ייצור אנרגיה בישראל והשימוש בה
הכינה ושלחה דגנית שדה, 2007
(ומבסס גם על סיכומה של דליה פניג מלפני מס' שנים)
סקירה היסטורית
| תקופה | סוג התחנה |
| ראשית שנות העשרים -- אמצע שנות השלושים | תחנה הידרואלקטרית בנהריים |
| אמצע שנות השלושים – קום המדינה | נוספו לנ"ל תחנות כוח קיטוריות מפיקות חשמל באמצעות מזוט (תוצר נפט): חיפה, רידינג בת"א. |
| קום המדינה – ראשית שנות השמונים | תחנות כוח קיטוריות. עדיין הפקת חשמל מנפט. נוספת התחנה באשדוד (אשכול). כדאי לציין את נמל אילת שמתפקד גם כנמל נפט ממנו יוצאים צינורות נפט לחיפה ולאשקלון (קצא"א) |
| ראשית שנות השמונים – סוף שנות התשעים | מוקמות תחנות כוח קיטוריות המבוססות על פחם: חדרה (מאור דוד) ואשקלון (רוטנברג) |
| סוף שנות התשעים | ראשית השימוש בטורבינות גז. דוגמא: תחנת הכוח חגית. (ראו תחנות נוספות במפה המצורפת) |
| 2006-2007 | מעבר של חלק מהתחנות הקיטוריות לשימוש בגז טבעי: רידינג ואשדוד. |
הגורמים למעבר לפחם (ראשית שנות השמונים):
א. גורם כלכלי: משבר האנרגיה בשנות השבעים שגרם לעליית מחירי הנפט
ב. גורם פוליטי: תלות בנפט הנמצא בעיקר במדינות ערב. הפחם מצוי במדינות ידידותיות יותר לישראל
ג. קיימות בעולם עתודות פחם גדולות יותר מעתודות נפט.
מיקום תחנות הכוח וגורמי המיקום:
תחנות הכוח העיקריות הפועלות היום הן תחנות כוח קיטוריות המצויות לאורך החוף (ראו מפה מצורפת).
גורמי המיקום:
א. קרוב למיקום יבוא חומרי הגלם
ב. סמוך למקור המים – לקירור הקיטור
ג. סמוך למרכזי הצריכה (מגורים ותעשיה. רוב האוכלוסיה ממוקמת במישור החוף) – לחסוך עלויות תשתית ואיבוד אנרגיה בהובלה למרחקים וכן למניעת תקלות.
ד. שטח מישורי, נוח לבנייה.
בעיות סביבתיות ופתרונן:
הבעיות העיקריות קשורות בזיהום אויר כתוצאה מפליטת גזים: גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן וכן פליטת חומרים מוצקים.
בעייה נוספת היא תחרות גדולה על שימושי קרקע במישור החוף.
הפתרונות:
א. ארובות גבוהות – על מנת לפלוט את הגזים הנפלטים לגובה רב באטמוספירה (הבעייה הנוצרת: הגזים מתפזרים אמנם לגובה רב יותר, אך גם למרחק רב יותר וכך מושפע שטח נרחב יותר מהזיהום).
ב. בקרה על שלימות השריפה – למניעת פליטת חלקיקים
ג. שימוש במסננים ובארובות
ד. תחנות ניטור המתריעות על תקלות ואז ניתן לעבור לשימוש בדלקים דלי גופרית או להגביר את חימום הגזים הנפלטים כדי שיעלו לגובה רב יותר.
ה. שמירה על לחות הפחם ע"י הרטבה והעברה במסוע סגור כדי שלא יווצר אבק פחם באויר
ו. ניצול אפר הפחם לבנייה ולתשתיות
ז. שילוב הפקת הפחם עם תיירות ונופש. לדוגמא: פארק נחל חדרה הצמוד לתחנת הכוח, מתחם רידינג המקיים תערוכות אומנות.
ח. לאחרונה: מעבר לשימוש בגז בחלק מתחנות הכוח (רידינג, אשכול).
התפתחות הצריכה והגורמים:
עם השנים עולה צריכת החשמל בישראל הן במגזר הביתי והן במגזר התעשייתי.
הגורמים לעלייה בצריכת החשמל:
א. גידול האוכלוסיה - עלייה + ריבוי טבעי
ב. עלייה ברמת החיים – שימוש רב יותר במכשירים חשמליים
ג. צמיחה תעשייתית
מה קורה היום? ומגמות לעתיד
עיקר השימוש בדלק נוזלי הוא להנעת כלי תחבורה. את הנפט מזקקים בבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד.
החשמל מופק היום בעיקר מפחם ומגז טבעי והוא משמש להנעת מכונות תעשיה ולצריכה ביתית
כפי שראינו, מתרחב השימוש בגז טבעי. הגורמים למעבר לגז (בעיקר לאחר שנת אלפיים):
א. ידידותי לסביבה
ב. עלות נמוכה. תחנות כוח הפועלות בגז טבעי הן פשוטות, זולות וקטנות יחסית לפחמיות
ג. התגלה גז טבעי מול חופי ישראל (אזור אשקלון ואזור קיסריה) - אין צורך לייבא
השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים וידידותיים לסביבה עדיין מצומצם מאד בהיקפו:
אנרגיה סולרית (שמש): זהו מקור האנרגיה היחיד הקיים אצלנו בשפע אך הפקתו יקרה והוא אינו זמין בימים מעוננים. השימוש באנרגיה זו הוא בעיקר לצריכה ביתית (דודי שמש) , תאורה בתחנות אוטובוס ושימוש תעשייתי בבריכות האידוי במפעלי ים המלח.
אנרגיית רוח: שימוש נקודתי ברמת הגולן (רכס בשנית). השימוש באנרגיית רוח יקר יחסית ומשתלם כלכלית רק במקומות בהם מהירות הרוח עולה על
אנרגיית מים: שימוש נקודתי בכפר הנשיא. בעבר היו הצעות לחפור את תעלת הימים (מים תיכון לים המלח) ותעלת השלום (מים סוף לים המלח) ולנצל את נפילת המים לצרכי הפקת חשמל.
פצלי שמן: בצפון הנגב ובהרי יהודה קיימים כ – 12 מליארד טונות של פצלי שמן – סלעי חרסית הספוגים בשמן אדמה הדומה בצורתו ובהרכבו לנפט גולמי. כיום הפקת הנפט המצוי בהם אינה כדאית מבחינה כלכלית מכיוון שכמות האנרגיה שניתן להפיק מהם קטנה יחסית וההפקה תלווה בכמויות פסולת גדולות שאין להן שימוש נוסף. כריית הפצלים עלולה גם לפגוע בנוף. (ובכל זאת אם מחירי הנפט יעלו עוד יותר, יהיה כדאי לשקול הפקת נפט מהפצלים).
לגבי אנרגיה גרעינית: בשלב זה אין שימוש בישראל.
היתרונות: אפשר להפיק אנרגיה מאורניום בכמות הגדולה פי מיליון מכמות האנרגיה שמופקת מאותה כמות של פחם.
החסרונות: חשש בטיחותי . בכל העולם פחת השימוש בכורי חשמל גרעיניים מאז אסון צ'רנוביל באוקראינה (1986).
נשקלת הקמת תחנת כוח גרעינית באזור שבטה בנגב לפי תכנית אב לישראל 2020.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה