פרק ראשון: גיאוגרפיה של א"י – שאלות חזרה א"י
א. ציין שני גורמי מיקום שהביאו להתפתחות כל אחת מהערים הללו.
ב. ציין שני מאפיינים דומים בתפקוד הערים לאור מאפייניהן הגיאוגרפיים.
ג. הסבר כיצד השוני ביניהן בא לידי ביטוי במעמדן ותפקודם ברמה הלאומית.
2. עיין בנספח א: "באר שבע - שימושי קרקע".
א. תאר על-פי תכנית המתאר את העקרונות בתכנון העיר, כפי שהם באים לידי ביטוי במפת
שימושי הקרקע.
ב. ציין את הגורמים אשר השפיעו לחיוב ולשלילה על התפתחותה של העיר ועל מעמדה
האזורי מאז קום המדינה. (מומלץ להיעזר באטלס ישראל החדש עמ' 79 מפה ז').
3. שימושי הקרקע בעיר אילת: (תשובה עמ' 17 )
א. עיין בנספח ב: "אילת שימושי קרקע". ציין שני גורמים שונים המסייעים להתפתחותה של
העיר אילת ושני גורמים המגבילים התפתחותה והסבר את ההשפעה של כל גורם.
ב. עיין במפת שימושי קרקע של אילת וציין ארבעה שימושי קרקע המופיעים במפה והסבר
את גורמי המיקום של שלושה מהם.
4. להקמת ערי הפיתוח היו יעדים שונים. חלק מעיירות הפיתוח זכו להצלחה וחלקן נתונות
בקשיים.
א. פרט את היעדים שלמענם הוקמו עיירות הפיתוח, הדגם את דבריך.
ב. בחר בשתי עיירות שזכו להצלחה ובשתי עיירות הנתונות בקשיים. נתח את הסיבות
להצלחה ואת הסיבות לקשיים בכל אחת מהעיירות שציינת.
5. צפת (תשובה עמ' 18 )
א. תאר את מיקומה של צפת והסבר שניים מגורמי המיקום שלה.
ב. באילו קשיים נתקלו מתכנני העיר? העזר במפה ב' בעמוד 50 באטלס ישראל.
ג. מהם מקורות הפרנסה של העיר, בהסתמך על מיקומה והרקע להקמתה?
6. מודיעין תוכננה כעיר חדשה במרחב שבין ירושלים לתל אביב ,עיין במפה עמ' 85
באטלס ישראל החדש וענה:
א. ציין שלושה גורמים להקמתה של העיר מודיעין ( כולל גורמי מיקום).
ב. תאר שלושה עקרונות בתכנונה של העיר מודיעין .
ג. ציין שני הבדלים יישוביים , כלכליים, חברתיים בין העיר קריית גת לעיר
מודיעין .
7. העיר עכו (עפ"י אטלס ישראל עמ' 50.)
א. תארו את אופן ההתפתחות העירונית של עכו.
ב. מהם גורמי המיקום והאיתור של העיר?
ג. עפ"י המפה- מהם מקורות התעסוקה בעיר?
8. הערים טבריה ועכו שוכנות לחוף הים.
א. ציין אפיונים גיאוגרפיים דומים ושונים של שתי ערים .
ב. הסבר כיצד השוני ביניהן בא לידי ביטוי במעמדן ותפקודם ברמה הלאומית.
9. אשדוד ונתניה.
א. פרט את הדמיון ואת ההבדלים בין שתי ערים אלה מבחינת המיקום, האיתור
והמבנה העירוני.
ב. פרט את ההבדלים ביניהן בתפקוד הכלכלי ובתפקוד המרחבי, והסבר את הגורמים לכך.
10. ערד תוכננה כעיר פיתוח בנגב, על בסיס הניסיון שהצטבר בהקמתן של ערי פיתוח קודמות.
א. ציין את עקרונות התכנון של העיר ואת גורמי מיקומה.
ב. על אילו מקורות מבוססת כלכלת העיר? ומהו ההרכב החברתי שלה.
ג. יש המעלים ספקות בקשר למספרן הגדול של ערי הפיתוח בנגב והמרחקים ביניהן.
אלו נימוקים עשויים להוות בסיס לטיעונים אלה?
11. ראשון לציון (מדגימה מושבה שהפכה לעיר באזור גלעין)
ראשון לציון נוסדה כמושבה בשנת 1882, והיום היא העיר הרביעית בגודלה במדינה.
א. הסבר שלושה הבדלים עיקריים בין עיר למושבה.
ב. ציין שלושה גורמים שהביאו לגידול של ראשל"צ, והסבר כיצד כל אחד מהם תרם לגידולה.
ג. מהו השפד"ן, והיכן הוא ממוקם? (עמ' 83) הסבר שני גורמים למיקומו.
שאלה 5: גיאוגרפיה כלכלית בדגש על החקלאות
38. (תשובה עמ' 24 )
החקלאות הישראלית מאופיינת במגוון גידולים ובתפוקה גדולה יחסית ליחידת שטח.
א. אילו גורמים הביאו לתפוקה גדולה ליחידת שטח ולמגוון הגידולים?
ב. אף על פי שחקלאותה מפותחת, על ישראל לייבא מוצרים חקלאיים שונים. ציין חמישה
מוצרים חקלאיים אותם מייבאת ישראל והסבר את הגורמים לייבוא זה.
39 . ענף ההדרים (תשובה עמ' 25 )
א. הסבר את השפעת התנאים הפיזיים (קרקע, אקלים, מקורות מים ומיקום), על התפתחות
ענף ההדרים בשרון.
ב. תאר שתי תמורות בולטות שעבר ענף ההדרים בארץ מאז קום המדינה והסבר, מה גרם לכל
תמורה שתיארת.
40. יצוא הדרים: (תשובה עמ' 26 )
א. משנת 1950 ירד במידה ניכרת יצוא ההדרים של ישראל, ואילו ייצוא הפרחים עלה. הבא שני הסברים לירידה ביצוא ההדרים ושני הסברים לעלייה ביצוא הפרחים.
ב. הצג שני קשיים שיש כיום לחקלאים בישראל ותאר דרך אחת להתמודדות שלהם עם של
קושי שהצגת.
41. יבוא מוצרי חקלאות
א. אף על-פי שחקלאותה מפותחת , על ישראל לייבא מוצרים חקלאים שונים . ציין חמישה
מוצרים חקלאים אותם מייבאת ישראל, והסבר את הגורמים ליבוא זה .
ב. יש הטוענים שישראל צריכה להקטין את השטחים החקלאיים ולהגדיל את היקף היבוא. תן
נימוק אחד נגד צמצום החקלאות ונימוק אחד בעד.
42. החקלאות בישראל מאופיינת במגוון גידולים ובתפוקות גבוהות יחסית ליחידות שטח.
א. אילו גורמים הביאו לתפוקות הגדולות ולמגוון הגידולים?
ב. ציין שלוש בעיות העומדות כיום בפני החקלאות הישראלית.
43. עיין בטבלה שלפניך הכוללת נתונים שונים על החקלאות בישראל, וענה על השאלות:
(תשובה עמ' 25 )
נתונים על החקלאות בישראל בשנים נבחרות
| | 1988 | 1990 | 1992 | 1994 | 1996 | 1997 |
| מועסקים בחקלאות (באלפים) | 79.6 | 70.9 | 66.9 | 73.4 | 70.6 | 70.7 |
| שטח חקלאי מעובד (במיליוני דונם) | 4.30 | 4.35 | 4.35 | 4.35 | 4.25 | 4.22 |
| תשומות בחקלאות (במיליארדי ₪) | ____ | ____ | ____ | 5.77 | 7.54 | 7.81 |
| תפוקה בחקלאות (במיליארדי ₪) | 8.19 | 8.85 | 8.96 | 9.47 | 10.88 | 10.63 |
א. תאר על פי הנתונים את השינויים שחלו במשק החקלאי בישראל בכל אחד מן התחומים
המופיעים בטבלה.
ב. מהנתונים שבטבלה אפשר ללמוד על תהליכי שינוי נוספים במבנה המשק החקלאי בישראל
ובמאפייניו. תאר שניים מתהליכים אלה, והסבר כיצד אפשר ללמוד עליהם מן הטבלה.
