המזרח התיכון
א. נפט
ב. – פרק ז' בספר הלימוד עמ' 188-219. מאגרי הנפט במזה"ת: שני שליש מעתודות הנפט בעולם במזה"ת, חשיבותו כספק מרכזי של נפט (מדינות הנפט יכולות לייצא הרבה בגלל שימוש נמוך באופן יחסי), ומיקום מרכזי ונוח להובלה בין יבשות. דרכי היווצרות הנפט, הפקת נפט, שימושי הנפט (לאנרגיה – חשמל, לכל סודי התחבורה ולתעשייה פטרוכימית), הובלת הנפט (מיכליות בים לעומת צינורות). השפעת הנפט על המדינות המפיקות (התיישבות, עיור, צמיחת הכלכלה), והמדינות שמייבאות אותו ("משבר הנפט") קללת הברכה- תמורות פנימיות וחיצוניות. מפגעים סביבתיים הקשורים לנפט (זהום קרקע, זהום ים, זהום אוויר). מושגים קשורים: מבנה גיאולוגי, מלכודת נפט, אופ"ק, עתודות נפט, תעשייה פטרוכימית.
באטלס כללי: מפות מזה"ת, מפת עולם אנרגיה והובלת נפט מזה"ת. באטלס ישראל עמ' 128-129.
ג. ב. תיירות
– בספר חלק מפרק ה עמ' 145-148. ענף התיירות מהווה מנוף לצמיחה כלכלית והוא מחייב פתוח תשתיות תחבורה, בתי מלון, שרותי הסעדה, פיתוח ושמירה על אתרים. גורמי משיכה של המזרח התיכון: שמש, נופים ארכיאולוגיים היסטוריים, חופי ים, נופים מדבריים, עלות זולה של שהייה באזור, אתרי מרפא, אתרים קדושים.
| | גורמים מעודדים/יתרונות/סוגים | גורמים מקשים/בעיות |
| תיירות במזה"ת | אקלים חם, חופי ים, אתרים ארכיאולוגיים והסטורים, מקומות קדושים, נופים מיוחדים, עלות זולה, תרבות – אתניות, אתרי מרפא. | אירועי טרור ומלחמות, חוסר יציבות פנימית במדינה, רמת פיתוח נמוכה של חלק מהמדינות = רמת שירותים נמוכה. דת מתנגדת לחשיפה מערבית. מחסור בהון ראשוני להשקעה בתיירות. |
דוגמאות: הפירמידות והמקדשים במצרים, פטרה וג'רש בירדן, פלמירה בסוריה, ירושלים בישראל.
ג. דמוגרפיה מאפיינים ותמורות
– בספר פרק ג עמ' 53-83. יש להכיר את כל מאפיינים/מושגים דמוגרפיים: ילודה, תמותה, ריבוי טבעי, פירמידת גילים ועוד. גורמים לריבוי טבעי גבוה בחלק מהמדינות (דת, מסורת, גיל נישואין צעיר, בורות) "ריבוי טבעי גבוה = רמת פיתוח נמוכה". הבעיות הנוצרות בעקבות ריבוי טבעי גבוה: תהליך עיור מהיר, עלייה באחוזי האבטלה, אבטלה סמויה, מחסור במזון, האטה בפתוח המדינה, עומס על השירותים הציבוריים (מערכת חינוך , בריאות) והתשתיות, פגיעה באיכות הסביבה. גורמים לצמצום ילודה בחלק מהמדינות: מדיניות ממשלתית, מחסור במזון, עלייה ברמת ההשכלה עלייה במעמד האישה. גורמים מעודדים המשך ריבוי טבעי גבוה: כוהני דת, הפקת מכסות נפט על פי גודל האוכלוסייה. הבדלים בין מדינות: ריבוי טבעי נמוך בלבנון (אוכלוסייה נוצרית, הגירה, מלחמות) לעומת רבוי טבעי גבוה במדינות אחרות כמו סוריה, פלסטינאים. מושגים חשובים: מודל התמורה הדמוגרפית, תוחלת חיים, מומנטום דמוגרפי. יתכן ולשאלה בנושא זה תצורף דיאגרמה: גרף, עמודות, פירמידת גילים, טבלת נתונים משווה בין מדינות או במדינה אחת לאורך זמן.
