המים בישראל - מושגים

המים בישראל – מושגים

סוגי מים:

1. מי קולחין - מי ביוב מטוהרים שמקורם בתעשייה או בתים. לא מתאימים לצריכה ביתית אלא רק להשקיה של גידולים מסוימים (מספוא, כותנה ומטעים).

2. מים שפירים – מים מתוקים שניתן לנצל אותם ישירות להשקיה ולצריכה ביתית ותעשייתית. מקורם: בשאיבה ממי תהום , מי מעיינות ומהכנרת.

3. מי שטפונות – מי נגר עילי הנאגרים במאגרים טבעיים או מלאכותיים וניתן להשתמש בהם אחרי עונת הגשמים. (למשל: מאגר סכר בית זית, מאגרי שיקמה וזוהר בנגב הצפוני, מאגר אשכול ועוד).

4. מים מליחים – מים הנמצאים במאגרים מתחת לאדמה והם מלוחים. מליחותם לא מאפשר שימוש בהם לשתיה. לפעמים אפשר לנצלם להשקיה (תלוי ברמת מליחותם), לבריכות דגים ולקירור מכונות בתעשייה.

מקורות מים:

1) מי תהום - מים שנאגרים באדמה, אינם ממשיכים לחלחל לעומק משום שיש מתחתם שכבת קרקע אטומה למים. כדי להגיע אל המים, קודחים לעומק האדמה ושואבים את מי התהום (הקידוחים נקראים בארות). בארץ ישנם שלושה ריכוזים גדולים של מי תהום :

1. אקויפר החוף.

2. אקויפר ההר.

3. אקויפר החרמון.

2) מים עיליים – מים שמקורם במקורות מים שנמצאים על פני הקרקע. למשל מאגרי מי שטפונות, והכינרת.

3) הכינרת – אחד ממקורות המים המרכזיים של מדינת ישראל. הכינרת מקבלת 70% מהמים מהירדן (שמוזן מנחל חרמון הוא הבניאס, נחל דן, ונחל החצבני) ו- 30% מנחלים אחרים. מי הכינרת נשאבים ע"י "המוביל הארצי" לכל חלקי הארץ. סמוך לכינרת נובעים מעיינות שהמים שלהם מלוחים, כדי שלא ימליחו את הכינרת מועברים מים אלו בתעלה נפרדת דרומה ("המוביל המלוח").

כאשר מגיע מפלס הכינרת ל"קו האדום" מופסקת השאיבה ממנו כדי למנוע את המלחת האגם.

איכות המים:

1) המלחת הבארות – מי התהום של מדינת ישראל (באקויפרים) נמצאים בתהליך של המלחה. כלומר עם השנים הם הופכים למלוחים יותר ולכן פחות טובים לשתיה. הסיבה: באקויפר החוף שאיבת יתר מהבארות גורמת לחדירת מי ים לתוך מי התהום ("הפן הבייני" הוא נקודת המפגש בין מי הים למי התהום המתוקים). בנוסף חדירת חומרי דישון חקלאיים גורמת גם היא להמלחת מי התהום.

2) זיהום מי התהום או זיהום הבארות - חדירה של מי ביוב, שאריות של דלקים מתחנות דלק, ושפכים תעשייתיים למי התהום גורמים לזיהומם ע"י חיידקים ורעלים.

פתרונות לבעיות המים בישראל:

1) התפלת מים – הפיכה של מים מלוחים למים מתוקים טובים לשתיה. מקור מים אפשרי: הים התיכון, מי תהום מלוחים (למשל בערבה).

2) "גשם מלאכותי" או "הזרעת עננים" – תהליך שבו מטוסים מפזרים חומר בתוך עננים קיימים. החומר הזה גורם להתלכדות של הטיפות בענן לטיפות גדולות וכבדות הנופלות לקרקע (=גשם).

מפעלי טיהור שפכים:

1) שפד"ן – מטהר את מי השפכים של מטרופולין ת"א. ממוקם מדרום לראשון-לציון. מי הקולחין שהוא מפיק מועברים לנגב לצורכי השקיה בחקלאות.

2) מתקן טיהור שפכים בנחל שורק – מטפל בשפכים ירושלים המערבית. מי הקולחין מוזרמים לים.

3) מתקן טיהור שפכים של מטרופולין חיפה – מי הקולחין משמשים לחקלאות ותעשיה.

השוואת צריכה למדינות אחרות (מתוך ויקפדיה)

לפי ארגון הבריאות העולמי, כל אדם זקוק ל-100 ליטר מים ליום, כשהכוונה למים נקיים, בטוחים ונגישים.

בישראל הצריכה הממוצעת (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש (כ-100 מ"ק לנפש לשנה, לפי תוכנית אב של נציבות המים לפיתוח משק המים בשנים 2002-2010). הצריכה לנפש בישראל עולה.

לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.

הצריכה הממוצעת של הפלסטינים בגדה המערבית היא של 60 ליטר ליום לנפש (נתון שכולל את המים שהולכים לאיבוד בצנרת ומים לתעשייה). יש מקומות שבהם הצריכה גבוהה יותר, כמו ברמאללה - 92 ליטר ליום לנפש, או נמוכה יותר כמו באזור חברון, שבו יש צריכה ממוצעת של 15 ליטר לנפש ליום.

חלוקה לפי מגזרים

צריכת המים נחלקת לפי מגזרים כדלקמן (נכון לשנת 2003):

מגזר	מיליוני מטרים מעוקבים בשנה	אחוז
שימושים חקלאיים	920	47
צריכה עירונית וביתית	780	40
צריכה תעשייתית	180	9
צריכה כוללת - אזור יו"ש	50	3
צריכת מים כוללת	1,930	100

התחזית לצריכת המים הכוללת בשנת 2015 היא 2,500 מיליון מטר מעוקב בשנה. התפלגות הצריכה הביתית לפי שימושים

צריכת המים של משקי הבית בישראל נחלקת כך:

הדחת אסלות	38%
רחצה	32%
הדחת כלים	12%
כביסה	10%
שתיה	5%
כיורי אמבטיה	3%

http://ecowiki.org.il/index.php

הידעת? מקלחת זריזה צורכת כ-50 ליטר מים; מקלחת נינוחה בת כ-20 דקות תגבה ממשק המים הלאומי כ-200 ליטר מים; ואילו אמבטיה ממוצעת מכילה כ-130 ליטר מים"

כיצד אשר לפתור את בעיות המים? הדילמה החקלאית

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3579795,00.html