44. מקובל להניח כי החקלאות הישראלית היא מן המתקדמות בעולם. תוצרת חקלאית
מיוצאת מישראל מדי שנה.
לפניך נתונים על התפתחות הייצוא החקלאי של מספר גידולים, בשנים נבחרות, באלפי
טונות. (פרחים * מליוני דולר)
| הגידול | 1960 | 1970 | 1978 | 1982 | 1988 | 1995 | 2001 |
| כותנה | 0.3 | 14.0 | 52.0 | 71.6 | 56.5 | 34.9 | 21.6 |
| ירקות | 4.4 | 43.5 | 118.7 | 188.1 | - | 210.1 | 201.6 |
| הדרים | 167.7 | 700.0 | 900.0 | 760.0 | 470.0 | 333.0 | 199.0 |
| אבוקדו | - | 2.8 | 19.7 | 33.0 | 26.7 | 30.5 | 35.0 |
| חיטה | 9.0 | 12.0 | 10.7 | 3.0 | 0.0 | 0.0 | 0.0 |
| פרחים* | 0.1 | 5.2 | 75.1 | 81.5 | 160 | 193 | 170 |
א. תאר את ההבדלים בייצוא החקלאי בשנים השונות, כפי שהם משתקפים בטבלה .
ב. אילו תהליכים, שהתרחשו בחקלאות הישראלית, משתקפים בנתונים שבטבלה ?
ג. עין בנתוני הטבלה המתייחסים לענף הירקות ולענף ההדרים. מהם הגורמים להבדלים בין שני
ענפים אלה, וכיצד משקפים הנתונים את בעיית משק ההדרים בישראל ?
45. (תשובה עמ' 27 )
עיין בנספח ט': "שטחי גידולים חקלאיים לפי אזורים טבעיים, באחוזים" וענה על השאלות.
א. בחר שלושה מהגידולים החקלאיים שבנספח וציין את האזור שבו הוא הגידול העיקרי.
הסבר את התאמתו לאזור הן מבחינה פיסית והן עקב גורמים אחרים.
ב. ענף ההדרים עבר שינוי בשנים האחרונות. מהו השינוי? ציין ארבע סיבות לשינויים אלו.
ג. ענף הפרחים הפך להיות לענף יצוא חשוב של ישראל בתחום החקלאות . מהן הסיבות
להצלחת הענף? תארו שלוש סיבות.
פרק ראשון: גיאוגרפיה של א"י
תשובות
שאלה 1: גיאוגרפיה עירונית של עיר אחת (לא כולל הערים הגדולות).
1. הערים אשדוד אילת וטבריה
א. גורמי מיקום :
אשדוד
· עיר לחוף ים שהוקמה על שטח פתוח רב וזול בין עזה לת"א הצפופות.
· עיר המהווה מרכז אזורי לחבל לכיש.
· ממוקמת על צומת דרכים יבשתית על ציר צפון – דרום ומזרחה לכיוון ירושלים.
· ממוקמת על שרידי עיר היסטורית בעלת אותו שם מתקופת הפלישתים.
· תוצר של הכוונה ממשלתית כחלק ממדיניות פיזור אוכלוסין. הכוונה זו באה לידי ביטוי
בתמריצים כלכליים, שיפור תשתיות ונגישות והקמת הנמל כמרכז העורף החקלאי והמחצבים
של המרכז ודרום הארץ וכמייצר הזדמנויות תעסוקתיות.
אילת
· עיר לחוף הים האדום המהווה העיר הדרומית ביותר בישראל.
· ממוקמת במיקום אסטרטגי חשוב במפגש הגבולות בין ישראל, ירדן ומצרים.
· מהווה שער דרומי לישראל מכיוון אפריקה ודרום מזרח אסיה.
· ממוקמת על צומת דרכים ציר הערבה המתחבר עם המעבר מחצי האי סיני לחצי האי ערב.
· מאופיינת באקלים חם ויבש המתאים לתיירות כל השנה וניחנת בנוף מדברי לצד חופי ים
פתוחים.
טבריה
· עיר המהווה את אחת מארבע הערים המקודשות ליהדות וכמקום מקודש גם לנצרות.
· נמצאת על גדות מקור המים הגדול בישראל.
· ממוקמת על צומת דרכים בין הגדה המערבית, עמקי הירדן והגזה המזרחית.
· מיקום אסטרטגי הצופה על הכינרת.
ב. מאפיינים דומים :
· מיקומן לחוף הים מהווה מקור כלכלה מרכזי – אשדוד – נמל, אילת – נמל ותיירות,
טבריה – תיירות, דייג ומתקני המים באזור.
· ממוקמות על צמתי תחבורה היסטוריים ראשיים – ערים אלה התפתחו כולן כבר בהיסטוריה
(אילת כאום רשרש) ופיתוחן התאפשר הודות למיקומן האסטרטגי.
· ערי שוליים, מרוחקות ממרכזי הכלכלה והשלטון (אשדוד עד לאחרונה הייתה גם כן מחוץ
למעגל) שהתפתחו הודות לייחוד במיקומן על החוף, המאפיינים הגיאוגרפיים שסביב להם
ולעידוד הממשלתי.
ג. השוני בתפקודן ובמעמד הלאומי :
תפקוד שלוש הערים במערך הלאומי שונה – אשדוד – עיר נמל, טבריה – מקור תיירות פנים ודת, אילת - מקור תיירות חוץ וטבע. אשדוד גדלה מאוד בשנים האחרונות הודות לנמל ולתעשייה סביבו, הודות לקרבתה היחסית למרכז הכלכלה והשלטון (הגלעין) ולעלייה הרבה שהיא קלטה. טבריה נשארה עיר בינונית לאורך שנים רבות היות ואינה מהווה מרכז תעשיות ו/או שירותים. אילת מהווה עיר נופש בגודל בינוני המאגדת בעיקר אוכלוסייה זמנית המגיעה לנפוש או עבוד בה לתקופה זמנית ועל כן צמיחתה לאורך השנים מוגבלת ומעמדה אינו משתנה.
3. א. הגורמים המסייעים להתפתחות העיר אילת הם :
· קרבה לנמל ותחבורה ימית – גישה ימית נוחה אל מזרח ודרום-אפריקה וגם
לדרום-אסיה והמזרח-הרחוק אשר מהווה תשתית לפיתוח הנמל כבסיס כלכלי נוסף של
העיר.
· אקלים המסייע לפיתוח התיירות – במפרץ אילת האקלים חם ויבש, רוב ימות השנה הם
ימים חמים עם שמש והנוף שבסביבתה הוא נוף מדברי פראי וכל אלה מהווים מוקד
משיכה לתיירות.
הגורמים המגבילים את התפתחות העיר אילת הם :
· אקלים קשה – תנאי אקלים המגבילים את ההתיישבות והמגורים בעיר ובסביבתה,
טמפרטורות גבוהות, יובש, רוחות צפוניות חזקות ורוחות דרומיות חמות ויבשות
ומיעוט משקעים. בנוסף על אלה, שיטפונות החורף בנחלי הנגב והערבה גורמים לניתוק
קשרי התחבורה היבשתית לעיר וממנה.
· מרחק ממרכז הארץ – העיר מרוחקת מאד ממרכזי הפעילות הכלכלית והחברתית של
המדינה, דבר אשר מגביל את פיתוח השירותים, את הזדמנויות התעסוקה ואת הקשרים
החברתיים עם יתר חלקי הארץ.
ב. על-פי עיון בנספח שימושי קרקע של אילת אנו מבחינים במספר שימושי קרקע והם :
· תיירות ובתי-מלון – ממוקמים בשני אזורים נפרדים, האחד בצפון מפרץ אילת בסמוך
לחוף המפרץ והמרינה, על רצועת קרקע מישורית. השני, מדרום לנמל על הרצועה
הצרה שבין הרי אילת למפרץ, בחלקו המערבי.
· מתקני נמל אילת – ממוקמים על רצועת קרקע מישורית צרה לאורך החוף המערבי של
מפרץ אילת ובינו לבין הרי אילת.
הנמל מרוחק כחמישה ק"מ מאזור בתי-המלון שבחוף הצפוני וכ-
מצרים-ישראל שמדרום למתקנים.
· אזורי המגורים – ממוקמים בצורת מניפה על הגבעות ממערב ומצפון-מערב למפרץ
למרגלות ערי אילת והם מופרדים מבתי המלון ע"י אזורי תחבורה ומיקומם נבחר כדי
לאפשר את פיתוח אזורי המלונות ושדה התעופה בסמוך לרצועת החוף.
· אזורי תעשייה – ממוקמים מצפון לאזור בתי המלון והצפון העיר אילת.
ממוקמים בסמוך לכביש היחיד המחבר את אילת צפונה ליתר חלקי הארץ.
5. צפת
א. צפת הוקמה על הר כנען, בגליל העליון, בגובה 840 מ'+. צפת היתה אחת מארבע ערי הקודש, שהיו בארץ הקודש מאז ימי הביניים, נהנית מאקלים קריר בקיץ, ליד נחל עמוד על מעיינותיו שסיפקו לה מים.
ב. הקשיים: בגלל המבנה המבותר של האזור ההררי, עליו היא בנויה,הדרכים מפותלות, העיר פרוסה על מספר רכסים ומדרונות והנגישות בתוך העיר בעייתית. במפה רואים את קווי הגובה הצפופים המציינים עד כמה האזור עליו מתפרשת העיר, תלול ומבותר על ידי ערוצי זרימה. לעיר יש בעיית התרחבות. האזור הנוח ביותר , בגלל מבנה השטח ההררי, הוא האזור המזרחי, לכיוון ראש-פינה.
ג. מקורות הפרנסה: תיירות - בזכות אתריה הקדושים וההיסטוריים, בזכות מזג האוויר הקריר
בקיץ.
תעשיה, שירותים לסביבה הכפרית שסביבה ( עיר המחוז של הגליל העליון המזרחי או עיר שדה
עם עורף כלכלי)
שאלה 5: גיאוגרפיה כלכלית בדגש על החקלאות
38. תפוקה וייבוא תוצרת חקלאית
א. הגורמים לתפוקה גבוהה ולגיוון בחקלאות הישראלית:
· מודרניזציה בהיבטים הטכניים:
- מיכון ברמה גבוהה – בשלבי עיבוד הקרקע, זריעה ושתילה, קטיף, מיון אריזה ואחסנה, הובלה וכו'.
- ציוד ושיטות השקיה יעילות מבוקרות וחסכוניות.
- שימוש בחממות ובתי צמחיה.
· שימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה ודשנים.
· תכנון מדויק ומבוקר של השימוש בקרקע, במחזורי זרעים ובתקופות הברה (מנוחה).
· פיתוח זנים ייחודיים, עמידים למחלות ומזיקים,איכותיים בטעם, בגודל הפרי
ובצורתו, מצטיינים במועד הבשלה אחיד.
· פיתוח זנים מותאמים למגוון אקלימים האופייני לארץ : פירות נשירים ולולים בהר, פירות וירקות סובטרופיים במישור החוף ובעמקים, פירות מבכירים (בתחילת העונה) ואפילים (בסוף העונה) בערבה.
· מחקר ופיתוח מתקדמים, שירותי שדה ושירותי הדרכה.
· התלות בשוקי ייצוא קפדניים ובעלי דרישות גבוהות של איכות, מחירים ומועדי אספקה.
ב. הסיבות לייבוא תוצרת חקלאית:
· מחסור במים ובמיוחד באקלים היבש והחם האופייני לרוב אזורי הארץ. גורם זה מגביל פיתוחם או הרחבתם של גידולים עתירי מים כגון דגי בריכות.
· העדר קרקע מספקת ובמיוחד לענפים אקסטנטיביים כגון חיטה ובקר לבשר. יש ירידה מתמדת בכמות השטחים המעובדים במישור החוף והשפלה, עקב לחצי העיור.
· עלות עבודה גבוהה בישראל, יחסית לארצות אחרות באגן הים התיכון ובחלקי עולם אחרים. משום כך, זול יותר לייבא סוגים שונים של תוצרת חקלאית מעובדת ואין כדאיות לגדלם ולייצרם בארץ.
· העדפת גידולים רווחיים ואינטנסיביים יותר, העשויים לשמש לייצוא בנוסף לביקוש בשוק המקומי, כגון פטריות, אווזים, ירקות ופרחים.
· הסכמים כלכליים עם ארצות שונות, הקשורים בקניות גומלין.
ישראל מייבאת תוצרת חקלאית טרייה או מעובדת למחצה בעיקר מן הסוגים הבאים:
* מספוא (גרעינים להזנת בעלי חיים)
* חיטה ופולי סויה
* בשר
* דגים
* סוכר, קפה, תה, קקאו ותבלינים.
39. ענף ההדרים:
א. התנאים הפיזיים בשרון והשפעתם על התפתחות הענף:
לאזור השרון יש יתרונות פיזיים ויתרונות מיקום בולטים בהשוואה לשאר אזורי הארץ. יתרונות אלה משכו את חלוצי גידול ההדרים והפכו את האזור למפורסם בארץ ובעולם:
- אדמות חול אדום קלות לעיבוד מכני ולחפירת בארות.
- מפלס מי-תהום גבוה של אקוויפר החוף.
- השפעה ממזגת של הים ונדירות תופעות של קרה.
- מיקום השרון בין נמל הייצוא הוותיק בחיפה לבין השוק המקומי הגדול במרכז הארץ.
- דרכי תחבורה נוחות בכבישים ובמסילות ברזל לאורך המישור.
ב. מאז קום המדינה עבר ענף ההדרים שתי תמורות בולטת:
- עליית מחירי הקרקע בשרון כתוצאה מעיור מהיר באזור המרכז ולחץ לשינוי ייעוד של קרקע חקלאית לטובת תעשייה, מלונאות, תיירות ובעיקר תשתיות למגורים. גורם זה הלך ודחק את פרדסי השרון וצמצם בהדרגה את שטחי גידולם.
- הצלחות בוטניות וכלכליות בגידול זני הדרים משובחים בנגב הצפוני מחד, ומאידך החלפת גידול ההדרים בשרון בגידולים אינטנסיביים ורווחיים יותר כגון ירקות, תותי שדה וגידולי חממה שונים (בתנאים של קרקע יקרה וקרבה לשוק הצרכנים הצפוף).
40. ענף הדרים:
א. ההסברים לירידה בייצוא ההדרים:
· ייבוש פרדסים בשל צמצום מכסות המים ושינוי ייעוד הקרקע למטרות נדל"ן.
· אובדן השווקים האירופיים בשל תחרות עם מדינות כמו מרוקו וספרד (הן קרובות יותר לאירופה, ולכן עליות ההובלה נמוכות יותר) ובשל קשיים פנימיים (מחסור בעובדים והשבתת נמלי ייצוא).
ההסברים לגידול בייצוא הפרחים:
· רווחיות גבוהה- ביקוש לפרחים איכותיים במדינות מערב אירופה שם מצוי שוק קונים גדול,
רמת חיים גבוהה וכח קנייה.
· יעילות ומקצועיות, תוך כדי ניצול תנאים אקלימיים (חורף נוח וחמים מבטיח השגת יבולים מבכירים).
ב. הקשיים ודרכי ההתמודדות:
· צמצום דרסטי במכסות המים- התייעלות, תיקון צנרת פגומה, הרחבת השימוש במי קולחין
ומעבר לגידולים חסכני מים.
· תחרות קשה עם מדינות שונות- מעבר לגידולים יותר איכותיים.
· מחסור חמור בעובדים מקומיים- ייבוא עובדים זרים.
43. נתונים על החקלאות בישראל:
א. על פי הטבלה, פחת מספר המועסקים בחקלאות, ואף מסתמנת ירידת מה בהיקף השטח החקלאי המעובד. בתשומות החקלאיות וכן בערך התפוקה החקלאית ניכרת עלייה מרשימה.