ד. מים-
ה. בספר פרק ו' עמ' 152-185. בעיית מחסור במים: עלייה במספר התושבים באזור, עלייה ברמת החיים, צורך ביותר מים לחקלאות ולגידולי מזון, שנות בצורת ומילוי חלקי של המאגרים. זמינות מקורות המים במזרח התיכון: נהרות, אקוויפרים. מפעלי מים: סכר אסואן יתרונות וחסרונות, סכר אתא טורק כמנוף לפיתוח מזרח תורכיה. הגדלת מקורות המים על ידי התפלה, ייבוא מים, טהור מים, יבוא מים וירטואליים (ראו מאמר של טוני אלן). בעיות מים: המלחת מים במאגרים והמלחת קרקעות, סכסוכים אפשריים על אקוויפרים ונהרות משותפים, זיהום אקוויפרים, ניצול יתר של מי הנילוס. מושגים חשובים: תעלת הטיה, מים וירטואליים, אגן ניקוז, התפלה, אקוויפר.
ו.
ז. מצרים – מים, מפעלי מים ואיכות הסביבה
א. – שאלה משולבת העוסקת במצרים בהיבט של מים + איכות הסביבה. פרק ט' עמ' 262-265. עמ' 289 (תעלת מים מתוקים). פרק ו עמ' 158-165. פרק ח עמ' 235-236.
בעיית המים במצרים מחמירה: גידול באוכלוסייה, עלייה ברמת החיים, צורך ביותר מזון (חקלאות = מים), פיתוח תעשייה. הנילוס- מקורות הנילוס וחשיבותו, סכר אסואן מטרות ובעיות הקשורות באיכות הסביבה, שנוצרו בעקבות הקמת הסכר. תעלות מים שמובילות מים מהנילוס למדבר המערבי (תעלת טושקה מעבירה מים מאגם נאצר לשקעים דחלה, חרג'ה פרפרה במדבר המערבי), העברת תעלת מים לאיסמעליה ולערים לאורך תעלת סואץ. מפעל נוסף, שלא הושלם: העברת מים מהזרוע המזרחית של הדלתה (הדמייטה) לצפון סיני.
מטרות התעלות: פיתוח אזורי חקלאות חדשים, פיזור אוכלוסייה, הגדלת כמויות המזון.
הערכת ההצלחה: כשלון המפעל במדבר המערבי בגלל חוסר שיתוף פעולה מהאוכלוסייה, אי השלמה של מפעל המים לסיני.
| | מטרות / יתרונות | בעיות / חסרונות |
| סכר אסואן | אספקת מים קבועה ויציבה, הפסקת שיטפונות, מחזורי גידול כל השנה, הפקת אנרגיה הידרואלקטרית, פתוח ענף דיג באגם נאצר, תיירות באסואן, יצירת מאגר מים גדול | פחות סחף מגיע עם הנילוס לדלתה ולים: פגיעה באדן היבשת ובענף הדייג בים, הרס הדלתה (גלי הים) והעדר בנייה חופית חדשה ע"י הסחף. המלחה של המים באגם נאצר והמלחת השדות המושקים במים אלה. מעבר לדשן מלאכותי (בעבר ההצפה הייתה מביאה מינרלים טבעיים וסחף), זהום הקרקע וזהום מי הנהר מדשנים. הצפה של אזור האגם – פינוי אוכלוסייה, אובדן אתרים ארכיאולוגים שהוצפו ע"י המים (הצלה של מקדש אבו סימבל). ניצול יתר של מי הנילוס: זהום המים ומחלות. |
ח. מאמרים- שינויים בשיעורי פריון האישה בעולם הערבי – היבטים כלכליים ופוליטיים / יוסף קורבאז'.
ט. המזה"ת על "קו פרשת המים" / טוני אלן.
שימו לב: במיקוד שישה נושאים שמתוכם תופענה חמש שאלות. המשמעות היא שחלק מהנושאים מצטרפים לשאלה אחת. למשל: סבירות גבוהה לשילוב נושא המים + מצרים + איכות הסביבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה