשית תלויה במדינה המיצאת מים. תלות זו גדולה בהרבה מהתלות הקיימת ביבוא נפט, שכן מדינות רבות מייצאות נפט ואילו יבוא מים הוא עניין חד המחייב בניית מתקנים מיוחדים שאינם מצויים במדינות אחרות.
בקושי השני הוא קושי העברת המים יש צורך בצי ספינות כדי להעביר כמויות אדירות של מים, לדוגמא מצרים זקוקה לשבעה מילארד מ"ק של מים בחודש (משקל מ"ק מים = 1 טון)
לכן זה לא ריאלי ולא ניתן להעלות על הדעת שמצרים תוכל, פיזית וכלכלית לייבא כמות כזאת של מים.


9. אקוויפר (הגדרה מילונית) - חלל תת אדמתי המכיל מי תהום.
אקוויפר הינו שכבה גאולוגית האוצרת ומוליכה מים הניתנים לשאיבה.
בישראל מצויים שלושה אקוויפרים עיקריים: אקוויפר החוף, : אקוויפר ההר , ו: אקוויפר החרמון. מי האקוויפרים נשאבים ומנוצלים לצורכי האדם.
אקוויפר בין לאומי- אקוויפר החוצה אותו גבול בין שתי מדינות או יותר, שכל אחת מהן תורמת לו מים, או אם הוא מקבל מים עיליים הנקווים אליו מאגן ניקוז בין לאומי.

10. סיבות לזיהום אקוויפרים:
- חדירה או חילחול של מי ביוב לאקוויפר.
- חילול פסולת, לדוגמא בטריות הנשלכות לפח ולא למיחזור מחלחלות ומתפרקות באדמה עם הגשם ומגיעות לאקוופרים או מזהמות אותו.

סיבה נוספת לפגיעה באיכות האקוויפרים היא המלחה של האקוויפר.
המלחה-מצב שבו מי השתיה מכילים אחוז גבוה של מלחים.

גורמים להמלחה:

- שאיבת יתר ממאגרים עיליים או ממי התהום.
- חדירת מי ים אל מי התהום בגלל שאיבת יתר.



11. הסכם המים בין ישראל לירדן עוסק בשני נושאים:
הראשון, אגן הירדן והירמוך, והשני מי התהום בערבה.
לפי ההסכם ירדן תקבל מישראל, באופן ישיר ועקיף כ- 55 מיליון מ"ק בשנה הצפון הארץ עבור סיועה לירדן ליצר כ 100 מיליון מ"ק נוספים בשנה.
ישראל תקבל מירדן עפ"י ההסכם כ 10-20 מיליון מ"ק מי תהום בערבה.
ייחודו של ההכם הוא בגישתה הנדיבה של ישראל כלפי תריכה של ירדן הצמאה למים והרצון לסייע לה במצוקתה. ישראל מעבירה מי ירמוך לכנרת בחורף על מנת להחזיר לירדנים את המים בקיץ, בשעה שממלכת ירדן שרויה במצוקת מים חמורה.
הנדיבות מתבטאת בכך שיראל היתרה לירדנים לבנות סכרים, אחד על הירמוך והשני על נהר הירדן, על מנת שירדן תוכל לנצל יותר מי שיטפונות או עודפים.
עוד סעיף שהיה שהסכם, הוא ההבטחה של ישראל להשתדל ולנסות לגייס כספים לירדנים להקמת מתקני מים בירדן(מתקני התפלה ומתקני העברה) ולהחזקתם.
עד שיימצא הסכום הנחוץ מעבירה ישראל מים לירדן כמחווה של רצון טוב לעזור למדינה הצמאה.



יום ראשון, 20 בספטמבר 2009

גאוגרפיה של האוכלוסיה במזה"ת - סיכום

גיאוגרפיה של האוכלוסייה במזה"ת

מה הקשר בין דמוגרפיה (מדע האוכלוסייה) לבין גיאוגרפיה (מדע העוסק בחקר המרחב והארצות)?

מדע הדמוגרפיה עוסק בתיאור השינויים המתרחשים באוכלוסייה. למשל האם האוכלוסייה במדינה מסוימת גדלה או קטנה? איך הדבר משפיע על המדינה? מה אחוז המהגרים מישראל למדינות אחרות? וכדומה.

הגיאוגרף משתמש בנתונים שמספק הדמוגרף כדי להסביר כיצד אותם שינויים במצב האוכלוסייה משפיעים על הסביבה והמרחב. למשל: הדמוגרף מצא שיש במזה"ת הגירה פנימית מהכפר אל העיר. הגיאוגרף ישתמש בנתון הזה כדי להסביר את תופעת "מדרג עיר הראשה" במזה"ת.

מושגי יסוד:

· דֵּמוֹגְרַפְיָה- חֵקֶר האוּכלוּסייה מבחינת הֶרכֵּבה, כַּלכָּלָתהּ, חינוּכהּ וכד'

· מִפקַד אוּכלוּסין - מִפקַד הנֶערָך מדי כמה שנים, על-מנָת לקַבֵּל מֵידָע בִּדבַר מַצב האוּכלוּסין בִּזמַן נָתוּן, והוא מסַפֵּק מֵידָע חֶברָתי וכַלכּלי.

· ריבוי טבעי – ההפרש בין מספר הנולדים למספר הנפתרים באוכלוסייה בשנה.

· פרמידת גילאים- ביטוי גרפי להרכב הגלאי של מדינה מסוימת, לפי מין ובזמן נתון. מהפרמידה אפשר ללמוד מה גודלה של האוכלוסייה וכיצד היא מתחלקת לפי מין וקבוצות גיל. מקובל לחלק את הפרמידה לשלוש קבוצות: ילדים וצעירים שאינם עובדים לפרנסתם (תלויים), קבוצת המפרנסים (גברים ונשים בגיל העבודה) וקשישים (גם הם שייכים לקבוצת התלויים), שהם אחרי גיל פרישה ולכן גם הם אינם עובדים לפרנסתם.

פרמידת גילאים מאוזנת היא כזו שהבסיס הרחב ביותר הוא של ילדים וצעירים אחריהם קבוצת המפרנסים והקבוצה הקטנה ביותר של קבוצת הקשישים.

פרמידת גילאים מתארת את מצב האוכלוסייה ע"פ קבוצות גיל בנקודת זמן מסוימת, אך אפשר ללמוד ממנה גם על הצפוי למדינה בעתיד.

לדוגמה: מה צפוי לקרות בעתיד במדינה בה תהיה שיש בה הרבה מפרנסים ובסיס צר יחסית של ילדים (מעט ילדים הרבה מפרנסים). במדינה כזו אין בעיות כיום (יש מספיק מפרנסים) אבל המדינה תהיה "בצרות" בעתיד היותר רחוק, משום שכאשר אותם מעט ילדים יהפכו למפרנסים הם יצטרכו לפרנס את השכבה הרחבה של המפרנסים של היום (שיהיו זקנים בעתיד ויהפכו לתלויים).

זכרו, כאשר מנתחים פרמידת גילאים צריך לשאול מה המצב כיום ומה צפוי לקרות בעתיד עם מצב יישאר כפי שהוא.

· פריון – מספר הילדים שאישה יולדת בימי חיה. כדי לשמור על גודל האוכלוסייה קבוע, שעור הפריון באוכלוסייה צריך להיות 2 ילדים (חישבו מדוע). דוגמה לחישוב הפריון הממוצע בקבוצת אוכלוסייה בה יש 4 נשים: לרינה יש 4 ילדים, לדנה 2 ילדים, לדורית אין ילדים וסופיה ילד אחד. החישוב: 4+ 2+ 0+ 1= 7. אם נחלק את מספר הילדים הכולל במספר הנשים נקבל את שעור הפריון בקבוצה כלומר 7/4= 1.75

· גידול דמוגרפי – חישוב הקובע מהו שיעור הגידול של האוכלוסייה בשנה מסוימת. במידה ותוצאת החישוב חיובית – האוכלוסייה גדלה. במידה והתוצאה 0 האוכלוסייה אינה משתנה. במידה והתוצאה שלילית האוכלוסייה קטנה. כיצד מחשבים את הגידול הדמוגרפי? ריבוי טבעי (מספר נולדים פחות מספר נפתרים) + מספר המהגרים לתוך המדינה – (פחות) מספר המהגרים מחוץ למדינה (הגירה שלילית). כדי לקבל את הנתון באחוזים מחשבים: 100 כפול הגידול באוכלוסייה לחלק לגודל האוכלוסייה.

· תוחלת חיים – שנות החיים של אדם מסוים. כאשר מחשבים את תוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה מחברים את הגילאים של כל האנשים שמתו באותה שנה ומחלקים במספרם. חשבו את תוחלת החיים הממוצעת של הקבוצה הבאה: יוסי (מת בגיל 70), אלי (מת בגיל 30), דינה (מתה בגיל 90), חנה (מתה בגיל 50).

צפיפות אוכלוסין ממוצעת – מספר התושבים הגרים בקילומטר מרובע. החישוב: מספר התושבים לחלק לשטח של המדינה. כמובן שנתון זה יכול להטעות משום שבמדינות רבות יש מצב שבו רוב האוכלוסייה מתגוררת בצפיפות באזור מסוים ולא מתגוררת באזור אחר. במצריים למשל רוב אוכלוסיית המדינה גרה בצפיפות רבה מסביב לנהר הנילוס. לכן נתון הצפיפות הממוצעת במצרים לא יהיה גבוה, למרות שרוב המצרים חיים בצפיפות גבוהה יחסית.

בעיית הריבוי הטבעי, מעגל העוני, וסכנת פיצוץ האוכלוסין במזה"ת

אמרנו שרמת הילודה במזה"ת גבוהה יחסית לעולם המערבי. הסיבות לרמת הילודה הגבוהה הם:

1. עוני – ילדים משמשים ככוח עבודה ובכך עוזרים בפרנסת המשפחה (בעיקר בחקלאות).

2. דת – הבאת מספר רב של ילדים היא מצווה דתית, בנוסף הדת אוסרת על שימוש באמצעי מניעה.

3. חברה – בחברות המסורתיות במזה"ת יוקרתה של האישה נמדדת במספר הילדים שיש לה.

4. השכלה – נשים לא משכילות מביאות יותר ילדים לעולם. נשים משכילות עובדות בד"כ מחוץ לבית ולכן יכולות להביא פחות ילדים. בנוסף, משכילות גם חשופות יותר לתפיסות מודרניות, המעודדות נשים להשתמש באמצעי מניעה ולתכנן את גודל המשפחה בהתאם ליכולת הכלכלית של המשפחה.

5. בטחון לאישה – עבור חלק מהנשים הילדים משמשים מעיין "ביטוח חיים" למקרה של גירושין (הילדים יכולים לפרנס את אימם ולהגן עליה).

רמת הילודה הגבוהה והירידה ברמת התמותה (בשל התפתחות הרפואה) גורמים לעליה בריבוי הטבעי במזה"ת. המשמעות האוכלוסייה גדלה בקצבים גבוהים יחסית (בין 1.5-3.5% בשנה). לעובדה שחלק ניכר מהאוכלוסייה הם ילדים (תלויים) – יותר מ 50% מהאוכלוסייה – יש משמעויות כלכליות וחברתיות.

משמעויות כלכליות וחברתיות של הריבוי הטבעי הגבוה במזה"ת

  1. נוצר נטל כלכלי כבד על המשפחות מרובות הילדים שמוציאות את רוב כספן על קניית מזון בסיסי.
  2. נטל כלכלי על המדינות שרוב תקציביהן משמשים לקניית מזון ולשירותים בסיסיים אחרים (חינוך, בריאות, תברואה). כתוצאה מהעומס שנוצר מתמוטטות המערכות הציבוריות (בריאות, רווחה, חינוך) ואינן יכולות לספק את השירותים לכל האוכלוסייה.
  3. נוצר עומס כבד על קבוצת המפרנסים, שאמורים לשאת על כתפיהם את פרנסת הילדים וחלק מהנשים (רק 30% מהנשים במזה"ת עובדות). נוצר מצב שבו 30% מהאוכלוסייה מפרנסת את שאר האוכלוסייה.
  4. עוני – הקושי של המשפחות, והמדינה לפרנס את שאר האוכלוסייה, יותר "מעגל של עוני". המעגליות היא זו: ילד שנולד למשפחה ענייה, בד"כ לא יזכה להשכלה ראוייה ולרכישת מקצוע ולכן הוא יהפוך עני בעצמו ויגדל את ילדיו במציאות של עוני.

סכנת פיצוץ אוכלוסין במזה"ת

אוכלוסיית המזה"ת הולכת וגדלה, מה יקרה בעתיד? האם תתממש תיאורית מלטוס האומרת שגידול מהיר באוכלוסייה יביא לרעב קיצוני, למלחמות על מזון ולמגפות כתוצאה ממחסור במזון וצפיפות?

עד היום תיאורית מלטוס לא התממשה, למרות הגידול העצום באוכלוסייה אין במזה"ת מלחמות על מזון, מים ואדמות חקלאיות. השאלה מדוע?

כנראה שהתשובה היא, שבגלל ההתפתחות הטכנולוגית של העידן המודרני, אפשר לגדל כמות מזון גדולה יותר על אותו גודל שטח, יש יותר מזון. בנוסף מדינות המזה"ת מקבלות סיוע כלכלי ומזון ממדינות מפותחות וזה מונע מצב של מחסור במזון בסיסי. התפתחות הרפואה המערבית מונעת התפתחות של מגפות (חיסונים).

במידה והמגמה של הגידול בריבוי הטבעי תמשך, אז יתכן שתיאורית מלטוס תתממש.

לפי התחזיות בתוך 30 שנה אוכלוסיית המזה"ת תוכפל, בשנת 2010 היא אמורה להגיע לכ- 428 מיליון תושבים. מאין ימצא לכולם מזון, מים, תרופות ועבודה?

כיצד אפשר להתמודד עם הבעיה של הריבוי הטבעי הגבוה?

הפתרון הטוב ביותר הוא לצמצם את הילודה. כיצד עושים זאת בחברה שהיא דתית והנורמות החברתיות שלה מעודדות ילודה? יש כאן קושי עצום, ובאמת מדינות המזה"ת הנוקטות במדיניות הגבלת הילודה, נתקלות בקשיים רבים, בעיקר באזורים הכפריים ובקרב האוכלוסייה הבלתי משכילה.

מדיניות הגבלת הילודה – היא שיטת פעולה בה נוקטות מדינות במזה"ת ובאמצעותה הן מנסות להקטין את הילודה, ובכך למנוע את קריסת המדינות.

הפעולות אותן נוקטות המדינות הללו:

1. פרסומות המעודדות נשים ומשפחות להביא פחות ילדים.

2. הקמת מרכזים לתכנון המשפחה, שם מלמדים כיצד להשתמש באמצעי מניעה.

3. פרסים לנשים המביאות פחות ילדים.

4. השכלת נשים – הקמת בתי ספר לבנות יסודי, תיכון, ולימודי מקצוע כדי לעודד נשים לצאת לעבודה.

למרות הקשיים ישנן מדינות שהצליחו להקטין את הריבוי הטבעי. מצרים היא דוגמה למדינה שיש בה ירידה בשיעור הילודה, עיראק, סוריה וירדן הן דוגמאות למדינות בהן שיעור הילודה עדיין גבוה מאוד.

הגירה פנימית

· הגירה פנימית- הגירה של אוכלוסייה בתוך המדינה (למשל מהכפר אל העיר)

במזה"ת קיימת תופעה של הגירה פנימית מהכפרים העניים אל הערים הגדולות. רוב המהגרים הם כפריים חסרי אדמה היוצאים אל הערים במטרה למצוא עבודה ולשפר את רמת חייהם.

ההגירה הפנימית אל תוך הערים גורמת לבעיות רבות:

  1. קריסת המערכות העירוניות (תחבורה, חינוך, ביוב, מים) בשל הצפיפות הרבה.
  2. עליה באחוז המובטלים.
  3. התפתחות שכונות עוני רוויות אלימות ופשע.
  4. תסכול, זעם וייאוש של מיליוני אזרחים שאינם מרוצים מתנאי החיים הבלתי נסבלים.

כיצד מתמודדות המדינות עם בעיית ההגירה הפנימית?

כדי להתמודד עם הבעיה של הצטופפות של תושבים בערים הגדולות, נוקטות מדינות המזה"ת במדיניות של פיזור אוכלוסין. המדינות מנסות לשכנע את תושבי הערים הגדולות לעזוב את הערים ולעבור לערים חדשות או מתפתחות. כדי לפתות אותם לעבור הם נותנים למי שמוכן לעבור הטבות בתחום הדיור והעבודה. למרות ניסיונות אלו, רוב תושבי המזה"ת אינם מוכנים בד"כ לעבור לערים קטנות יותר מפני שהם חוששים שלא ימצאו עבודה בערים הללו.

הגירה חיצונית

· הגירה חיצונית – מעבר של אוכלוסייה מארץ לארץ.

· הגירה שלילית, מצב שבו יש יותר תושבים העוזבים את המדינה מאשר תושבים המגיעים אליה.

לכל תנועת הגירה יש גורמי משיכה וגורמי דחיפה.

גורמי הדחיפה של ההגירה החיצונית מהמזה"ת (הסיבות שגורמות לאנשים לעזוב את מדינותיהם ולהגר לחו"ל):

עוני, רמת חיים נמוכה, מלחמות, אבטלה, גירוש (פליטות), אסונות טבע.

גורמי המשיכה להגירה החיצונית (הסיבות שגורמות למהגרים להמשך לארצות מסויימות):

רמת חיים גבוהה יותר, זמינות של עבודה.

כווני תנועות ההגירה המרכזיות במזה"ת:

  1. ממצריים, לבנון, סוריה, הרשות הפלסטינאית לערב הסעודית ולמדינות המפרץ. גורם המשיכה במקרה זה הוא, עבודה בשדות הנפט, במפרץ הפרסי. רובם של המהגרים הם עובדים זמניים, המגיעים ללא משפחותיהם. הם שולחים למשפחות מידי חודש כסף.
  2. מטורקיה לגרמניה. המחסור בעובדים לא מקצועיים בתעשייה ובשרותים (ענף המלונאות למשל) בגרמניה ובשל מדיניות ההגירה הליברלית של גרמניה עד שנות ה 90 למיליוני טורקים להגר לגרמניה. רוב המהגרים חזרו לבתיהם לאחר כמה שנים של עבודה, אך רבים גם נשארו ואף צרפו את משפחותיהם אליהם והפכו במשך הזמן לאזרחים גרמנים.

הנזק שיש בהגירה חיצונית למדינה

בהגירה הפנימית ישנה תועלת לאדם ולמשפחתו הקרובה, אך יש בה גם נזק, בעיקר למדינה ממנה הוא היגר.

התועלת היא עליה ברמת חיים, המהגר שולח כסף למשפחתו הענייה שנשארה מאחור, דבר שמקל על המדיה שצריכה לדאוג לפחות משפחה ענייה ובנוסף כסף זר נכנס למדינה.

הנזק הוא, שמי שמהגר בד"כ צעיר, ובעל השכלה מקצועית שנרכשה על חשבון המדינה. יוצא מכך, שהמדינה השקיעה כספים בחינוך והכשרה מקצועית של הצעירים וכאשר הם בוגרים הם עוזבים את המדינה ומשאירים מאחוריהם משפחות עניות ללא מפרנסים צעירים, דבר היוצר נטל כלכלי על המדינה. לתהליך הזה אנו קוראים "בריחת מוחות".

שיעורים מוקלטים מאתר מט"ח בנושא גאוגרפיה של האוכלוסיה

תמורות באוכלוסייה ובחברה של המזרח התיכון
הרצאה מצולמת א - חניתה ברעם, בית החינוך המשותף "שער הנגב"
מצגת 1 – תמורות באוכלוסייה ובחברה
הרצאה מצולמת ב- חניתה ברעם, בית החינוך המשותף "שער הנגב"
מצגת 2 – תמורות באוכלוסייה ובחברה

יום שבת, 12 בספטמבר 2009

עבודה לסוכות תש"ע - כיתה יא3

שלום לכולם,
הכנסו לשיעורים הבאים, במהלך ההרצאה או אחריה תוכלו לעיין במצגות של השיעורים.
הקישורים:

הרצאה מצולמת א' – המים במזרח התיכון, ערן חדד, מדריך על יסודי
מצגת 1 – המים כמקור חיים, ערן חדד
הרצאה מצולמת ב' – המים במזרח התיכון, ערן חדד, מדריך על יסודי
מצגת 2 – המים כמקור לקונפליקטים, ערן חדד

(מתוך אתר מט"ח http://darom.cet.ac.il/HighSchoolGeo.aspx)

לאחר ההאזנה וקריאת הפרק על המים בספר הלימוד ענו על השאלות הבאות:
כל העמודים מתיחסים לספר הישן (הכחול), בספר החדש (הירוק) הפרק על המים בעמודים 152-185
את העבודה יש להגיש ביום ב 12/10 (אחרי סוכות)

עמ' 134-154 (בספר הכחול)
1. הסיבות למחסור במים במזה"ת
2. הנילוס – היכן הוא עובר, מהם "שיגיונותיו" של הנילוס.
3. מהם יתרונותיו של סכר אסואן ומהם חסרונותיו.
4. מהן הבעיות הנגרמות עקב ניצול יתר של מי הנילוס
5. אגן הפרת והחידקל (145-150) - היכן מתחיל נהר הפרת והיכן הוא מסתיים. אותו הדבר לגבי החידקל. בין איזה מדינות יש סכסוכים על מי נהר הפרת ומדוע?
6. קראו בעמ' 147-148 (בספר הכחול) וקראו גם באינטרנט על סכר אתא טורק בטורקיה. מדוע הוא עשוי לשמש כמנוף לפיתוח אזורי בתורכיה?
7. עמ' 158-160 (בספר הכחול) הסבירו מהם מים מותפלים ומהם מים ממוחזרים. מהם היתרונות בהתפלה ומחזור מים ומהם החסרונות.
8. עמ' 161 (בספר הכחול) מהם הקשיים שבגללם יבוא מים לא יכול להיות הפתרון לבעיית המים במזה"ת
9. עמ' 154-157 (בספר הכחול) הסבירו מהו אקוויפר ומהו אקוויפר בין לאומי.
10. מהן הסיבות לזיהום אקוויפרים?
11. עמ' 162-163 (בספר הכחול) – הסבירו את הסכם המים בין ירדן לישראל.
מושגים שיש להכיר:
התפלה
אגן-ניקוז
אקוויפר
סכרים
תעלות הטיה
מים וירטואלים - יצוא ויבוא של מים וירטואלים באמצעות גידולים עתירי מים

יום שבת, 5 בספטמבר 2009

תוכנית הלימודים תש"ע - מזרח תיכון

גיאוגרפיה של המזרח התיכון –התאמה בין הנחיות המפמ"ר לתוכנית הלימודים.

מתוך: http://geo.cet.ac.il

נושא 1: גבולות ותחומים במזרח התיכון

פרקי הלימוד

הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה

מונחים

ומושגים

עמודים בספר

א. גורמים המשפיעים על תיחום חבל המזה"ת

1. תיחום החבל

2. מאפיינים פיזיים: פני השטח והאקלים

3. מאפיינים תרבותיים עיקריים: דת האיסלאם,

הלאום, השפה הערבית

4. מיקומו הגיאואסטרטגי של החבל

הפקת מידע ממפות על גבולות המזה"ת

- גישות שונות לתיחום המזה"ת

- גורמים היסטוריים-פוליטיים לתיחום החבל

- הסיבות לשמות השונים של החבל (לבנט, המזרח הקרוב)

- השפעת האקלים והמאפיינים הפיזיים - מדבר ונהר,

חופים, הרים ועמקים - על הגדרת החבל ותיחומו

- האם יש להכליל את המגרב, סודן, אירן במזה"ת?

- דמיון ושוני במאפיינים ארכיטקטוניים בבנייה

ובתכנון יישובים כאחד הקריטריונים לתיחום

המזרח התיכון

- הסיבות למאבקי המעצמות על שליטה במזה"ת

(region) חבל

אוריינט, לבנט

המזרח הקרוב

המגרב

הסהר הפורה

מדבר

גבול: פיזי, מדיני

מיעוט אתני או

דתי

קבוצה אתנית

תיחום

גשר יבשתי

גיאואסטרטגיה

13-25

ב. חלוקה מדינית - גורמים פוליטיים חיצוניים

ופנימיים

1. הקולוניאליזם כגורם להיווצרות מדינות במזה"ת

2. מוקדי סכסוך במזה"ת והשפעתם על אי-יציבותם של גבולות מדיניים

2א. הסכמי שלום באזור

3. גורמים דתיים-אתניים והשפעתם על היציבות

הפנימית במדינות המזה"ת

- החלטות שרירותיות ביצירת יחידות מדיניות והבעיות

שנוצרו בעקבותיהן:

ירדן – מדינה ללא בסיס כלכלי איתן

סוריה ולבנון – רב-תרבותיות דתית- אתנית

עירק וכוויית – פירוד פוסט-קולוניאלי

- סיבות למוקדי סכסוך והשלכותיהם על קביעת הגבולות:

בין תורכיה לעירק – הבעיה של חבל הכורדים

בין אירן לעירק - שאט אל-ערב

- הסיבות למאבק הטריטוריאלי המתמשך בין מדינת

ישראל לשכנותיה הערביות

- ההשלכות של הסכמי השלום בין ישראל, ירדן ומצרים על

יציבות האזור

- רב-תרבותיות דתית-אתנית בלבנון

- שלטון המיעוט בסוריה

- מאבק קבוצות מיעוט וקבוצות לאומיות להשגת הכרה

מדינית, לדוגמה: הכורדים והפלשתינאים

מנדט

גבול מדיני

מאבק

טריטוריאלי

רב-תרבותיות

מעוטים-אתניים

מעוטים דתיים

26-33


נושא 2: קשרי גומלין טבע-אדם כמעצבי המרחב במזרח התיכון

פרקי הלימוד

הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה

מונחים ומושגים

עמודים בספר

ב. משאבי מים – זמינות ומחסור

1. פיתוח וניהול מקורות מים בתנאי מחסור

2. משאבי מים משותפים – הסדרים לעומת סכסוכים

- דרכים להתמודדות עם בעיית המחסור במים:

סכר אסואן - יתרונות וחסרונות

סכר אתא טורק כמנוף לפיתוח אזורי בתורכיה

התפלה ויבוא מים במדינות המפרץ הפרסי, בערב

הסעודית ובישראל

יצוא ויבוא של מים וירטואלים באמצעות גידולים

עתירי מים

- הבעיות הנגרמות עקב הרס משאבי המים

ניצול יתר של מי הנילוס

זיהום אקוויפרים

- ישראל וירדן – הסדרי חלוקה של משאבי מים משותפים

- תורכיה ושכנותיה – סכסוך על חלוקת מי הפרת והחידקל

התפלה

אגן-ניקוז

אקוויפר

סיכור וסכרים

תעלות הטיה

מים וירטואלים

152-185

ג. מאגרי הנפט – הפקתם והשפעתם על ההתפתחות

היישובית, על הכלכלה ועל הסביבה

1. מאגרי הנפט במזרח התיכון

2. הפקת הנפט – תהליכים ותשתיות

3. התפתחות יישובית-כלכלית בעקבות הפקת הנפט

4. השפעות סביבתיות בעקבות הפקת הנפט והובלתו

הפקת מידע ממפות, מתרשימים וממקורות סטטיסטיים

בנושא הנפט במזה"ת וניתוחו:

- מדינות הנפט העיקריות במזה"ת ומיקום בתי הזיקוק בהן

- תנאים גיאולוגיים להיווצרות נפט ולהצטברותו במלכודות

נפט

- השפעתם של תהליכי הפקת הנפט (חיפוש ואיתור, שאיבה,

הובלה, זיקוק) והתשתיות (בארות נפט, חרגולים", מערך

ההובלה, בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים) על המרחב

- השפעת תנודות במחירי הנפט על המדינות מפיקות הנפט

במזה"ת ועל המדינות המתועשות בעולם

- התפתחות עירונית חדשה, בהדגמה על מינה אחמדי וג'דה

- התפתחות מדינות הנפט, בהדגמה על אבו דאבי וכוויית

- מפגעים סביבתיים בתהליך הפקת הנפט והאמצעים

למזעורם

מבנים גיאולוגיים

מלכודות נפט

זיהום סביבתי

הובלת נפט

נמלי נפט

מחירי הנפט

OPEC אופ"ק

עתודות נפט

תעשייה

פטרוכימית

189-220


נושא 3 אוכלוסייה ויישובים במזרח התיכון – מאפיינים ותמורות

פרקי הלימוד

הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה

מונחים ומושגים

עמודים בספר

א. תמורות דמוגרפיות במזה"ת

1 תמורות בקצב הגידול של האוכלוסייה

1א. מודל התמורה הגיאוגרפית במדינות המזה"ת

2. תמורות ושוֹנוּת בשיעורי הפריון

3. הלחצים הדמוגרפיים על משאבים ותשתיות

במדינות המזה"ת

הפקת מידע בנושא שיעור גידול האוכלוסייה במדינות המזה"ת

ב 50- השנים האחרונות מנתונים דמוגרפיים וממפות

- היכולות של מודל התמורה הדמוגרפית לחיזוי ולתכנון

- הקשר בין מיקומה של מדינה באחד משלבי מודל התמורה

הדמוגרפית לבין רמת התפתחותה

- הסיבות לתמורות בשיעורי גידול האוכלוסייה במדינות המזה"ת:

תמורות בשיעורי התמותה ובשיעורי הילודה

- גורמים לתמורות ולשוֹנוּת בשיעורי הפריון במדינות המזה"ת: דת,

מעמד האישה, רמת השכלה, העיר מול הכפר, שונות בין קבוצות

אוכלוסייה, תמורות כלכליות

- ההשלכות של התמורות בשיעורי הפריון על גידול האוכלוסייה

- סיבות לשיעור פריון נמוך באוכלוסיית לבנון לעומת שיעורי

הפריון במדינות אחרות במזה"ת

- ההשלכות של גידול האוכלוסייה על משאבים ותשתיות: אספקת

מזון, בנייה למגורים, מקומות תעסוקה, מערכות החינוך,הבריאות ושירותים אחרים.

דמוגרפיה

מודל התמורה

הדמוגרפית

צפיפות

אוכלוסייה

פירמידת גילים

שיעור ילודה

שיעור תמותה שיעור פריון

תוחלת חיים

מומנטום

דמוגרפי

52-64

ב. תנועות אוכלוסייה במזה"ת – מוצא ויעד

1. הגירה בתוך מדינות

1א. נוודות - הגירה עונתית והסיבות להצטמצמותה

1ב. הגירה סיבובית-עונתית

1ג. הגירה מהכפר אל העיר

2. הגירה בין מדינות

2א. גורמים כלכליים להגירה בין מדינות המזה"ת

ולהגירה אל מדינות מחוץ למזה"ת

2ב. גורמים פוליטיים להגירה

- הסיבות להצטמצמות התרבות הנוודית

- התמורות הכרוכות במעבר מאורח חיים מסורתי-נוודי

להתיישבות קבע

- הגירה סיבובית-עונתית בתורכיה – מהכפר לאתרי

התיירות ומכפרי הקבע למשכנות הרועים בהרים

- לחצי אוכלוסייה על משאבים ותשתיות בערים (עיור יתר) -

בעיות ודרכי התמודדות, בהדגמה על קהיר ועמאן

- גורמי המשיכה להגירת מִצְרים ופלשתינאים אל מדינות

המפרץ הפרסי

- גורמי הדחיפה להגירה סיבובית של תורכים לגרמניה

- השפעת ההגירה על הכלכלה והחברה בארצות המוצא

- הגירת משכילים ומתנגדי שלטון ממדינות שאינן דמוקרטיות

למדינות המערב, דוגמת סוריה ועירק

תנועות הגירה:

סיבובית

עונתית

מהכפר אל העיר

נוודות

גורמי משיכה

להגירה

גורמי דחיפה

להגירה

עיור יתר

מקום מוצא

להגירה

מקום יעד להגירה

64-69

נושא 4 הכלכלה במזרח התיכון – בין עולם מתפתח לעולם מפותח

פרקי הלימוד

הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה

מונחים ומושגים

עמודים בספר

א. תמורות במבנה המגזרי-הכלכלי במדינות המזה"ת

1. מחקלאות מסורתית לחקלאות עתירת ידע

2. מכלכלת נפט לכלכלת שירותים מתקדמים

3. התיירות כמנוף לפיתוח כלכלי

- המתח הקיים במצרים בין שימור חקלאות קיום לבין פיתוח

חקלאות עתירת ידע

- יישום פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לפיתוח חקלאות עתירת

ידע בירדן ובתורכיה

- תמורות בשוק העבודה בערב הסעודית ובמדינות המפרץ - כוח

עבודה מקומי דוחק כוח עבודה זר

- יתרונותיה וחסרונותיה של כלכלת הנפט ("קללת הברכה")

- התפתחות שירותי תקשורת, בנקאות ותחבורה כבסיס

לשינויים כלכליים/ חברתיים /תרבותיים

- "מהפכת" התיירות בתורכיה והשלכותיה על הכלכלה ועל

המרחב.

- השפעת נסיבות פוליטיות וביטחוניות על התיירות במדינות

המזה"ת, דוגמה – ישראל, מצרים ולבנו

מבנה מִגזרי של

משק:

-מגזר ראשוני

-מגזר שניוני

-מגזר שלישוני

חקלאות קיום

חקלאות עתירת ידע

שוק עבודה

מהגרי עבודה

תעסוקות עתירות ידע

תעסוקות עתירות

עבודה

116-148

גורמים לנחשלות מרחבית-כלכלית במדינות המזה"ת

1. גורמים לנחשלות ומגמות שינוי

1א. כוח העבודה

3. רמת פיתוח נמוכה של תשתיות

הפקת מידע ממפות ומנתונים סטטיסטיים על רמת הפיתוח

הכלכלי והפיתוח האנושי במדינות המזה"ת

דוגמאות למדדים לבחינת רמת פיתוח: תל"ג לנפש, צריכת

אנרגיה לנפש, רמת-מינוע, מס' נפשות לרופא, מיטות בבתי-

חולים, שיעור יודעי קרוא וכתוב ועוד.

- ביטויי הנחשלות במדינות המזה"ת, גורמיה ומגמות לפריצתמעגל הנחשלות

- הקשר בין רמת ההשכלה וההתמקצעות לבין רווחה כלכליתברמת פרט והחברה, דוגמה: לבנון לעומת סוריה

- כניסת נשים למגזר השלישוני - השלכותיה הכלכליות

והדמוגרפיות לעתיד- מאפייני כוח העבודה כביטוי לנחשלות:

הכפר כמאגר כוח עבודה גדול, זול ולא מיומן

עבודת ילדים, לדוגמה: עבודת ילדים בתורכיה כאחד

המכשולים לצירופהּ לאיחוד האירופי

- הגורמים לפיגור בפיתוח התשתיות במדינות המזה"ת

פריון קרקע

פריון עבודה

אבטלה סמויה

כוח עבודה

שיעור בערות

מעגל נחשלות

מגזר שלישוני


נושא 6 המאפיינים העיקריים של המדינות הגובלות עם ישראל

פרקי הלימוד

הצעות לסוגיות ולמוקדי הוראה

מונחים ומושגים

עמודים בספר

א. מצרים, ירדן, סוריה ולבנון – שכנותיה של

ישראל 4

1. מצרים

2. ממלכת ירדן

הפקת מידע ממפות על המדינות השכנות

- התמודדותה של מדינת מדבר רחבת ידיים, שנהר גדול הוא מאפשר החיים

העיקרי של תושביה (בעבר ובהווה)

- בעיותיה של מדינת מדבר שרוב אוכלוסייתה בדווים ופליטים

פלשתינאים הכפופים לשלטונו של בית מלוכה יציב, דרכי פתרון לבעיות

שלטון מלוכני

שלטון צבאי

רב-קיום

259-282

297-320

מאמרים מתוך: "המזרח התיכון בפתח המאה ה-21, מבחר מאמרים בגיאוגרפיה לחטיבה העליונה", ת"ל- משרד החינוך, מטח:

שינויים בשיעורי פיריון האישה בעולם הערבי - היבטים כלכליים ופוליטיים / יוסף קורבאז'

עיור בעולם הערבי והמערכת הבינלאומית / ג'נט אבו לורוד

המזרח התיכון על "קו פרשת המים" - כיצד נמנעים עימותים אלימים באזור - על אף

בעיית המחסור במים / טוני אלן

איכות הסביבה בטורקיה - סקירת מצב