ב. מספר המועסקים בחקלאות פחת בעיקר בגלל המודרניזציה ובגלל הסבתם של חקלאים לענפי תעסוקה אחרים. השטח החקלאי המעובד הולך ומצטמצם בעיקר כתוצאה מייבוש שטחים וממכירתם, שהרי כך משתנה ייעוד הקרקע (הקמת בתים צמודי קרקע ופיתוח תשתיות). העלייה בתשומות החקלאיות מאפיינת מדינה מודרנית שמספר תושביה גדל, רמת החיים בה עולה, שטחה החקלאי הולך וקטן, גדל בה הביקוש למוצרי איכות, וגדל הביקוש למוצרים בשוקי העולם. התפוקות ליחידות שטח הולכות וגדלות, ואתן גם איכות המוצרים. הסיבה נעוצה בטכנולוגיה המודרנית המאפיינת כל כך את החקלאות הישראלית.
45. גידולים חקלאיים לפי אזורים
א. הדרים – במרכז – 46%. פרי ההדר הינו גידול סובטרופי שאינו סובל קור. אזור השרון הוא האזור ה"מקורי" של גידול ההדרים. התנאים הפיסיים המתאימים: אקלים נוח - כמעט ללא לילות קרה, מקורת מים זמינים גם בקיץ (מי תהום), קרקע פוריה ומישורית.
התפתחות הענף בימי הברון רוטשילד,עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כשמניע היה פיתוח חקלאות לשיווק והפחתת התלות בגידולי שדה בלבד.
ירקות: באזור ירושלים והדרום– 50%. ירקות ניתן לגדל באזורים רבים ובאקלימים מגוונים, אך לא באזור קר מדי. הירקות זקוקים לאדמה פורייה ולכן הירקות גדלים בעמקים ובמישור החוף, אך חלק הארי גדל בחממות בדרום: בחבל עזה, בצפון הנגב ובערבה, וכן בבקעת הירדן. עובדה זו מאפשרת לגדל ירקות גם בחורף ולייצאם לארצות קרות.
פירות אחרים: במחוז הצפון: - 70%. "פירות אחרים" הם: פירות נשירים כתפוחים, אגסים, וכדומה, הזקוקים למנת צינון בעת גידולם ולחום בהבשלה ולכן מתאימים להרי הגליל ולגולן. בננות גידול סובטרופי הזקוקים לשפע מים ולחום ולכן גדלים בחף הכרמל החמים ובבקעת הירדן. זיתים, שאינם רגישים לאדמה גירנית ולכן גדלים בגליל התחתון (וביו"ש אצל מגדלים לא יהודיים)
ב. ענף ההדרים היה הענף החקלאי העיקרי של מדינת ישראל לפני קום המדינה ובשני
העשורים הראשונים. חלקו ביצוא היה עיקרי עד שנות ה – 90.
אולם במשל השנים קטן מאד חלקו של ענף ההדרים הן מבחינת היקף השטחים
החקלאיים והן מבחינת חלקו ביצוא.
הסיבות:
· צמצום מכסות המים.
· עיור שהביא להפשרת קרקעות רבות לבנייה.
· תחרות מצד מדינות ים תיכוניות אירופאיות כגון ספרד ופורטוגל.
· מחסור בכוח אדם זול. גם בהיבט זה ישנה תחרות מצד מדינות ים תיכוניות דרומיות.
ג. פרחים: באזור הדרום וירושלים – 39%. חלק גדול של הענף גדל בחממות בצפון הנגב,
בערבה, ובבקעת הירדן – עקב תנאי אקלים מתאימים – חום גם בחורף, יש אפשרות
לגדלם ולשווקם גם בחורף לאירופה הקרה .
ענף הפרחים החל להתפתח בסוף בשנות השישים וכבר בשנות ה – 70 החל להיות ענף
ביצוא וחלקו עלה משנה לשנה. כיום ענף הפרחים הוא הענף השלישי בחשיבותו
מבחינת ההיקף הכספי.
הסיבות: ההתפתחות הטכנולוגית בתחום ההשקייה, פיתוח החממות ופיתוחים
טכנולוגיים כגון פיתוח זנים מגוונים ועמידים בפני מחלות, הביאו לכך שהיבולים
גבוהים ועונת הגידול מתפרסת על פני כל השנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה